מנכ"ל לנדא דיגיטל פרינטינג: "אין אצלנו דבר בלתי אפשרי"

14 שנה לאחר הקמתה, חברת הדפוס הדיגיטלי של בני לנדא, ששוויה נאמד בכמיליארד דולר, עומדת לפני פריצה מסחרית ראשונה ■ בראיון ראשון ובלעדי מספר המנכ"ל ישי אמיר על מהפכת הדפוס שהחברה מנסה להוביל

ישי אמיר, מנכ”ל לנדא דיגיטל פרינטינג / צילום: איל יצהר
ישי אמיר, מנכ”ל לנדא דיגיטל פרינטינג / צילום: איל יצהר

על השולחן בחדר הישיבות של לנדא דיגיטל פרינטינג מונח פוסטר של דוגמנית שכנראה מפרסמת מוצר קוסמטי כלשהו. פניה מתוחות על פוסטר שגודלו כמעט מטר על מטר, וכל קמט ונקבובית בעורה נראים בבירור. מי שחשב שיש בחורה שאין לה קמטים או נקבוביות שאי אפשר להבחין בהן, יחשוב אחרת אחרי בהייה בפוסטר הזה. "זו המטרה של המכונות שלנו. לייצר הדפסה כמה שיותר חדה", אומר לנו ישי אמיר, מנכ"ל לנדא דיגיטל פרינטינג שמכהן במקביל כמנכ"ל וסגן יו"ר קבוצת לנדא.

הדוגמנית שבפוסטר אולי לא הייתה רוצה שהנקבוביות שלה ייראו עד למרחוק, אבל הלקוחות של החברה, שעשויים להציב פוסטר כזה בנתיבי איילון או בטיימס סקוור שבניו יורק מאוד היו רוצים שיבלוט למרחוק. החל ממחר (ג') ייתכן שיהיו לחברה לקוחות נוספים כאלו. לנדא דיגיטל פרינטינג, מבית היוצר של היזם המצליח והאיש שכבר נאמר עליו כמעט הכול, בני לנדא, תציג השבוע את פתרונותיה בתערוכת דרופה (drupa) שבגרמניה. דרופה נערכת מדי 4 שנים, והיא התערוכה המובילה בעולם לפתרונות דפוס.

השנה, להבדיל מבשנת 2012 אז נערכה התערוכה הקודמת, לנדא דיגיטל פרינטינג, שפיתחה טכנולוגיית הדפסה דיגיטלית בשיטת ננו-גרפיקה (ראו מסגרת), באה מוכנה, בשלה ובוגרת יותר. למעשה, השנה תגיע החברה לתערוכה כשהיא רגע לפני הפריצה המסחרית שלה בעוד שבשנת 2012 עדיין הייתה בגדר פתרון טכנולוגי. "שנת 2017 היא שנת הפריצה שלנו, השנה הראשונה בה נמכור מכונות", מודה אמיר בראיון ראשון ובלעדי ל"גלובס" רגע לפני שהוא ממריא לדיסלדורף שבגרמניה כדי להסביר לבאי התערוכה מדוע החברה מובילה את המהפכה הבאה בתעשיית הדפוס.

באוקטובר האחרון, על רקע הבשלות של לנדא דיגיטל פרינטינג, פינה לנדא את לשכת מנכ"ל הקבוצה ולתפקיד מונה אמיר. עיקר הפעילות של קבוצת לנדא היא לנדא דיגיטל פרינטינג (Landa Digital Printing). אמיר מכהן במקביל כסגן יו"ר, ולנדא עצמו ממשיך לכהן כיו"ר הקבוצה, אך קשה להתעלם מנוכחותו הלא הפיזית במשרדיה. בכל זאת, את בנייני הקבוצה ברחובות ואת שמו של לנדא חקוק עליהם אפשר לראות למרחוק.

וזה לגיטימי. לפי הערכות, לנדא עצמו השקיע בחברה 40 מיליון דולר מכיסו הפרטי ובדיוק לפני שנתיים הכניס לראשונה משקיע חיצוני, קבוצת Altana הגרמנית שהזרימה 100 מיליון אירו לפי שווי מוערך של 800 מיליון עד 1 מיליארד דולר. זה אומר שכל עוד החברה תקיים את הבטחתה ותגשים את חזונה, לנדא יהיה חתום על הצלחה ישראלית נוספת, אולי אפילו גדולה יותר מאינדיגו, חברת הדפוס הדיגיטלי הראשונה והיחידה שלו, ומקור הונו העיקרי (ראו מסגרת).

