הזמנות ב-450 מ' אירו מחברת הדפוס הדיגיטלי של בני לנדא

לנדא דיגיטל פרינטינג: מדובר בהזמנות סופיות, לא במכתבי כוונות ■ כלומר - הלקוחות הזמינו כבר שילמו מקדמה עבור המכונות

כנראה שישי אמיר, מנכ"ל לנדא דיגיטל פרינטינג, היה שמרן בתחזיותיו או פשוט צנוע כאשר התראיין ל"גלובס" לפני כשבועיים והצהיר על צבר ההזמנות של החברה, ששנת 2017 היא שנת הפריצה המסחרית שלה. "יש לנו כרגע מעל 100 הזמנות למכונות של החברה", אמר אמיר שמוביל את חברת הדפוס הדיגיטלי המבטיחה של בני לנדא, האיש והאינדיגו.

מספר ימים אחרי שתערוכת דרופה (drupa) הסתיימה, מתברר כי רשימת ההזמנות של החברה ארוכה בהרבה. דרופה היא התערוכה המובילה בעולם לפתרונות דפוס.

מהודעה שפרסמה לנדא דיגיטל פרינטינג עולה כי בעקבות התערוכה קיבלה החברה הזמנות בשווי של מעל 450 מיליון אירו. החברה הדגישה כי מדובר בהזמנות סופיות, לא במכתבי כוונות, כלומר שהלקוחות שהזמינו כבר שילמו מקדמה עבור המכונות, וזה אומר שהמחויבות שלהם לעסקה הרבה יותר מעוגנת.

הפתרון של לנדא דיגיטל פרינטינג מיועד לחלק העיקרי של תעשיית הדפוס בכללותה: זו שנעה בין הצורך להדפיס בין 1,000 עותקים עד 10,000 עותקים (מה שנקרא בעגה המקצועית Short/Long Run), אך אינה מצליחה להרוויח על הדפסות בטווח זה מכיוון שהדפוס הדיגיטלי יעיל בהדפסות קצרות, ואילו הדפוס הקונבנציונלי (לא דיגיטלי) יעיל בהדפסות ארוכות. לפי בני לנדא, התשובה לבעיה זו היא ננו-גרפיקה (Nanography), טכנולוגיית ננו עבור דפוס.

ננו-מטר, נזכיר, זו יחידת מידה השווה לביליונית המטר, וזה אומר קטן. מאוד קטן. בני לנדא פיתח דיו שגודל חלקיקיו קטן מגודלו של חיידק, דהיינו גודל מיקרוסקופי, וראש דיו שמסוגל לנצל תכונה זו כדי להדפיס על כל חומר - החל מדף, דרך עץ וכלה במתכת - ולהפיק הדפסות חדות ובעלות עושר גוונים שאף מכונת דפוס לא אפשרה עד כה.

מעבר לחדשנות הטכנולוגית, הדפסות בשיטת ננו-גרפיקה הן הרבה יותר חסכוניות מדפוס דיגיטלי או קונבנציונלי, והן עמידות יותר (מאבדות מחדות הצבע לאחר זמן ארוך יותר), בגלל פיגמנט הצבע של הדיו שגודלו נע בין 1 עד 100 ננו-מטר - גודל הרבה יותר קטן מגודלן של מולקולות הדיו הקטנות ביותר שיש כיום בשוק. לנדא דיגיטל כבר הצליחה להקטינו לכמה עשרות של ננו-מטר.

"דרופה 2016 תיזכר כנקודת המפנה במעבר של התעשייה מדפוס אנלוגי לדיגיטלי", ציין לנדא בהודעת החברה. "בעבר, חברות הדפוס הדיגיטליות ניסו לשכנע את השוק שדיגיטל הוא שם המשחק, והן נאלצו 'לדחוף' את עצמן. כעת המצב התהפך. קיים צורך עז מהשוק וממוביליו - בעיקר בתחומי האריזות והדפוס המסחרי - שהגיעו למסקנה שהם פשוט חייבים ללכת על פתרון דיגיטלי".