אפליה ודעות קדומות: לא כולם שותפים בכלכלה השיתופית

הסטארט-אפים בעמק הסיליקון מתגאים בכך שהטכנולוגיה שלהם תורמת לכולם - אולם מחקרים מעידים כי המשתמשים בשירותי Airbnb סובלים מגזענות

הלוגו של Airbnb / צילום: בלומברג
הלוגו של Airbnb / צילום: בלומברג

כששוטרים פשטו אשתקד על בית יוקרתי ששכר ראפר אמריקאי באטלנטה, התברר שדעות קדומות מטילות צל כבד על אידיאל הכלכלה השיתופית של עמק הסיליקון.

הראפר סטפן גרנט הגיב בנועם לפשיטת המשטרה שנערכה לאחר ששכנים ראו אותו עם פמלייתו בבית היוקרתי, והניחו כי מדובר בפורצים. "יו!" הוא צייץ לצד צילום של עצמו עם כמה שוטרים מבולבלים. "ה-Airbnb שלנו כל-כך נחמד, שהשכנים חשבו שאנחנו שודדים את המקום והתקשרו למשטרה".

סיפורו של גרנט הכה גלים באתרי המדיה החברתית ואף הגיע לחדרי הישיבות של כמה מהחברות החדשות והמלהיבות ביותר באמריקה. זה סיפור שקורא תגר על התדמית העצמית של עמק הסיליקון כמגדלור של נאורות ושל יצירת עושר תוך שמירה על כללי המוסר.

תועלת הדדית

הכלכלה השיתופית מבוססת על הרעיון שבעזרת תוכנה יכולים אנשים להפיק תועלת הדדית זה מזה באמצעות השכרת נכסיהם הפרטיים לזרים. התובנה הזאת יוצרת מספר גדל והולך של חברות ששוויין 1 מיליארד דולר, כמו שירות התחבורה השיתופית אובר (Uber) ו-Airbnb.

השיתוף מוריד את המחירים, משפר את השירות ומושך עשרות מיליוני לקוחות. אך השיתוף גם עלול ליצור מצב שבו יגרמו דעותיהם הקדומות של משתמשים מסוימים להחרגת בני קבוצות מיעוטים מעסקאות שהופכות לדבר של יום ביומו.

Airbnb, שנחרדה מהזעם הציבורי, הזמינה את גרנט להשתתף בכמה פגישות, שלא הניבו תוצאות ברורות, ושבהן נידונו - לדברי גרנט - דרכים לגרום לבני קבוצות מיעוטים לחוש רצויים יותר כשהם משתמשים בשירות Airbnb.

"אמרנו להם: אנשים, הסיפור שלנו הוא לא מקרה בודד", סיפר גרנט, "זה קרה בעבר. זה עדיין קורה, וקרוב לוודאי שזה יילך ויהיה גרוע יותר".

וכך אכן היה. מוקדם יותר השנה, הגיש גרגורי סלדן, גבר שחור בן 25, תביעה נגד Airbnb בגין הפרת זכויות האזרח, והאשים את הלחברה באפליה על רקע גזעי. לאחר שנכשל בניסיונו לרשום ב-Airbnb נכס שסווג כפנוי להשכרה, הוא ניסה שוב לרשום את אותו הנכס באמצעות שני פרופילים מזויפים של אנשים לבנים - ושתי הבקשות התקבלו. במאי פרצה שערורייה לאחר שמארח, שהציע נכס להשכרה בקרולינה הצפונית, ביטל הזמנה של אורח שחור ואף עשה זאת באמצעות פוסטים מלאי שנאה וגזעניים.