לנדא דיגיטל פרינטינג, כאמור, היא הרגל העיקרית של קבוצת לנדא, ושלוש האחרות הן לנדא לאבס (Landa Labs), זו שמנסה להמציא המצאות מהמצאות שונות (כמו להפוך חום לחשמל...); לנדא ונצ'רס (Landa Ventures), קרן הון סיכון שהשקיעה עד כה בלפחות 10 חברות הזנק שונות, וקרן לנדא (Landa Fund), קרן צדקה שמטרתה לצמצם פערים כלכליים-חברתיים בחברה הישראלית על ידי סיוע לנוער מאוכלוסיות חלשות לרכוש השכלה אקדמית.

"לא וויתרתי על ההזדמנות"

אמיר (49) ולנדא מכירים כבר 22 שנה. אמיר הצטרף לאינדיגו כדי להקים את פעילות ההדפסה הדיגיטלית של אריזות ותגיות ("עד היום זוהי פעילות מאוד חזקה באינדיגו-HP"), ואחרי 6 שנים עבר לנהל את פעילות הפוטו ("גם בה אינדיגו צמחה יפה"). בשנת 2004, שנתיים אחרי שאינדיגו נרכשה על ידי HP, נבחר אמיר להוביל את אסטרטגיית השיווק העולמית של אינדיגו-HP, ובשנת 2009 ארז את מטלטליו ועבר לארה"ב כדי לנהל את פעילות החברה ביבשות אמריקה.

- ואז בני לנדא התקשר כדי לגייס אותך בחזרה אליו.

(מחייך) "אני ובני בקשר טוב למעלה מ-20 שנה".

- הוא שלח WhatsApp.

(צוחק) "לא... הוא לא היה צריך לשלוח WhatsApp. קשר טוב זה קשר טוב. אנחנו ידידים טובים. לי ולמשפחה שלי היה ברור שנחזור לישראל באיזשהו שלב".

- היה טוב בארה"ב?

"היה מצוין. חוויה מדהימה עבור המשפחה".

- ואז בני התקשר.

(מחייך) "בני שמע שקיבלנו החלטה לחזור לישראל".

- תיכף תגיד לי שהוא דיבר אתך על ציונות.

"בני ציוני מדהים אבל את החינוך לציונות קיבלתי כבר בבית ההורים".

- אז חזרת לארץ אחרי שהסכמת להתמנות למנכ"ל לנדא דיגיטל פרינטינג.

"נכון. היו לי אפשרויות להתקדם בתוך HP, כולל תפקידים שיכולתי לעשות מישראל, אך בני שכנע אותי".

- מונית לתפקיד בגיל 49. לא מלחיץ לעבור מחברה גדולה, מבוססת ויחסית יציבה כמו HP לחברה שנמצאת בחיתוליה?

"אני כבר 22 שנה חלק ממהפכה בעולם הדפוס. זו מהפכה מדהימה וזו גאווה ישראלית. בנינו תעשייה חדשה, ואינדיגו אחראית היום לחצי אחוז מהתל"ג של ישראל, אחת מעשר היצואניות הגדולות בארץ. זה כיף להיות חלק מדבר כזה, וכשנתנו לי את ההזדמנות לעשות את זה שוב, ואפילו בצורה מסיבית יותר - היה לי ברור שלא אוותר עליה".

- ועדיין, לא חשבת לעצמך למה אני צריך את הכאב הראש של ניהול חברה שהיא עדיין בגדר סטארט-אפ?

"קודם כל, אני מסתכל על זה אחרת. מי יוביל מהפכה אם לא אנשים שיש להם ניסיון? שנית, לבנות דברים חדשים זה עדיין מאוד-מאוד מרגש אותי. הטכנולוגיה שפותחה פה היא מדהימה. הרבה ניסו לפתח מערכת דפוס איכותית, מהירה וחסכונית ולא הצליחו. אנחנו הצלחנו, ויש לנו את זה פה ואין את זה בשום מקום אחר בעולם".

אמיר, כאמור, נכנס לתפקידו רגע לפני הפריצה המסחרית של לנדא דיגיטל פרינטינג. "עברנו מזמן את שלב המו"פ. הטכנולוגיה בשלה ומוכחת. בתערוכת דרופה נדגים לראשונה איך המכונות עובדות. אנחנו עדיין לא עם מוצר בשטח, אך אנחנו מקווים שתוך כמה חודשים כן נהיה - ואז נתחיל לרשום הכנסות ראשונות ממכירת המכונות בתחילת 2017".

