בוטלה החלטה לחייב בהוצאות תובעים ייצוגיים אם התביעה נדחית

ביהמ"ש המחוזי: "לחברה הנתבעת אין זכות להשית על התובעים הייצוגים את השכר המלא ששילמה למומחים, בהתעלם משאלת סבירותו ומידתיותו של השכר"

חגי ברנר / צילום: יוסי זמיר
חגי ברנר / צילום: יוסי זמיר

בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת אי.די.בי פתוח, ושנדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, עוררה סערה בקהילה המשפטית. זאת, לאחר שבית המשפט חייב את התובעים הייצוגיים בתשלום הוצאות שכר-הטרחה של המומחים ששכרה החברה לצורך התגוננות מפני התביעה, בהיקף חסר תקדים של כ-1.1 מיליון שקל. את ההחלטה על סכום ההוצאות החריג בגודלו קיבלה השופטת (בפועל) שלומית יעקובוביץ', בשבתה כרשמת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

בעת מתן ההחלטה, הרשמת לא שקלה את סבירות הסכום ששילמה אי.די.בי לשני הכלכלנים המומחים. הבדיקה היחידה שביצעה הייתה - אם הסכום הוצא כולו במטרה להתגונן מפני התביעה. לאחר שבדקה את ההוצאות, היא הפחיתה את החלק שלא הוצא לצורך התמודדות עם התביעה, וחייבה את התובעים לשלם לאי.די.בי את היתרה בהיקף של 1.1 מיליון שקל.

היעדר שיקול-הדעת והיעדר הביקורת השיפוטית באשר לסכום ששולם לכלכלנים המומחים העלו תהיות בקהילייה המשפטית, בלשון המעטה; כמו כן, עלתה גם השאלה האקוטית לגבי היקף הנזק הרוחבי שגרמה הרשמת לזירת התובענות הייצוגיות, בייחוד בתחום שוק ההון.

האם בשרבוט עט חוסל ענף תובענות שלם? שהרי איזה תובע ייצוגי ייקח על עצמו סיכון שהוא יחויב בהוצאות של מיליוני שקלים - סכום שהחברות הנתבעות מוציאות ללא היסוס - גם כאשר הוא מאמין שתביעתו מוצדקת?

סביר ביחס לסיכון

התביעה המדוברת והבקשה לאשרה כתביעה ייצוגית בהיקף של כ-680 מיליון שקל נגד חברת אי.די.בי פתוח הוגשה במאי 2009 על-ידי 12 מחזיקי מניות של אי.די.בי. פתוח מהציבור, בהם יעל כבירי-שמיע. זאת, בעקבות הצעת רכש של החברה, במסגרתה נרכשו מניות הציבור, והחברה חדלה להיות חברה ציבורית.

התובעים דרשו לבטל את הצעת הרכש של החברה בשל פגמים שנפלו, לטענתם, באופן שבו התקבלה ההחלטה על הצעת הרכש. לצורך הפרכת התביעה הגישה חברת אי.די.בי חוות-דעת מטעם המומחים הכלכליים, פרופ' חיים בן-שחר ופרופ' אשר בלס, שקבעו כי המחיר שנקבע בהצעת הרכש ראוי.

החברה שילמה לשני המומחים כ-1.2 מיליון שקל עבור חוות-דעתם. במארס 2014 דחתה שופטת המחוזי בתל-אביב, דרורה פלפל (כיום בדימוס), את הבקשה לנהל תביעה ייצוגית נגד אי.די.בי, ובינואר השנה נדחה גם הערעור שהגישו התובעים הייצוגיים לבית המשפט העליון על החלטה זו. העליון קבע כי הגם שנפלו פגמים בהצעת הרכש, עמדה אי.די.בי בנטל שהועבר אליה להוכיח כי המחיר שהוצע משקף שווי הוגן של המניה.

במקביל, התנהל בבית המשפט המחוזי הליך בו נדונה שאלת החיוב התובעים הייצוגיים בהוצאות המשפט של אי.די.בי, משנדחתה התביעה במחוזי. הסוגיה התגלגלה לפתחה של השופטת (בפועל) שלומית יעקובוביץ', בשבתה כרשמת במחוזי בתל-אביב.

