ת"א תממן את המוביל החדש

מכוניות שיתופיות הן המוביל הארצי החדש, ולא תושבי תל אביב צריכים לממן אותו

רון חולדאי בביהמ"ש / צילום: איל יצהר
רון חולדאי בביהמ"ש / צילום: איל יצהר

תארו לעצמכם שר שיכון שעוצר בנייה, כדי שהצפת השוק בדירות חדשות לא תוריד את מחירי הנדל"ן. תארו לעצמכם שר תקשורת ששומר על מונופול ספקיות, כדי לא לפגוע בהכנסתן, ותארו לעצמכם שר תחבורה שדוחה אמצעי ניידות שיוזילו את יוקר המחיה לאזרח. זה מה שעושה ישראל כץ.

את ברית שר התחבורה ובעלי רישיונות למונית שעוצרת חדירת אפליקציות הסעה, כולם מכירים. החודש קרו עוד שני דברים שמוכיחים שכץ הוא אביר הסדר הקיים וחדשנות תחבורה לא מעניינת אותו, גם כשנופלת לידו הזדמנות להקל בניידות אזרחים שאין להם כסף.

נתחיל בירושלים, שלבקשתה לסיוע במיזם השכרת אופניים חשמליים סירב החודש משרד התחבורה, מחשש שתהווה תקדים לעיריות נוספות. האמת, יש יסוד לחשש, כי לתל אביב חלוצת האופניים הצטרפו השנה רמת גן וגבעתיים. אמנם עד כה ישראל כץ לא נתן למיזמים אלה שקל, אבל לך תדע, לפחות בירושלים הוא הצליח לעצור את הקדמה. ראש עיריית ירושלים המאוכזב, ניר ברקת, יכול לעקוף את השר ולפנות בחשאי לרון חולדאי, ראש עיריית ת"א, שייתן לו כסף, כפי שכנראה ייתן בקרוב להקמת תחנות אופניים בבת ים ובחולון.

חולדאי רגיל לממן מיזמי תחבורה חדשניים. 100 מיליון שקל תשקיע תל אביב בצי מכוניות שיתופיות שיחל לפעול השנה. בגרמניה, בצרפת ובשוויץ, מיזמים כאלה פועלים בעידוד ובמימון ציבורי למען אזרחים שאין בידם להחזיק ברכב פרטי. אבל אם אתם ישראלים ואין לכם כסף, אל תצפו משר התחבורה שלכם שיעזור.

כץ דואג למי שיש להם, וקנו מכונית - גוזר סרטים על מחלפים במיליארדים (כדאי שמישהו יעדכן אותו שאף שר תחבורה באף מדינה אינו מעז להופיע בתקשורת חונך כביש), ואם סוף סוף יש רכבת, הוא כבר ידאג שתצטרכו מכונית פרטית כדי להגיע לתחנה, אף שאפשר לסדר גישה גם באמצעים אחרים ובהוצאה פעוטה.

 

משימה לא עירונית

נחזור לרכב השיתופי. אין הבדל בין 200 מכוניות שיתופיות שיצאו מתל אביב לעבודה במשרדים בהרצליה פיתוח, למאתיים מכוניות פרטיות שיצאו לאותו יעד, במיוחד אם הן מחפשות חניה. השיתופיות לא נועדו לנסיעות קבועות בזמנים וליעדים עם תנועה המונית, לשם כך יש רכבת ואוטובוסים. אנשים מוכנים לוותר על רכב פרטי, ואף להגיע יום יום לעבודה בתחבורה ציבורית, אך זקוקים למכונית שתיקח בסופ"ש את כל המשפחה לסבא וסבתא בעיר אחרת, או כדי להוביל ספה מחנות רהיטים. מכונית שיתופית מיועדת למטרות כאלה. בהיעדרה, אין ברירה, קונים מכונית, ואז גם משתמשים בה לנסיעה היומיומית לעבודה, במקום בתחבורה ציבורית.

המודל השיתופי יעיל כשהוא כולל אלפי מכוניות בגדלים שונים, ומקיף ערים רבות ומרוחקות. אם המיזם יישאר בתל אביב עם 280 מכוניות כמתוכנן, הוא יוסיף גודש לכבישים, והוצאות גבוהות לקופה העירונית (ניתוח מלא של הכישלון הצפוי נפרסם בקרוב). המטרה תושג רק כמהלך לאומי בתמיכה ממשלתית. מכוניות שיתופיות הן המוביל הארצי החדש, ולא תושבי תל אביב צריכים לממן אותו, אלא משרדו של כץ. ובכלל, כרגע חולדאי מקבל את כל הקרדיט הציבורי על חדשנות צי התחבורה הלאומי. כץ לא רוצה גם קצת?