- מה ההבדל בין לנדא דיגיטל פרינטינג של דרופה הקודמת, בשנת 2012, לחברה בהווה?

"בדרופה הקודמת הצגנו את הקונספט הטכנולוגי ואילו עכשיו אנחנו מציגים מערכות שעובדות".

- אחרי דרופה הקודמת, החברה הבינה כי היא צריכה לשנות קונספט. משהו לא עבד. מה בדיוק קרה?

"אני עדיין לא הייתי אז בחברה. היו לה כיוונים שונים לטכנולוגיה והערכה אחרת ללוחות הזמנים. עם הזמן, הפיתוח הטכנולוגי השתנה מעט וזה לגיטימי. זה משהו שמתחיל מאפס, אך זה מה שאפשר לחברה בסופו של דבר להגיע ליכולות שהיא מציגה כעת. מטרת הטכנולוגיה שלנו היא להביא את ההדפסה לגבהים שאף אחד אחר לא יכול להגיע אליהם".

- תסביר בבקשה מה מטרתה.

"רוב מכונות הדפוס בעולם הן קונבנציונליות, כלומר אנלוגיות ולא דיגיטליות. יש מכונות דפוס דיגיטליות שמאפשרות להדפיס באיכות גבוהה אך במהירות נמוכה או להיפך, כלומר אחד על חשבון השני. אין מכונות שגם מאפשרות להדפיס באיכות מאוד גבוהה, וגם במהירות גבוהה וגם בעלויות נמוכות. גם וגם וגם, ולעשות את זה פירושו להתגבר על מחסומים פיזיקליים".

- ועכשיו אתם טוענים שפיצחתם את הנוסחה.

"אנחנו לא טוענים. פיצחנו ובדרופה נראה את זה".

- עד עכשיו לא מכרתם מכונות?

"לא. עכשיו אנחנו מתחילים לקבל הזמנות ראשונות. יש לנו כרגע מעל 100 הזמנות כאלו, בצורת מכתב כוונות (Letter of Intent). בתחילת השנה הבאה תהיה לנו מכונה ראשונה בשטח".

- 2017, שנת הפריצה?

"כן. זו השנה שבה מכונה שלנו תצא לראשונה לשטח".

- מה המחיר של מכונה?

"מכונות דפוס ברמות דומות, קונבנציונליות ודיגיטליות כאחד, עולות בין 2-3 מיליון דולר. המחיר של המכונות שלנו יהיה בערך בטווח הזה".

- מתי החברה מתחילה להרוויח על כל מכונה?

"מהדולר הראשון כי אנחנו מוכרים את החומרה, שזה המכונה, ואת המתכלים שזה הדיו שלנו. כך עובדת כל תעשיית הדפוס אבל יצרני מכונות קונבנציונליות מרוויחים רק על המכונה כי הם לא מוכרים דיו ייחודי. את הדיו שלהם אפשר לקנות בכל מקום להבדיל ממכונות דיגיטליות, שבהן בד"כ הדיו תלוי ביצרן המכונה".

- זה אומר שהלקוח הוא שבוי שלך.

"הוא לא שבוי. הוא מחליט ממי הוא קונה מכונה, אבל כשהוא קונה מכונה דיגיטלית הוא חייב לקנות מהיצרן שלה את המתכלים כדי להבטיח לעצמו שהיא תעבוד נכון, ושהוא ירוויח. מכונת דפוס זה כלי ייצור. כמו מכונת האספרסו שיש לך בבית".

- או מודל סכיני הגילוח של ג'ילט.

"נכון. אותו מודל".

"אין מקום לפשרה"

4 המכונות שפיתחה עד כה לנדא דיגיטל פרינטינג פונות לשלושה שווקים שונים: קרטונים מתקפלים (כמו אריזת קורנפלקס); דפוס מסחרי (כמו קטלוגים, כרטיסי ביקור, ספרים, חוברות), ואריזות גמישות (כמו שקית ביסלי). "כל שוק הדפוס העולמי, קונבנציונלי ודיגיטלי, מגלגל 900 מיליארד דולר מדי שנה, ובקושי 3% ממנו דיגיטלי", מסביר אמיר. "רוב השוק גדל כי הוא תלוי בין השאר בשוק המזון. שוק האריזות הגמישות, לדוגמה, גדל ביחס ישר לתמ"ג, כלומר חד ספרתי נמוך, אבל זה עדיין שוק מספיק גדול כדי להיכנס לתוכו. יותר מזה: השוק הדיגיטלי גדל בשיעור גבוה יותר כי ככל שעובר הזמן הוא נוגס יותר ויותר מהשוק הקונבנציונלי שיש לו את המגבלות שלו. דמייני עולם שבו המגבלות הללו מוסרות. כאן טמון הפוטנציאל".

