האוצר בוחן בעקבות הפיגוע בת"א: אבטחה כעבודה מועדפת

"אם מחר בבוקר רשויות הביטחון יחליטו להעלות את תקן האבטחה במסעדות ברחבי הארץ, ולהגדיל במתחמי בילוי כמו מתחם שרונה בתל אביב את מספר המאבטחים ב-20%, המקומות האלה יישארו מיותמים. אין מאבטחים" - כך הזהיר היום (ה') בשיחה עם "גלובס" מנכ"ל הארגון הארצי של חברות האבטחה, פיני שיף.

לפי נתוני הארגון, במשק מועסקים כ-60-70 אלף מאבטחים, כמחצית מהם נושאי נשק, ולחברות האבטחה חסרים 3,000 מאבטחים בקירוב. "הביקוש גבוה, ההיצע נמוך וחברות האבטחה לא מצליחות למלא את השורות. יש שורה של צעדים שחייבים להינקט - טרם נמצא עצמנו לפני שוקת שבורה", התריע שיף.

בארגון חברות האבטחה קראו היום למשרדי הממשלה לפעול במהירות כדי שתינתן ההכרה בעבודות האבטחה כעבודה מועדפת. הכרה כזאת תאפשר לחיילים משוחררים להיקלט בחברות אבטחה, ובתמורה לכך להיות זכאים לקבלת פיקדון מיוחד ממשרד הביטחון הניתן רק למי שמועסק באחת העבודות שנקבעו כעבודה מועדפת. מדובר בעבודות בענפי המלונאות, תחנות דלק, חקלאות וכיוצא באלה. "מדי שנה יוצאים לשוק כ-1,000 חיילים משוחררים שמתאימים לעבודות האבטחה, ומכלל הפוטנציאל הזה, לחברות האבטחה מגיעים מעטים - פחות מ-10%. זה לא מאפשר לנו למלא את השורות בכוחות מיומנים", אמר שיף.

לדבריו, נוסף על הכרה באבטחה כעבודה מועדפת, הוא פועל למען העלאת השכר של המאבטחים; שכרם הממוצע כיום הוא 25.5 שקל לשעה. "אלה תנאים לא אטרקטיביים. בעבר סיכמתי עם ההסתדרות הכללית על שיפור בתנאי העסקה של מאבטחים, לרבות הפרשות לפנסיה ולקרנות השתלמות, אלא שההטבות האלה נשחקות כל הזמן - ועדיין מקצוע האבטחה נתפס כקשה ובלתי-מתגמל. השכר עדיין נמוך וזו עבודה שוחקת, שרבים מבין המתאימים לה מעדיפים להימנע מלעסוק בה", אמר מנכ"ל הארגון הארצי של חברות האבטחה.

בשיחה עם "גלובס" טען שיף כי ניסיונות שהוא מוביל למען העלאת שכרם של מאבטחים ל-30 שקל בשעה חושפים אותו לביקורת מצד ארגונים יציגים במשק שיידרשו לשאת בעלויות השכר החדשות. שיף: "אני חבר בנשיאות הארגונים העסקיים, ולצדי באותו שולחן יושב נשיא איגוד בתי המלון בישראל - שהמגזר שלו יידרש בשל השינוי הזה להוציא יותר כסף על אבטחה. אני מבין את הקושי שלו, אך עם זאת קבעתי פגישה עם יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, ובשבוע הבא אדרוש את העלאת שכר המאבטחים ל-30 שקל לשעה. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מגבה אותי בנושא זה. זה צו השעה".

בתוך כך, ארגון חברות האבטחה פנה היום למשרד לביטחון הפנים ולמשטרה בדרישה שייסעו לו לקדם פתרונות לבעיית המחסור במאבטחים. "כששיעור האבטלה במשק עומד על 5.5%, אנו מזהים פחות אוכלוסיות שתרות אחר מקומות עבודה וקיימת נטייה טבעית שמועמדים לעבודה יתמודדו על תפקידים שמציעים תנאי שכר והעסקה הולמים יותר, התואמים את כישוריהם", כתב שיף בפנייתו. "ענף האבטחה מתאפיין כיום באטרקטיביות נמוכה יחסית לענפים אחרים במשק".

מנכ"ל קבוצת האבטחה "צוות 3", ניר גלבוע, אמר בהתייחס לשכרם הנמוך של מאבטחים כי "המצב הקיים, שבו מאבטחים מסכנים את חייהם ומועסקים בתנאים לא קלים ובתמורה למשכורות נמוכות מדי לא יכול להימשך עוד. יש להשיק תוכנית רחבה למען העלאת שכר המאבטחים ולהכיר בעבודה זו כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים".

בעקבות פיגוע הירי אמש במתחם שרונה בתל אביב, שבו נרצחו 4 בני אדם, הורה היום שר האוצר, משה כחלון, לאנשי אגף התקציבים במשרדו לפתוח בבחינת האפשרות להכיר בעבודת האבטחה כעבודה מועדפת. במסגרת בחינה זו, ייבדקו ההשלכות של הכרה באבטחה כעבודה מועדפת על המשק, וזאת בעקבות המחסור במאבטחים חמושים.

על רקע גל הטרור שפרץ בחודש אוקטובר אשתקד חתם שר הכלכלה לשעבר, אריה דרעי, פעמיים על צווים מיוחדים המתירים להרחיב את שעות העבודה של מאבטחים ל-14 שעות ביום, וזאת לא מעבר ל-37 שעות שבועיות. בפעם השלישית חתם על צו כזה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המחזיק גם בתיק הכלכלה; אלא שתוקפו של צו זה פג בחודש אפריל האחרון. גורמים במשרד הכלכלה אמרו היום ל"גלובס" כי הצו לא חודש מהיעדר דרישה מצד הארגון הארצי של חברות האבטחה. בארגון זה טענו מנגד כי משרד הכלכלה הבהיר במעמד חידוש הצו בפעם השלישית כי זו תהיה הפעם האחרונה שבה יינתן היתר כזה - מחשש שמתוקף ההיתר זכויות בסיסיות של עובדים ייפגעו והם למעשה ייחשפו לניצול מצד מעסיקיהם.

 מאבטחים בחסר