מנכ"ל חברת ISDS הישראלית: "אולימפיאדה היא לא מלחמה"

כשהמשחקים האולימפיים של ריו 2016 ייפתחו ביום שישי הבא ומיליארדי עיניים יינעצו בתחרויות האתלטיקה הקלה, השחייה וההתעמלות - מאחורי הקלעים, ועמוק עמוק בתוך העניינים, אנשי החברה הישראלית לייעוץ ביטחוני ISDS International Security & Defence) Systems) ייצאו מגדרם כדי שהמגה-אירוע הזה יעבור בשלום.

עם תקציב אבטחה פנטסטי של 2.2 מיליארד דולר תחת ניהולם, הבנה של דבר או שניים במלחמה בטרור ובהשלטה של סדר ציבורי, ועם עשרות טכנולוגיות חדישות, חלקן פורצות דרך, שפיתחו כ-30 חברות ישראליות - האולימפיאדה בריו דה ז'ניירו עומדת להיות תצוגת תכלית של יכולות כחול-לבן, ממש מדליית זהב לישראל, באחד הענפים שבהם היא מצטיינת באמת: ביטחון ואבטחה. וזה עוד לפני שהמתעמלות של אירה ויגדורצ'יק מנבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית רקדו אפילו פעם אחת עם חישוקים וסרטים צבעוניים.

"כבר שנים שאנחנו חיים ונושמים את האולימפיאדה הזאת", אומר בראיון מיוחד ל"גלובס" מנכ"ל ISDS, תומר פולמן, רגע לפני שייסע בעצמו לריו כדי לנהל מקרוב את אבטחת האירוע הגדול ביותר בעולם. "במשך ארבע שנים זרענו, הנבטנו, השקינו וגידלנו, ועכשיו הדברים נמצאים בבאלנס הנכון".

הוועד האולימפי והגופים שאמונים על ניהול אירוע הספורט הגדול בעולם בחרו ב-ISDS לניהול מערך האבטחה של ריו 2016 כבר לפני כשנתיים. לפני כן, אנשי החברה - ובהם המייסד, הבעלים והנשיא שלה, איש העסקים ליאו גלסר - הזיעו הרבה מאוד כדי לנצח במכרז היוקרתי הזה, שהליכיו נמשכו לא פחות משלוש שנים, בשוק ברזילאי עתיר טלטלות ואי ודאויות.

תפקידה של ISDS בריו הוא לנתח את כל האירועים הקשורים למשחקים, את סביבת האיצטדיונים, המתקנים, המסלולים של רוכבי האופניים והשייטים, הכפר האולימפי, מגרשי החניה ומה לא - לבנות תרחישים ולמצוא לכולם מענה. כאינטגרטורית של מערך האבטחה בריו, החברה מתקשרת עם חברות נוספות, מגדירה להן תחומי אחריות, בוחרת את הטכנולוגיות המתאימות, ומחלקת את העבודה - ואת המיליארדים.

206 משלחות עם כעשרת אלפים ספורטאים מכל העולם; מעל 100 ראשי מדינות שיבואו לאיצטדיונים; כפר אולימפי חדש שישכן את השחקנים בין שיא לבין החמצה; מאות אלפי אוהדי ספורט ברחובות ובמתקנים השונים - אל מול אין ספור תרחישים אפשריים באירוע כזה, מאירועים קלים שיכולים סתם לקלקל את החגיגה ועד תרחישי בלהות שעלולים להסתיים בקטסטרופה, צריך להיערך בקפדנות.

כי גם אם העולם הוא לא מקום כל-כך מסוכן, עדיין מסתובבים בו לא מעט אנשים מסוכנים וגם סתם משוגעים, ואת זה אפילו כל צרפתי יודע ויודעים גם גלסר והמנכ"ל שלו פולמן: אלה יכולים להיות דאעש וזה יכול להיות גם "מפגע בודד" או עוד מטורלל שהשיג לעצמו אקדח, מצ'טה, משאית או מטוס.

פולמן שומע את התרחישים וכובש חיוך שומר על פסון: "אנחנו מדברים על אולימפיאדה", הוא מזכיר לעיתונאי שצרך בזמן האחרון יותר מדי חדשות בינלאומיות: "אולימפיאדה היא לא מלחמה, זה אירוע ספורט שמח, שמארח המונים מכל העולם שבאים לראות משחקים, לאכול טוב ולשתות".

- איך ישנים בלילה עם דבר כזה על הראש?