- מהן המגבלות?

"בית דפוס שמדפיס בשיטה קונבנציונלית, כלומר אנלוגית, מדפיס למלאי. זו בעיה ענקית. דפוס דיגיטלי מאפשר גמישות, כלומר להדפיס בדיוק את הכמות הנדרשת ולא מעבר לה. למעשה, הדפוס הדיגיטלי משנה את כל שרשרת האספקה. עבודות ההדפסה הן On Demand, לפי ביקוש, כמו שאמזון מדפיסה ספר רק כשהוא מוזמן באתר שלה. אולי הוא עולה קצת יותר, אך את מקבלת אותו אחרי יום-יומיים, אם זה בתוך ארה"ב, ולא אחרי מספר שבועות. לספק ללקוח משהו On Demand - זה הדבר הכי חשוב. זו הדרך להשיג אותו. אף אחד לא רוצה לשמוע 'נגמר המלאי'".

אך גמישות בלוחות הזמנים אינה הצורך היחיד עליו עונה הדפוס הדיגיטלי. כל אחד ואחד מאתנו יכול להעיד שכשהוא בא לרכוש קורנפלקס, לדוגמה, וצבע האריזה מעט שונה מהסטנדרט, בהיר יותר, המסקנה שלו תהיה שתאריך התפוגה של המוצר פג או שהוא כבר לא ראוי למאכל. "אין סמנכ"ל שיווק שיסכים לקבל אריזה שצבעה דהה. בשוק האריזות - בעיקר אריזות מזון - שהוא השוק העיקרי שלנו, אין מקום לפשרה, ואיכות ההדפסה מאוד חשובה וזו איכות שדפוס אנלוגי אינו יכול להגיע אליה. צריך איכות ומהירויות גבוהות ועלויות נמוכות שמאפשרות מעבר מאנלוגי לדיגיטלי. וזה מה שאנחנו מאפשרים".

- מקובל לחשוב שככל שהזמן עובר, שוק הדפוס מתכווץ.

"לא כשמדובר על אריזות. אולי בדפוס מסחרי. הדפוס לא נעלם, הוא משתנה והוא עובר שינוי מדהים. הוא עבר מהפכה ראשונה, מעבר מאנלוגי לדיגיטלי, ועכשיו הוא עובר מהפכה שנייה - להפוך את הדיגיטל למיינסטרים".

- ומה באשר לשינוי האקלים המאקרו-כלכלי לרעה? הוא לא עשוי להשפיע לרעה על החברה?

"לא בהכרח. השינוי בשוק הדפוס הוא מבני. בתי דפוס קטנים ייעלמו, כי השינוי דורש השקעות גדולות, והגדולים ישרדו. וכשהמרוץ יהיה בין הגדולים, היתרון יהיה של מי שמסוגל לרוץ יותר מהר קדימה. זהו שינוי שבסיסו הוא התייעלות, ולכן אפילו במקרה של האטה הוא עובד לטובת הדיגיטל".

כל הפעילות של החברה ממוקמת בארץ, והיא מעסיקה קרוב ל-350 איש. החברה ממשיכה לגייס עובדים בארץ. "אנחנו תמיד מחפשים את האנשים הכי טובים - מומחי כימיה, פיזיקה, הנדסת מכונות, אופטיקה ועוד - וזה לא קל. אסור לנו להתפשר על האיכות כי אנחנו בחזית של כל ההתמחויות שמניתי. ובכלל, אין אצלנו דבר שהוא בלתי אפשרי ובגלל זה אנחנו מצליחים להוביל מהפכות".

- זה מבני, אופן החשיבה הזה?

"בוודאי! בני הרי איש מאוד אופטימי. כל דבר אפשרי! זו הגישה שלנו, וזה חלק מהכיף של העבודה בחברה".

