פסיקה חריגה: עובד יפצה את מעסיקו ב-430 אלף ש'

מתי בית הדין רואה בעובד אחראי לנזקים, והאם אפשר לעגן פיצוי בחוזה העסקה?

מיכל לבנון-פורת | אשר חלד ושות` - משרד עורכי דין | יחצ
מיכל לבנון-פורת | אשר חלד ושות` - משרד עורכי דין | יחצ

בשבוע שעבר חייב שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, אילן סופר, עובד לשעבר של חברה חקלאית המגדלת פירות הדר, לפצות את החברה בסכום חסר תקדים של כ-430 אלף שקל, לאחר שמצא כי העובד פגע באופן מכוון בתוצרת הקלמנטינות של החברה.

העובד, שהיה מנהל פרדסים ואחראי על שינוע הקלמנטינות לבית האריזה, הותיר במתכוון את מכלי הפרי בפרדס חשופים לשמש, באופן שהביא לריקבון הפירות, תוך הפרת חובת האמון שלו למעסיקו, מתוקף היותו הגורם הבכיר ביותר שטיפול בתפעול הפרדסים. 

בית הדין לעבודה פסק כי התנהלותו של העובד, שנבעה מכעסו על כך שהמעסיק סירב להעלות את שכרו, היא הפרה יסודית של חוזה העבודה עמו ומצדיקה פסיקת פיצוי בגובה הנזק שנגרם לחברה.

לדברי עו"ד מיכל לבנון-פורת ממשרד אשר חלד ושות', מדובר בפסק דין חריג, שכן בתי הדין לעבודה אינם מטילים בנקל אחריות על עובד בגין נזקים שגרם למקום העבודה. "הנחת הבסיס, כפי שצוינה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בפסק דין מ-2009, היא שככלל, עובד אינו 'מבטח' של מעבידו והוא לא אמור לשאת בנזקים הנגרמים למעביד כתוצאה ממהלך עבודתו הרגיל", אומרת לבנון-פורת. 

לדבריה, בפסק דין זה נקבע בין היתר שעל מעביד להביא בחשבון שבמהלך העבודה הרגילה עלולים להיגרם מעת לעת טעויות ונזקים.

מיכל לבנון-פורת | אשר חלד ושות' - משרד עורכי דין | יחצ
 מיכל לבנון-פורת | אשר חלד ושות' - משרד עורכי דין | יחצ

"עם זאת, היות שלא ניתן לתת לעובדים 'רישיון' לגרום נזקים, נקודת האיזון שאליה התייחס השופט באותו תיק, אילן איטח, היא חיוב העובד בנזק שגרם רק במקרים שבהם יוכח שהנזק נגרם כתוצאה מזדון או לכל הפחות כתוצאה מרשלנות רבתי הכוללת אדישות להסתברות לקרות הנזק. בעניין זה הנטל הוא על המעביד להוכיח זדון או לפחות רשלנות רבתי".

- אם כך, הטלת האחריות על העובד בגין נזק שגרם למקום העבודה מותנית גם בהוכחת יסוד נפשי של העובד.

"נכון. לא כל טעות של עובד תביא להטלת אחריות עליו. יש לבחון אם התכוון לגרום את הנזק או שהיה אדיש לכך. עוד בוחנים בתי הדין את היקף האחריות המקצועית של העובד ואם הפר את חובתו כעובד מתוקף תפקידו ואחריותו כלפי החברה. הדבר תלוי גם בתחומי עיסוקו והאחריות שהוטלה עליו, וכן ברמת הבכירות של העובד.

"בשנת 2007 נדון בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב מקרה של נהג משאית שבמהלך עבודתו נקלע לתאונת דרכים וכתוצאה מכך נגרם נזק למשאית שהיא רכוש המעסיק (פסק דין דוד פרנס). הנהג לא חויב בשווי הנזק או בתשלום ההשתתפות העצמית של המעסיק, שכן נקבע שניתן לראות בתאונות הללו תאונות הצפויות במהלכם הרגיל של הדברים, בעיקר כשמדובר בעסק של הובלות הכרוך בנהיגה ממושכת וכשהמעסיק לא הוכיח את רשלנותו של העובד".