"באמת שאנחנו ישנים נהדר" אומר פולמן. "אנחנו יודעים שעשינו 100% ממה שצריך. עבדנו לקראת האירוע הזה מבוקר ועד לילה. היינו בשטח וחקרנו אותו. עשינו את המקסימום. ובסופו של דבר, בקצה, ISDS לא מנהלת את הביטחון של ברזיל. בשביל זה יש לברזיל יחידות מודיעין, צבא, משטרה ורשויות מדינה; אנחנו מעין יחידה מיוחדת שמסייעת ומייעצת לגופים השונים להתמודד עם האירוע עצמו: נותנים להם כיסוי באמצעים מתקדמים, מפעילים ורושמים נהלים - שאם כולם יתמידו בהם, הם יצליחו למנוע טרור, פשע ומעשי ונדליזם".

- כמה פעמים השם "דאעש" הוזכר בהערכות המצב שאתם מקיימים עם גורמי הביטחון הברזילאים?

"מצדנו הוא לא הוזכר אפילו פעם אחת. הרשויות שאמונות על כך מקבלות את הדוחות המודיעיניים הרלוונטיים, והן מכירות את הנתונים. צריך לזכור שאין אף מדינה שחסינה מפני טרור. גם בצרפת, שנמצאת בכוננות הביטחונית הגבוהה ביותר שלה, אין מעגל שנותן כיסוי של 100%".

- ויש אין ספור תרחישים.

"ויש גם כוחות גדולים מאוד שיודעים ומאומנים לפעול. עיקר הדגש הוא מניעה. ואם אנחנו עומדים לפני מצב של 'מפגע בודד' שהגיע לפתח של אצטדיון, כמובן שקשה יותר להתמודד איתו אבל גם לזה יש מענה. "אגב, לא צריך מגה-פיגוע בשביל להחמיץ את כל האווירה של האירוע המדהים הזה: די בשיבוש של טקס הפתיחה. ולכן אנחנו מעורבים בהכל, גם באבטחה של נמלי התעופה, הים, תשתיות חיוניות. דאגנו לאמן את המקומיים בהפעלת טכנולוגיות של חברות ישראליות, אנחנו מביאים לשם את כל הניסיון והתובנות שהחברה שלנו צברה במשך 35 שנות פעילות. אנחנו ברמת מוכנות טובה".

צ'וריסוס, סוסים ועסקים

פולמן, רק בן 35, מנהל את ISDS כבר חמש שנים. הוא יוצא מערכת הביטחון, באחד מתפקידיו שירת ביחידת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ"ב) בתקופתו של יחיאל חורב ושימש גם כמאבטחו האישי של סגן שר הביטחון וחבר הכנסת לשעבר, אפרים סנה, שאיתו הוא שומר על קשרים חמים גם כיום. אפשר שהקשרים החבריים האלה נשמרים לא מעט גם בזכות פעילותו של סנה בתחום הייעוץ הביטחוני: "הוא בן בית כאן", אומר פולמן.

הוא נטול גינונים, כריזמטי, רהוט ובקיא, בעל קסם אישי. את ענייני החברה הוא מנהל ממשרדיה שנמצאים בבית במושב ניר צבי, שבחזיתו חצר גדולה, מוצלת וירוקה. מאחור נמצאת הווילה של הבעלים גלסר, ועוד קצת מאחוריה - חוות הסוסים המטופחת שלו ("בתקופה האחרונה היו לנו כאן כמה המלטות, כך שבכלל מאד שמח פה"). ויש גם את פינת האסדו, שמופעלת בערבים נעימים עת מגיעים לביקור אצל בעל הבית ראשי צבאות זרים ומשרדי הגנה, קניינים מחו"ל, בכירים במערכת הביטחון וחברים לעסקים ולחיים. אז, בין נקניקיות צ'וריסוס עסיסיות לבין הסוסים המטופחים נפתחים גם בקבוקים של יין אדום, עניבות נפרמות והאווירה משתחררת. ואין כמו בשרים על האש ויין משובח בשביל לעשות את המינגלינג נכון. תנסו גם אתם לעשות כך עסקים, אולי תגיעו יום אחד לאולימפיאדה.

"זאת חברה מאד משפחתית והאווירה הזאת עוזרת לחברה", אומר פולמן: "כשצריך לקבל החלטות אנחנו יושבים כאן, מתחת לעץ, ליאו, רון (רון שפרן, סגן נשיא החברה ויוצא מערכת הביטחון) ואני על כוס קפה- ומזיזים את דברים. בתנאי שלא חם מדי, כמו היום".

גלסר כבר נמצא בריו, במתחם שהוקצה ל-ISDS ממש מעל החוף הקסום של קופקבנה, ממנו הוא מנהל את העניינים, כנראה עם סיגר ביד. הוא בן 67, יליד קורדובה שבארגנטינה, ואת ISDS ייסד ב-1984. בחברה שלו לא מסגירים פרטים כספיים ועסקיים רבים על פעילויותיו, שחלק גדול מהן נעשו בדרום אמריקה, וכללו בין השאר עסקאות נשק ואימון לוחמים.

