הקלות הנסבלת של המו"מ

הפתעה נעימה ציפתה לראשי האוצר, שהגיעו אתמול להציג לראש הממשלה בנימין נתניהו את מסגרות תקציב המדינה לשנים 2017-2018. נתניהו פתח את הישיבה במחמאות לראשי אגף תקציבים על תרומתם לניהול המו"מ על הצטרפות ישראל ביתנו לממשלה. המחמאות הצטרפו לשביעות הרצון הרבה באוצר מתוצאות המו"מ עם ישראל ביתנו. אמנם העלות התקציבית של הדרישות שהתקבלו איננה מבוטלת ומגדילה עוד יותר את הבור של 15 מיליארד השקלים בתקציב 2017, אך באוצר טוענים כי הסיכום שהושג חופף במלואו את מה ששר האוצר, משה כחלון, התכוון לתת ולא שקל מעבר לכך. הסכום מתפרס על פני ארבע שנים ומה שחשוב יותר מבחינת האוצר: שיקול הדעת והשליטה באופן חלוקת הכסף נשארו בידי אגף תקציבים. מבחינת כחלון מדובר בחזרה גנרלית לקראת מאבקי התקציב הצפויים להתחיל בקרוב.

המו"מ בין הצדדים הוכרע בשלישי בערב בפגישה משולשת שזימן נתניהו בלשכתו. כחלון הגיע לפגישה במצב רוח מרומם מיד בתום משחק גמר גביע המדינה בכדורגל, שבו זכתה קבוצתו מכבי חיפה. הפגישה, שארכה שלוש שעות, הסתיימה בשלוש לפנות בוקר ובסיומה הודיע ליברמן על הסכמתו לקבל את הצעת האוצר: התחייבות לסכום גלובלי, שיחולק באופן שוויוני בדרך שתוסכם בעתיד בין שרי האוצר והביטחון. ציבור העולים החדשים מהווה לפי הערכות רק כרבע מאוכלוסיית מקבלי הבטחת ההכנסה. המלים "עולים חדשים" אינן מופיעות בהסכם וגם להגדלת קצבאות אין זכר. ליברמן עלול לגלות בעתיד שלא הצליח להביא לבוחריו את ההישג הנדרש.

לפגישת המו"מ הראשונה, שנערכה ביום חמישי שעבר, שלח ליברמן את מקורביו רו"ח משה ליאון והח"כ לשעבר ליאון ליטינצקי. לפגישה השנייה, שנערכה ביום ראשון, הופיע במקום ליטינצקי איש העסקים שמואל חייק, שנחשב מקורב לליברמן ולנתניהו. מולם ישבו מטעם האוצר הממונה על התקציבים, אמיר לוי, וסגניו רבקה לויפר ויאיר פינס. ראש מטה שר האוצר, נדב שיינברגר, השתתף בפגישות, שהיו אחרי הכול ניהול מו"מ פוליטי שאינו בסמכות הדרג המקצועי באוצר. משתתפת בלתי שגרתית נוספת בשיחות הייתה יוליה איתן, מהמועצה הלאומית לכלכלה, שייצגה (לפחות לדעת משתתפים אחרים) את עמדותיו של ח"כ זאב אלקין, משושביני השידוך המחודש בין ליברמן לנתניהו.

הדרישה המקורית של ישראל ביתנו הייתה להגדיל את קצבת השלמת ההכנסה לכלל הזכאים ב-500 שקל לחודש. נציגי ישראל ביתנו טענו שעלות הצעד הזה תגיע ל-2.2 מיליארד שקל, אך לאחר חישוב העלויות הנלוות, כמו הטבות המס והקלות אחרות המוענקות למקבלי הבטחת הכנסה - זינקה העלות הכוללת של ההצעה צעד למעבר ל-4 מיליארד שקל.

בשלב זה העלו נציגיו של ליברמן הצעה חדשה, שמאמצת למעשה את היוזמה שמנסה לקדם אלקין מזה חודשיים כשר קליטה: הענקת תוספת ותק לעולים החדשים בלבד. גובה קצבת הזקנה בביטוח הלאומי מושפע ממספר השנים שבהם הפריש המבוטח תשלומים לביטוח. העולים החדשים, כמו גם עקרות בית, זכאים כתוצאה מכך לקצבה נמוכה יותר משאר האוכלוסייה. תוספת הוותק הייתה מאפשרת להגדיל את קצבת הזקנה של העולים החדשים ב-750 שקל מ-1,531 שקל ל-2,295 שקל ליחיד.

אלא שכאן התערב כחלון במו"מ. בישיבת סיעת כולנו ביום שני בכנסת הודיע כחלון, כי כל תוספת שתסוכם עם ליברמן תחולק באופן שוויוני לכלל האוכלוסייה. ההצעה של כחלון שהונחה על השולחן הייתה בבחינת Take it or Leave it: תוספת תקציבית של 350 מיליון שקל ב-2017 שיגדלו ב-350 מיליון נוספים בכל שנה עד שתגיע ל-1.4 מיליארד שקל ב-2020. ליברמן התלונן על הספינים של האוצר וציין במידה מסוימת של צדק שכחלון התכוון ממילא להקצות ב-2017 סכום דומה לקשישים במסגרת המשך יישום המלצות וועדת אלאלוף.

"הסכום שליברמן דיבר עליו לא היה מובטח", אמרו השבוע באוצר, "נכון ש-99% שהיינו מקצים אותו. אבל עכשיו, אחרי ההסכם, ההסתברות לכך גדלה". כג'סטה לשר הביטחון הנכנס הסכימו להוסיף באוצר סעיפי "השתדלות" בלתי מחייבים, שבהם מבטיח האוצר להשתדל להקדים תקציבים מ-2020 ל-2019 ולהמשיך ולהגדיל את התקציב גם אחרי 2020.

אם כך יתנהל גם המו"מ על תקציב המדינה - לכחלון צפויה עבודה קלה.