מנכ"ל וונטייז: "ההנפקה נכשלה כי החתמים לא סיפקו הסחורה"

אלטשולר שחם: "בדקנו השקעה בוונטייז, ולבסוף החלטנו שלא להשקיע" ■ גורם בשוק ההנפקות: "המוסדיים יעדיפו השקעה בחברות טכנולוגיה מבוססות במחירים נוחים יחסית"

נועם יוסיפידיס / צילום: אתר החברה
נועם יוסיפידיס / צילום: אתר החברה

הנפקת ה-IPO של חברת הטכנולוגיה וונטייז בבורסה בתל אביב נכשלה. החברה מנתניה, ש-2016 אמורה הייתה להיות שנת הפריצה שלה, לא הצליחה לגייס ביום חמישי האחרון כ-30 מיליון שקל מהגופים המוסדיים המקומיים, גם לאחר שחתכה את שווי השוק שלה בהנפקה מכ-200 מיליון שקל לפני הכסף לכ-120 מיליון שקל.

בשוק היו מי שטענו כי ההנפקה נכשלה בעיקר מכיוון שאחד הגופים המוסדיים, ככל הידוע אלטשולר שחם, שהיה אמור להשתתף בהנפקה ולהזמין בה מניות בכמה מיליוני שקלים, חזר בו מכוונתו ברגע האחרון.

מאלטשולר שחם נמסר, כי "בדקנו השקעה בוונטייז, כפי שאנחנו בודקים מעת לעת השקעה בעשרות חברות אחרות, ולבסוף החלטנו שלא להשקיע בחברה. לא הייתה התחייבות כלשהי של אלטשולר שחם להשתתף בהנפקה".

מנכ"ל וונטייז, נועם יוספידיס, ציין כי ההנפקה נכשלה מכיוון ש"החתמים לא סיפקו את הסחורה, למרות שבעלי החברה הביאו כסף מהבית. חצי מההזמנות היו שלנו". החתמים בהנפקה שנכשלה היו דיסקונט חיתום ורוסאריו קפיטל.

וונטייז עוסקת בהפצת תוכני וידיאו לפי דרישה (VOD) למכשירי טלוויזיה ולטלפונים חכמים. הנפקת החברה הייתה אמורה להיות להיות הנפקת ה-IPO הראשונה בבורסת תל אביב בשנת 2016, ולשבור בצורת ממושכת של הנפקות חברות טכנולוגיה בשוק המקומי. הכישלון של וונטייז מעצים את זה של הנהלת הבורסה המקומית, שחרתה על דגלה את הנפקות חברות הטכנולוגיה כמזור להתייבשות השוק הראשוני.

החברה הוקמה בשנת 2011, ובשנים 2014 ו-2015 היא גייסה כ-6 מיליון דולר במספר סבבים פרטיים. הגיוס האחרון, ב-2015, התבצע לפי שווי חברה של 30 מיליון דולר "אחרי הכסף", כך שלמעשה הגיוס הנוכחי אמור היה להיות במחיר הגיוס הפרטי מ-2015.

עד לאחרונה התקשתה וונטייז, כמו לא מעט סטארט-אפים אחרים בישראל, לגייס את הכספים ואת העוצמה השיווקית הנדרשת כדי לעבור ממעמד של חברת הזנק לחברה בעלת פריסה בינלאומית. החברה הציגה בדוחותיה האחרונים הפסדים משמעותיים, ובדוחותיה נכללה הערת "עסק חי" של רואי החשבון.

ההפסד התפעולי התרחב

מהדוחות הכספיים עלה כי הכנסותיה של וונטייז ב-2015 הסתכמו בכ-2 מיליון דולר, עלייה של כ-19% לעומת 2014, והיא עברה להציג הפסד גולמי שנתי של כ-60 אלף דולר, בעיקר עקב גידול בהוצאות, על רקע הסכמי ההפצה הרבים שחתמה לאחרונה. זאת לעומת רווח גולמי של כ-400 אלף דולר ב-2014.

ההפסד התפעולי התרחב לכ-3 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי של כ-1.8 מיליון דולר ב-2014, וההפסד הנקי הסתכם בכ-3.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-2 מיליון דולר בשנה הקודמת. ברבעון הראשון של 2016 הציגה החברה גידול בהפסד ל-1.1 מיליון דולר, וירידה בהכנסות - שעמדו על 249 אלף דולר בלבד.