קירות משרדו בניר צבי מכוסים במאות מזכרות וצילומים ישנים מכל כנפות תבל. באחד מהם הוא מחייך אל המצלמה ביחד עם סגנו, רון שפרן, כשביניהם חוצץ בחיוך גדול נשיא ארה"ב לשעבר ובעלה של המועמדת של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, ביל קלינטון. "הפעילות שלנו בעולם" אומר פולמן, "כוללת הגנות על שדות תעופה ומתקני תשתית, מתקנים גרעיניים ועוד. פעם היו גם פעולות של אבטחות פיזיות אבל השוק השתנה - והוא מתמקד הרבה יותר בתחומי סייבר וטכנולוגיות מתקדמות. ואנחנו לחלוטין שם.

"אחד היתרונות שלנו על חברות אחרות הוא שאנחנו חיים את המקומות שבהם אנחנו פועלים: אם אנחנו נכנסים למיזם - בין אם מדובר בניהול האבטחה של האולימפיאדה או באבטחה של שדה תעופה גדול - אנחנו אוהבים להיכנס אל הפרויקט כבר בשלב הסקרים הראשוניים. כדי שנוכל לאפיין את הצרכים ואת המענה הרלוונטי, להבין את הסביבה שבה אנחנו עתידים לפעול, למפות אותה. האיומים ביפן הרי שונים לחלוטין מאלה של ברזיל".

זאת לא הפעם הראשונה ש-ISDS מעורבת באבטחה של משחקים אולימפיים - אך בריו זאת הפעם הראשונה שהיא נשכרת לנהל את כל מערכי האבטחה המורכבים של האירוע. האולימפיאדה הבאה תיערך בשנת 2020 בטוקיו, וחברת אסקום היפנית תעשה שם מה ש-ISDS עשוה בריו. היפנים ומתחילים ללמוד את החומר כבר עכשיו, מספר פולמן: "אנשי אסקום כבר מתלווים אלינו בריו כדי ללמוד את הטכנולוגיות שאנחנו מפעילים. הם עוברים על כל טכנולוגיה ולומדים אותה וממנה - כדי לענות לאתגרי האבטחה באולימפיאדה הבאה".

בינתיים, מהנוכחות של ISDS בריו נהנות גם חברות ישראליות שזוכות לדריסת רגל באירוע הספורט הגדול ובשוק שבו מוצרים טובים אינם ערובה לכרטיס כניסה. "אנחנו מאוד גאים בשוק הישראלי ומאמינים בו, וזה גם הרבה מתוך מקום של ציונות", אומר פולמן.

- ציונות?

"כן, ציונות. והתעקשנו על כך שכל המערכות שישמשו אותנו באתרים השונים יהיו מתוצרת כחול-לבן. זה עניין של ציונות. אני אמיתי לגמרי. גם מנטלית, קל לי יותר לעבוד עם חברות ישראליות, וכך התקשרנו עם כ-30 חברות מישראל שאמצעים טכנולוגיים שפיתחו משולבים במערך האבטחה בריו. זה חלון ראווה טכנולוגי לישראל, ואם כולנו משלבים ידיים - אפשר לנצח ביחד. גם האגף ליצוא ביטחוני של משרד הביטחון (סיב"ט) נרתם וסייע בקידום של חברות שיש להן מה להציע לאירוע בסדר גודל כזה".

תנועה חריגה בהמון

אחד האמצעים הללו הוא פרי פיתוח של אלביט מערכות, המבוסס על טכנולוגיה המאפשרת לזהות התנהגות חריגה בקרב המונים לפי אפיונים המוגדרים מראש כחריגים. המערכת עצמה מתממשקת עם מצלמות אבטחה המכוונות לתאי שטח שנקבעים מראש - אזורים הומים, כמו שערי כניסה לאצטדיונים ואולמות, יציעים, מגרשי חניה - ואלגוריתמים מאפשרים ניתוח של תנועות חריגות בהם. למשל אדם אחד מתוך המון שנושא תיק גדול באופן חריג; מישהו שקופץ מעל גדר; אדם שמסתובב באזור סטרילי או סתם מתגנב למרחב שאין לו מה לעשות בו, למשל בשעות הלילה. עם זיהוי של כל תנועה כזאת, המערכת מעבירה התרעה למרכז השליטה. בקרבת מקום כבר יהיו כוחות התערבות מיומנים שידעו מה לעשות. אמצעי נוסף שעתיד להשתלב במערך האבטחה בריו הוא מערכת לניהול אירועים של SCIB (Safe City In A Box), חברת סטארט-אפ שנתמכת בידי ISDS, המאפשרת פריסה מהירה של רשת סנסורים ומצלמות המתחברים אל מרכזי שליטה מרוחקים ומספקים בזמן אמת צילומים ונתונים חיוניים מהשטח. ביכולתה של המערכת להתחבר גם לרשתות של מצלמות אבטחה קבועות הפזורות באותו אזור, בלי צורך בהתקנות ובחיבורים מורכבים או בתלות בסיבים אופטיים להעברת נתונים.

