ייתכן מאוד שבפעם הבאה שתלכו לראיון עבודה תתבקשו לעבור בדיקה גרפולוגית. האם מדובר בכלל בבדיקה בעלת תוקף מדעי?
לדברי ד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון, "על-פי ההגדרה המילונית בויקיפדיה, גרפולוגיה היא תורה פסבדו-מדעית הקושרת בין כתב-ידו של אדם לבין אישיותו. בפועל נעשה בה שימוש נרחב בעולם התעסוקה ככלי למיון ולאבחון אישיותי, לצורכי קבלה לעבודה ולהערכה של עובדים בארגון. אבל האם הגרפולוגיה עומדת במבחן מדעי? בקצרה - לא".
- וזה מדעי מה שאתה אומר?
ד"ר ארז: "בשביל לבדוק האם הגרפולוגיה עובדת או לא, צריך לערוך ניסויים מבוקרים בהם תיבחן השאלה האם לגרפולוגים יש יתרון על פני לא גרפולוגים בניתוח כתבי-יד, או האם לטקסט כתוב יש יתרון על פני טקסט מודפס בכל הנוגע להסקת מסקנות על התאמת העובד.
"מחקרים רבים בדקו את יעילות השיטה על-ידי השוואת ניתוח טקסטים בין גרפולוגים לאנשים שאינם גרפולוגים. נערכו בדיקות שונות כמו בחינה של הערכת עובדים, בדיקת התאמה לעבודה וחיזוי תכונות אישיות, והמסקנה הייתה שלא היה לגרפולוגים שום יתרון באף אחד מהמדדים. יתרה מכך, אנשים שניתחו קורות-חיים מודפסים, הצליחו לא פחות מגרפולוגים שנתחו קורות-חיים כתובים.
"ב-2008 איגוד הפסיכולוגיה הבריטי דירג את הגרפולוגיה בקטגוריה של 'אפס תוקף מדעי', בגלל שהרוב המוחלט של המחקרים שנערכו בסטנדרטים מדעיים הראו כי אין לה כל תוקף".
אז למה זה כל-כך פופולרי? ככל הנראה מדובר באפקט פסיכולוגי בשם פורר/ברנום, שאומר כי אנשים נוטים להאמין יותר לתיאורים חיוביים המתייחסים אליהם כביכול באופן אישי, גם אם בפועל הם מעורפלים ויכולים להתאים לכל אחד, בדיוק כמו באסטרולוגיה ובקריאה בקפה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.