לבנון-פורת מציינת שבהקשר אחר, בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע ב-2015 שלא כל השמטה מקרית של מוצר על-ידי עובד בסופר שהביאה לשבירת המוצר תביא לחיוב העובד בנזק שנגרם למעסיק. זאת כל עוד אין מדובר כאמור ברשלנות רבתי או התנהלות מכוונת (פסק דין אורטל בן דוד).

- האם מומלץ למעסיק להגדיר במפורש בחוזה העסקה שהעובד עלול להיות חייב בנזקים?

"כדי שהמעסיק יוכל לתבוע פיצוי בגין נזקים שהסב לו העובד אין חובה לעגן זאת בחוזה העבודה, אולם מטבע הדברים, כאשר מגדירים בחוזה העסקה את סוג האחריות והסנקציות המוטלות על העובד בגין הפרתה, קל יותר להוכיח את אחריות העובד להפרה. לכן מומלץ, במידת האפשר, להגדיר בהסכמי העבודה את תחומי האחריות של העובד והתחייבויותיו, וגם מנגנון פיצוי שלפיו יוטל חיוב על עובד בגין גרימת נזקים מסוימים, שיוגדרו מראש, בהתאם לנסיבות. ישנם הסכמים שמגדירים מראש 'פיצוי מוסכם' בגין הפרת התחייבויות מסוימות, בראייה של גובה הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מההפרה".

לדברי עו"ד לבנון-פורת, בהתאם לחוק הגנת השכר, כאשר ישנו חוב קצוב ומוכח של עובד שאינו שנוי במחלוקת, והצדדים הסכימו בחוזה ההעסקה על אפשרות קיזוז כזאת, עומדת למעסיק הזכות לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חב לו, לרבות מקדמות. במצב כזה נחסך מהמעסיק הצורך לפנות לבית הדין לתבוע את נזקו. למשל, אם נקבע בחוזה העבודה שהעובד מקבל מהמעסיק טלפון נייד לצורכי העבודה, שנמצא באחריותו, ובמקרה שייגרם לו נזק או יאבד יהיה זה חוב של העובד כלפי החברה, אזי למעסיק קל יותר לנכות את שווי המכשיר משכרו האחרון של העובד במועד סיום עבודתו, ואף במהלך עבודתו, במגבלות הקבועות בחוק.

"עם זאת, בית הדין קבע בפסק הדין אורטל בן דוד שהזכרתי קודם לכן כי לא כל חתימה מראש על הסכמה לניכוי מהשכר יכולה לעמוד בתנאי חוק הגנת השכר, ואם עובד מסכים מראש הסכמה גורפת לניכוי משכרו ללא קשר לאחריותו לנזק שייגרם, בית הדין לא יראה בכך הסכמה שמאפשרת כל ניכוי שהוא".

לבנון-פורת מדגישה שבכל מקרה יש להביא בחשבון ש"מי שלא עובד לא טועה". "יש להיזהר מיצירת פחד וחשש בקרב עובדים למלא אחר תפקידם שמא ייגרמו נזקים ובכך לסרס את ביצועיהם. ראוי להביא בחשבון שפעולה מוטעית שנעשתה בתום לב היא גם חלק מהסיכון שהמעסיק צריך להיערך לקראתו במסגרת הפעלת עסקו, בין באמצעות ביטוח ובין אם על-ידי נקיטת צעדי זהירות אחרים".

- האם יש הבדל בין עובד פשוט לבכיר?

"כפי שנקבע בפסיקות בתי הדין לעבודה, כאשר מדובר בעובד בכיר, מוטלות עליו חובות אמון ונאמנות מוגברות כלפי מעסיקו, ולפיכך האחריות שחלה עליו גדולה יותר. לדוגמה, בפסק הדין בעניין הקלמנטינות, הביא בית הדין בחשבון גם את העובדה שמדובר היה בעובד שהוגדר 'מנהל פרדסים' והיה הגורם הבכיר ביותר שטיפל בתפעול הפרדסים. דוגמה נוספת היא פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין גירית משנת 2003. אז חויבו עובדים בתשלום פיצוי למעסיק בגין גניבת סוד מסחרי. בית הדין הביא בחשבון בפסיקתו את העובדה שמדובר בעובדים שהיו בכירים בחברה".

צרו איתנו קשר *5988