"מכל נקודה שאנחנו מגדירים אותה כנקודת עניין", אומר פולמן, "נקבל באמצעות המערכת הזאת נתונים בזמן אמת. הסתיים האירוע והסתיים העניין באותה נקודה? המערכת מתפרקת בקלות ותותקן בתוך זמן קצר בזירת ההתרחשות הבאה", אומר פולמן.

לצד אלה, תופעל גם המערכת הישראלית המכונה Argos, ופעילותה מבוססת על אותות של טלפונים ניידים. זו מערכת מתוחכמת וערמומית, אך כשהמשימה היא להגן על אירוע בהיקף כזה, כמעט כל האמצעים כשרים. Argos אוספת תשדורות של טלפונים בכל תא שטח שהוגדר לה ומספקת לא רק נתונים חיוניים כמו כמה אנשים נמצאים בו אלא, לדברי פולמן, אפילו חתך סוציו-אקונומי שלהם. "המערכת גם יודעת לזהות התארגנויות על פי ארצות מוצא של המשתמשים בטלפונים הניידים באותו תא שטח ובכך היא מאפשרת גילוי של התנהגות חריגה וזאת תוך התחברות לרשתות הסלולר המקומיות".

גם במקרה שבו המשתמש בטלפון הנייד החליף בריו את כרטיס ה SIM של, Argos אמורה לדעת את זה. ואם מפעיליה ממש ירצו, הם גם יכולים להזמין ממנה מעין פילוח של ארצות המוצא של קבוצות מסוימות של אנשים, שנמצאות במקום מסוים באופן שמעורר חשד. פולמן: "זה טוב למצבים של הפגנות, התקהלויות, מעשי ונדליזם וגם למקרים אחרים לגמרי, כמו רעידת אדמה".

להתיישר לפי התנאים

אבל לא הכל צ'וריסוס, יין ופאן, ולא הכל הלך חלק בדרך לריו 2016. הרי מדובר בברזיל, ובחברה ישראלית שפורצת קדימה, ושום דבר לא מובן מאליו. אנשי ISDS למדו בשנים האחרונות שהדרך אל האולימפיאדה קשה, הישגית ומחייבת לא רק לספורטאים המבקשים להשתתף בה. "היו טלטלות בדרך, היו עליות ומורדות", מספר פולמן: "עמדנו לפני טירוף של לחצי זמנים והיו גם חסמי כניסה קשים בשוק הזה. המון חברות ניסו להיכנס ולא הצליחו".

- אתם הצלחתם.

"כי כשאנחנו מחליטים שאנחנו רוצים להיכנס לשוק או לפרויקט שמעניין אותנו, לא נשב כאן בניר צבי וננסה מרחוק. הצוותים שלנו ישבו שם, בברזיל, וחוו כל הזמן את מה שהמקום והלקוח חווה וזה לא היה פשוט: מהומות שפרצו ברחובות ערב המונדיאל, סיפורים על שחיתויות, משבר כלכלי. כל משבר כזה משפיע על פרויקטים שאנחנו מעורבים בהם, משפיע על תקציבים, מעכב תוכניות שלמות. כך למשל, אם המתקנים עדיין לא מוכנים, השטח לא בשל לקבל את המומחים הרלוונטיים. היינו צריכים לעבור תהליך שלם שם, הבנה שזה השוק שאנחנו עובדים בו ולהתיישר עם זה".

גם תנועת החרם הכלכלי נגד חברות ישראליות, ה-BDS, ניסתה לעשות להאכיל אותם מרורים. בשנתיים האחרונות פעיליה הובילו קמפיינים בעולם נגד ISDS, "הכובשים של עזה", וניסתה להרוס להם מכרזים ופרויקטים: "התעלמנו מהם. ואני מתעלם מהם גם בראיון הזה", אומר פולמן.

באמצע השבוע הבא, יומיים-שלושה לפני טקס הפתיחה באצטדיון מרקנה, פולמן והבוס גלסר ייהנו מכמה דקות של נחת אחרי שנים של היערכות ולפני ימים מורטי עצבים: הם כבר יודעים שירוצו במשך עשר דקות בחוצות ריו עם הלפיד האולימפי, כשמסביבם מסיבה ברזילאית שלמה. "צפויה לנו חוויה מרנינה שתהווה סגירת מעגל", אומר פולמן. "כן, אני מתרגש".