- ועכשיו אתם צריכים להוכיח שזה אפשרי למכור, ושזה אפשרי להרוויח. המבחן האמיתי עדיין לפניכם.

"נכון, ללא ספק".

"בני הוא קומבינציה של סטיב ג'ובס ולאונרדו דה וינצ'י"

על בני לנדא, האיש ומכונות הדפוס, נשפכו לא מחמאות, ובצדק. לנדא, שיחגוג ביום חמישי הקרוב יום הולדת 69, לא נותן לגיל הפרישה לפנסיה שקבוע בחוק הישראלי לעצור אותו. האיש שכבר לפני 4 עשורים הביא לעולם את בשורת הדפוס הדיגיטלי בדמות חברת "אינדיגו", לא נח על זרי הדפנה גם אחרי שאינדיגו הפכה לשחקנית הדפוס המסחרי הדיגיטלי המובילה בעולם (אריזות, שלטי חוצות וכדומה), הונפקה בנאסד"ק ונמכרה לפני 14 שנה לענקית האמריקאית HP תמורת 830 מיליון דולר במניות. בדיוק להיפך. שנה לאחר שאינדיגו נמכרה - כשבאמתחתו הון בשווי של 1.6 מיליארד שקל לפי בדיקת "גלובס" - הוא הניח את היסודות הראשונים ללנדא דיגיטל.

כשיתרת העו"ש שלך עומדת על מאות מיליוני דולרים, זה קל ואפילו מתבקש להשקיע מהונך שלך בחזון הבא שלך, אך בעידן שבו קרנות הון סיכון, קרנות השקעה וקרנות פרייבט אקוויטי רק מחפשות היכן להשקיע את הררי המזומן שלהן, ייאמר לזכותו של לנדא שאת פעילות הקבוצה הוא מימן בעצמו במשך 11 שנה, ורק ביוני 2014 הכניס משקיע חיצוני ראשון.

כשאנחנו שואלים את אמיר כמה הזרים לנדא לקבוצה כולה, הוא לא מסגיר את היקף ההשקעה המדויק, ורק אומר "מימון מסיבי". לפי הערכות, מדובר על 40 מיליון דולר. כאמור, ביוני 2014, השקיעה קבוצת Altana הגרמנית 100 מיליון אירו בלנדא דיגיטל פרינטינג, וההערכות מדברות על השקעה שבוצעה לפי שווי חברה של 800 מיליון דולר עד 1 מיליארד דולר "אחרי הכסף". בקיצור, חד קרן חדש אולי נולד. "זו השקעת מיעוט", אומר אמיר בהתייחסו להשקעת Altana.

- עכשיו שאתה מנכ"ל הקבוצה ולנדא הוא היו"ר, מהי חלוקת התפקידים ביניכם?

"היכולות של בני הן רחבות ביותר. בני הוא קומבינציה של סטיב ג'ובס ולאונרדו דה וינצ'י. יש לו יכולות טכנולוגיות ברמות מטורפות. קשה למצוא אנשים שמסוגלים לטפל ברמת המולקולה ולהשליך את הטכנולוגיה הזו על מוצרים ועל שווקים. כלומר, להוכיח שהיא עובדת. זה נכס מטורף! תמיד היה לי כיף לעבוד איתו, וגם בהווה כיף לי. אני זה שמוביל את הפן הניהולי, ובני מתמקד בפן הטכנולוגי, בין היתר בפעילות של לנדא לאבס".

- המילה האחרונה היא שלו?

אמיר מתמהמה מעט. "לחברה יש דירקטוריון, ויש לה שותפים אסטרטגיים חזקים. אני עובד עם בני בצורה מאוד קרובה ויש לנו הערכה הדדית. תכל'ס, אין צורת עבודה חלקה יותר ממה שיש בינינו. אנחנו יושבים ביחד, חושבים ביחד ומקבלים החלטות ביחד".

תערוכת דרופה: החברה מכפילה את הביתן

סממן לביטחון של לנדא דיגיטל פרינטינג בעתידה המסחרי אפשר למצוא בגודל הביתן שלה בתערוכת דרופה הקרבה: 3,000 מטר מרובע, כפול מהביתן בתערוכה הקודמת. החברה תחשוף, בין היתר, את מכונת הדפוס Landa S10 עבור הדפסת גיליונות (מדפיסה עד 13,000 גיליונות B1 בשעה - B1 זה גודל נייר של 7 על 10 מטר), מכונה בשם זהה עבור אריזות קרטון והדפסים פרסומיים, המכונה Landa S10P עבור הדפסה דו צדדית לדפוס מסחרי והמכונה Landa W10 עבור הדפסה בגלילים של אריזות גמישות. המכונה הרביעית והאחרונה, L50, מיועדת למטאליזציה (ראו בהמשך).