התנודתיות הגבוהה בשווקים בשבועיים האחרונים - בעקבות ה"ברקזיט" - אמנם צמצם את סיכויי ההצלחה של ההנפקה, אולם בעולם של תשואות שליליות על חלק מאיגרות החוב הממשלתיות בעולם ותשואות מאוד נמוכות על האג"ח בארץ, מתבקש היה לכאורה שהגופים המוסדיים יעשו חשיבה מחודשת לגבי השקעה בחברות טכנולוגיה מקומיות.

אלא שרבים מהם נכוו לאחר שהשקיעו בחברות ביומד שלא הצליחו לספק את הסחורה, ושהמניות של רובן נפלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות.

זאת ועוד, הירידות בערכן של חברות היי-טק רבות בחודשים האחרונים, ביניהן גם ישראליות הנסחרות בבורסות של ארה"ב, מאפשרות "השקעה בחברות טכנולוגיה מבוססות במחירים נוחים יחסית, כך שכמעט תמיד המוסדיים יעדיפו השקעה כזאת, בחברות כמו מלאנוקס או מובילאיי או צ'ק פוינט למשל, על פני השקעה בסטארט-אפים", כך לדברי גורם בשוק ההנפקות בארץ. עוד מוסיף אותו גורם, כי "חברות טכנולוגיה טובות יעדיפו ללכת להנפקה בנאסד"ק, כך שהחברות שמנסות להנפיק בתל אביב הן פחות טובות, בלשון המעטה, ולכן המוסדיים נמנעים מלהשקיע בהן".

בוחרות מיזוג לשלד בורסאי

חוסר ההצלחה של חברות היי-טק צעירות להיכנס בדלת הראשית לבורסה שולח את חלקן לנסות ולהיכנס ב"דלת אחורית" - באמצעות מיזוג לתוך שלד בורסאי. כך, לאחרונה עשתה זאת סייפ-טי דאטה (Safe-T), הפועלת בתחום הסייבר, ושניסתה קודם לכן, ללא הצלחה, להפוך לחברה ציבורית באמצעות הנפקה בבורסה בתל אביב. סייפ-טי השלימה מיזוג עם השלד הבורסאי "מטרת מיזוג", בד בבד עם השלמת הנפקה לציבור בהיקף של כ-16 מיליון שקל (לצורך עמידה בכללים החדשים של הבורסה).

הבאה בתור לעשות זאת היא חברה נוספת הפועלת בתחום הסייבר, ODI, שחתמה על הסכם עקרונות למיזוג לתוך השלד הבורסאי תמדא (לשעבר מי עדן) שבשליטת חברת החיתום איפקס הנפקות. איפקס רכשה לפני כשלושה שבועות את השליטה בתמדא מאיש העסקים רוני נפתלי (מחזיקה בכ-88% מהמניות) בכ-2 מיליון שקל, ועוד סכום שישולם לאחר השלמת המיזוג של ODI לתוך תמדא.

המיזוג יתבצע כשבעלי מניות ODI יקבלו 69.5% ממניות תמדא, והיא תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של תמדא. תנאי מרכזי למיזוג הוא שבקופת תמדא יהיו, בניכוי התחייבויות של החברה ולאחר כל ההוצאות הכרוכות במיזוג, 10 מיליון שקל לפחות.

נכון לסוף הרבעון הראשון של 2016 היו בקופת תמדא מזומנים בהיקף של כ-6.1 מיליון שקל, כך שהחברה תיאלץ לבצע גיוס הון. גיוס ההון אמור להתבצע בדרך של הנפקה לציבור והנפקת זכויות על בסיס דוחות ODI לשנת 2015 ולרבעון הרבעון של 2016 (תשקיף יפורסם בקרוב), ואם בעקבותיו ייוותרו בקופת החברה יותר מ-10 מיליון שקל, תבוצע התאמה בין הצדדים.

עוד חברות טכנולוגיה שעשו את דרכן לבורסה באמצעות מיזוג לתוך שלד בורסאי בתקופה האחרונה הן ננו דימנשיין, שמפתחת מדפסת תלת-ממד; פורסייט, הפועלת בתחום של פתרונות למניעת תאונות דרכים ונהיגה אוטונומית; וחברת מיי-סייז, הפועלת בתחום של רכישת בגדים באינטרנט לאחר הזנת נתוני מידות הגוף של הלקוח.

צרו איתנו קשר *5988