במארס אשתקד חייבה יעקובוביץ את התובעים הייצוגיים בתשלום הוצאות המשפט של החברה בסכום-עתק של כ-1.1 מיליון שקל (הסכום ששולם בהפחתת סך של כ-87.3 אלף שקל שנמצא כי לא הוצאו בקשר לתביעה).

ואולם, השופטת יעקובוביץ' קיבלה הזדמנות שנייה לשקול את החלטתה. לאחר שהתובעים הייצוגיים ערערו על חיובם בהוצאות-העתק, ביטלה השופטת עפרה צ'רניאק את החלטתה של יעקובוביץ' והחזירה אותה לבחינה מחודשת אצלה, מבלי שתהיה תלויה בהחלטתה הראשונה. צ'רניאק אף "הדריכה" את יעקובוביץ' לשקול את סבירות גובה ההוצאות הפעם, וציינה כי יש לה זכות ואף חובה להפעיל שיקול-דעת בעניין.

יעקובוביץ' המתינה להכרעת העליון בערעור התובעים הייצוגיים, ולאחר שנדחה ערעורם, נתנה החלטה חדשה בשאלת ההוצאות, לפיה חויבו התובעים הייצוגיים בהוצאות מופחתות בסך 350 אלף שקל. בהחלטה זו ציינה הרשמת כי בית המשפט צריך לפסוק הוצאות ריאליות לבעל דין שזכה, אך עליו לבחון האם מדובר בהוצאות סבירות והכרחיות לניהול ההליך.

במקרה זה, קבעה, כיוון שמדובר בהליך שבו נתבעה החברה לשלם 660 מיליון שקל - הרי ששכר מומחים בסך 1.2 מיליון שקל הוא סביר ומהווה 0.25% מגובה הסיכון. עם זאת, נוכח הכלל כי יש לפסוק הוצאות משפט במתינות, הפחיתה יעקובוביץ' את הסכום בו חויבו התובעים ל-350 אלף שקל.

דרישה לא סבירה

ואולם, התובעים הייצוגיים לא ויתרו וערערו גם על החלטה זו, כאשר לטענתם שכר-הטרחה ששילמה אי.די.בי למומחים הוא מופרז ובלתי סביר על פניו.

שופט המחוזי בתל-אביב, חגי ברנר, שדן בערעור, קבע חד-משמעית כי תובע ייצוגי לא חייב לשלם הוצאות בלתי סבירות בעליל שהוציא נתבע בתביעה ייצוגית לצורך הגנתו.

לדבריו, לא רק שאי.די.בי לא ניסתה להוכיח את סבירותה ואת מידתיותה של ההוצאה בגין שכרם של המומחים, "אלא שניתן לקבוע באופן פוזיטיבי כי מדובר בהוצאה שאינה מידתית ואינה סבירה, גם אם נתחשב בעובדה שמדובר היה בחשיפה תיאורטית לתביעה בהיקף 660 מיליון שקל".

השופט ציין כי אמנם הייתה זו "זכותה המלאה של אי.די.בי לשכור את מיטב המומחים כדי להדוף את התביעה ולשלם להם כל סכום שתמצא לנכון", אך הבהיר כי "אין זו זכותה להשית על התובעים הייצוגים את השכר המלא ששולם למומחים אלה, בהתעלם משאלת סבירותו ומידתיותו של השכר".

לדבריו, "אין זה סביר או מידתי לשלם במסגרת הליכי משפט שכר כה גבוה בגין שכירת שירותם של מומחים לצורך חוות-דעת, שכל תכליתה להדוף בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וזאת גם אם מדובר במיטב המומחים. מכל מקום, אין זה סביר לדרוש שהתובעים הייצוגיים הם שיישאו בהוצאה בהיקף כזה".

לאור קביעתו של השופט ברנר, העמידה השופטת את סכום ההוצאות אותו יידרשו התובעים הייצוגיים לשלם לאי.די.בי על סך של 120 אלף שקל בלבד - 10% מהסכום הראשוני שחויבו בו. 

צרו איתנו קשר *5988