לקוחות החברה, נציין, הם בתי דפוס שמדפיסים עבור חברות ענק כמו פרוקטר אנד גמבל, אנרג'ייזר ועוד.

כמו כן, תחשוף החברה בתערוכה את טכנולוגיית הננו-מטאלוגרפיה (מלשון מתכת) - טכנולוגיה שלדבריה מבטלת את הפסולת בתהליך הדפסת מטאלית, ומפחיתה את עלות המטאליזציה בדפוס לחצי לעומת שימוש ברדיד מתכת המשמש להטבעה. טכנולוגיה זו אמורה לייעל את תהליך ייצור מוצרי דפוס מטאליים ולשפר את רווחיות הלקוח.

"תהליכי המטאליזציה הקיימים כיום יקרים להחריד, וזאת בשל העלות הגבוהה של הרדיד המתכתי וכמות הפסולת העצומה", ציין בני לנדא, בהודעת החברה.

באשר לבשלות של החברה כולה, ציין לנדא כי "14 שנה של מחקר ננו-טכנולוגי אפשרו לנו לבצע פריצות דרך עצומות באיכות, במהירות ובמחיר ההדפסה. אנחנו צופים שמבקרים בביתן שלנו בדרופה יהיו לגמרי נפעמים נוכח הביצועים המדהימים של המוצרים שלנו, שבגינם נקבל הזמנות בתערוכה. מכונות הדפוס שלנו יתחילו להישלח בתחילת 2017".

המהפכה של החברה: טיפת דיו בגודל חיידק

לנדא דיגיטל פרינטינג, כאמור, מנסה לייצר פתרון עבור החלק העיקרי של תעשיית הדפוס בכללותה: זו שנעה בין הצורך להדפיס בין 1,000 עותקים עד 10,000 עותקים (מה שנקרא בעגה המקצועית Short/Long Run), אך אינה מצליחה להרוויח על הדפסות בטווח זה מכיוון שהדפוס הדיגיטלי יעיל בהדפסות קצרות, ואילו הדפוס הקונבנציונלי (לא דיגיטלי) יעיל בהדפסות ארוכות. לפי לנדא, התשובה לבעיה זו היא ננו-גרפיקה (Nanography), טכנולוגיית ננו עבור דפוס, ובעיניו - המהפכה הבאה של תעשיית הדפוס כולה.

ננו-מטר, נזכיר, זו יחידת מידה השווה לביליונית המטר, וזה אומר קטן. מאוד קטן. בני לנדא פיתח דיו שגודל חלקיקיו קטן מגודלו של חיידק, דהיינו גודל מיקרוסקופי, וראש דיו שמסוגל לנצל תכונה זו כדי להדפיס על כל חומר - החל מדף, דרך עץ וכלה במתכת - ולהפיק הדפסות חדות ובעלות עושר גוונים שאף מכונת דפוס לא אפשרה עד כה. מעבר לחדשנות הטכנולוגית, הדפסות בשיטת ננו-גרפיקה הן הרבה יותר חסכוניות מדפוס דיגיטלי או קונבנציונלי רגיל, והן עמידות יותר (דהיינו מאבדות מחדות הצבע לאחר זמן ארוך יותר), בגלל פיגמנט הצבע של הדיו שגודלו נע בין 1 עד 100 ננו-מטר - גודל הרבה יותר קטן מגודלן של מולקולות הדיו הקטנות ביותר שיש כיום בשוק.

תעשיית הדפוס כולה מנסה להקטין כמה שיותר את הקוטר של פיגמנט הדיו מכיוון שככל שהפיגמנט קטן יותר, הוא פחות סותם את החורים במזרקי הדיו ובולע את האור בצורה יעילה יותר.

כרגע יש חברות שכבר הצליחו למזער את הקוטר לכמה מאות בודדות של ננו-מטר, אך כאמור לנדא דיגיטל פרינטינג כבר הצליחה להקטינו לכמה עשרות של ננו-מטר, וכאן טמונה המהפכה שהחברה מנסה להוביל.

לנדא דיגיטל פרינטינג
 לנדא דיגיטל פרינטינג