מקרים אלה הציתו גל של תלונות באתרי מדיה חברתית מצדם של אנשים שסיפרו על חוויות של אפליה ודעות קדומות. למרות שאפליה גזעית אינה הבעיה היחידה, נוהגים משתמשים רבים להשתמש בהאשטג #AirbnbWhileBlack. הטענות לאפליה גזעית נתמכות בממצאי מחקר אקדמי שערכו שני פרופסורים מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד - בנג'מין אדלמן ומייקל לוקה - שפרסמו לאחרונה ממצאי מחקר שבחן את מדיניות ההשכרה של Airbnb. שני הפרופסורים הגיעו למסקנה כי סיכוייהם של משתמשים בעלי שמות אמריקאים-אפריקאים מובהקים להתקבל כאורחים נמוכים בכ-16% מאלה של משתמשים בעלי שמות לבנים מובהקים. גישה מוטה זו זוהתה גם אצל מארחים שחורים וגם אצל מארחים לבנים.

Airbnb הגיבה לתקרית בקרולינה הצפונית באמצעות הדחה פומבית מאוד של המארח החוטא משירותיה. החברה גם שכרה את לורה מרפי, פקידה לשעבר באיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, כדי לבחון את נוהלי Airbnb. "אנחנו לוקחים את הסוגיה הזאת ברצינות רבה מאוד", אומר ניק רפאס, אחד מדוברי Airbnb.

אך תיקון הבעיה עלול להיות קשה יותר משחושבת Airbnb. במאבקי העבר - על דיור בר-השגה ותקנות השכרת יחידות דיור - הפגינה Airbnb מיומנות בגיוס בסיס המארחים והמשתמשים שלה כדי להיאבק באיומים על פעילותה העסקית. לעומת זאת, הבעיה הנוכחית מציבה את החברה נגד המארחים שלה - מקור פעילותה העסקית ושווי השוק בסך 25 מיליארד דולר שהצליחה לבנות. אך אם תעשה Airbnb מעט מדי, היא עלולה לעורר ניכור בקרב האורחים - שמשלמים בסופו של דבר את החשבונות.

הכרזות קולניות

יש מי שכבר מריח את ההזדמנות לפתות בני קבוצות מיעוטים לשכור שירותים מחברות אחרות. גרנט, למשל, מתכנן להקים אתר שיתוף יחידות דיור משלו, בשם Noirbnb, שממתג את עצמו כ"עתיד הנסיעות של השחורים".

סוגיה זו מעוררת שאלות רחבות יותר לגבי התקנות המשפטיות המשמשות כבסיס לכלכלת השיתוף. בניגוד לבתי המלון, שעמם מתחרה Airbnb, מגינה Airbnb על עצמה מפני תביעות משפטיות באמצעות דרישה מהלקוחות לוותר על זכותם להגיש תביעה משפטית או להצטרף לתביעה ייצוגית. ייתכן ש-Airbnb גם נהנית מהגנה הודות לחוקי התקשורת שפוטרים חברות אינטרנט מחבות משפטית בגין תכנים שיוצרים משתמשים.

מהבחינה המעשית, פירושו של דבר הוא שללקוחות אין שום זכות לסעד משפטי. החוקים נגד אפליה גזענית אינם מתייחסים ליחידות דיור להשכרה במבנים בעלי חמישה חדרים או פחות ש"בהם מתגורר מי שמספק מבנה כזה, שמשמש כמקום מגוריו". פטור זה אינו בהכרח בלתי ניתן להפרכה, אך הוא תקף באופן פוטנציאלי לחלק הארי של מארחי Airbnb.

לפיכך, כדי לפתור את הבעיה תהיה Airbnb צריכה לעשות יותר מאשר להסתפק בהכרזותיו הקולניות של מנכ"ל Airbnb, בריאן צ'סקי, שהוא מתעב אפליה גזעית. גם ביצוע שינויים באתר Airbnb כדי להפוך אותו לאינקלוסיבי יותר לא יספיק. האפיק המתאים להגדרת אפליה בלתי קבילה הוא החקיקה. ואם חברות הכלכלה השיתופית רוצות להמשיך ולצמוח כחלק מהכלכלה הרחבה, יש צורך ללבן ולפתור אי-בהירויות כאלה בתחום האחריות המשפטית.