אבסורד: חיפה הכריזה מלחמה על זיהום אוויר, ממכוניות

ראש עיריית חיפה רוצה להפחית את זיהום האוויר שמפיקים כלי רכב פרטיים מזהמים בשכונות מגורים, שבוע אחרי אישור הגדלת השטח של מפעלי בתי הזיקוק בעיר

בית זיקוק מפרץ חיפה / צילום: איל יצהר
בית זיקוק מפרץ חיפה / צילום: איל יצהר

חיפה / איור: גיל ג'יבלי
 חיפה / איור: גיל ג'יבלי

שבוע אחרי שאישרה ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את הגדלת השטח של מפעלי בתי הזיקוק בחיפה ואת הקמת מחסני הדלקים והגז, הגדולים בשטחם פי שניים מאלה הקיימים היום במפרץ, יצא בשבוע שעבר ראש עיריית חיפה בהכרזה על תוכנית רב-שנתית להפחתת זיהום אוויר וליצירת "אזור אוויר נקי" בשכונות המגורים בעיר.

על פי התוכנית של ראש העיר להפחתת זיהום האוויר, לא תתאפשר נסיעה ברכבי דיזל המוגדרים כמזהמים בסמיכות לריכוזי אוכלוסייה בחיפה. יהב אף הוסיף כי "התוכנית היא עוד צעד במסגרת תוכנית כוללת להביא עתיד נקי ובריא יותר למפרץ חיפה. מדיניות זו, בשיתוף משרדי הממשלה, היא לא פחות מהיסטורית ומטרתה להביא שינוי של ממש. אני יודע אך זאת, מה שהיה, הוא לא מה שיהיה".

כן, קראתם נכון, יהב רוצה להפחית את זיהום האוויר שמפיקים כלי רכב פרטיים מזהמים בשכונות מגורים. איך הגבלת כניסת רכבי דיזל לשכונות מגורים תפחית בדיוק את הזיהום במפרץ חיפה? מדוע הפתרון הטריוויאלי ביותר, עידוד נוסעים בתחבורה ציבורית במקום פרטית, אפילו לא מוזכר? ואיך זה מסתדר עם העובדה שרק השבוע אושרו התכניות להרחבת התעשיות המזהמות? זה היה יכול להיות מצחיק, אלמלא היה עצוב.

לפני שלושה חודשים הופקדה "תוכנית חיבורי נמל המפרץ", שתכליתה לקשר בין נמל המכולות, נמל הדלקים המוגדל ובין התעשיות, באמצעות כבישים, מסילות וצנרת דלק וגז. בשאילתה שהפניתי לראש העירייה ביקשתי להבין מה דעתו על התוכנית שתאפשר הגדלה דרסטית של כל התעשיות המזהמות, שבאופן טבעי יגבירו את זיהום האוויר בעיר ובסביבותיה. יהב השיב ש"זו תוכנית חשובה וחיונית", ואף הסביר שהתוכנית דווקא תפחית את זיהום האוויר ואת הפגיעה בסביבה. אבל האמת היא שהתוכנית תאפשר כניסה של עוד אלפי משאיות למפרץ חיפה, ברגע שהנמל החדש יתחיל לפעול. מעניין אם זיהום התחבורה שיתווסף עקב כך הובא בחשבון בתוכנית שעליה הכריזה העירייה בקול גדול בשבוע שעבר. והשאלה הגדולה היא - מדוע הוא תומך בתכניות כאלה, אבל בה בעת מפרסם בפייסבוק שלא ייתן ידו להרחבת התעשיות?

הדשא של משפחת עופר

אנחנו מאבדים את הצפון, תרתי משמע. איפה היה יהב כל השנים האחרונות שבהן קידמו ואישרו את התוכניות להרחבת התעשיות הפטרוכימיות, בהן תוכנית בתי הזיקוק שביקשו במקור לגדול פי 3, תוכנית קרקעות הצפון (מחסני הדלקים) שיגדלו פי 2, ונמל הדלקים שיגדל פי שישה? לו היה מתעמק בתוכניות ושוקל את משמעותן לעתיד המטרופולין כולו, אולי היה מתעורר בזמן. בינתיים הוא השיג תרומה שהגיעה לאחרונה מחשבונה של משפחת עופר, 20 מיליון שקל לחידוש הדשא באצטדיון על שמם.

אני בעד צמצום הזיהום מהתחבורה. מי לא? אבל לשם כך צריך לטפל בבעיה מהשורש, ובכל הארץ: לצופף את הערים, לתכנן אותן באופן שיעודד אנשים לוותר על המכונית הפרטית ולאפשר להם להתפרנס, לצרוך ולקבל שירותים ברגל, בתחבורה קלה ובאמצעי תחבורה ציבוריים איכותיים. אלא שהבעיה הרובצת על חיפה לא תיפתר על ידי הגבלת כניסתן של מכוניות מזהמות לשכונות המגורים. הבעיה העיקרית של העיר, והראשונה שמחייבת טיפול מצד ראש העירייה, היא הגדלת היקף תעשיית הפטרוכימיה בתחומה, שמרוויחה הון גדול מזיהום הרס האוויר שנכנס לריאות של התושבים.

עשרות אחוזים מהכנסותיה של בז"ן, שנחשבת לאחת החברות המזהמות ביותר בארץ וחולשת על שטחים נרחבים ממפרץ חיפה, הגיעו בשנת 2014 מייצוא. 47% מהדלק שמיוצא לחו"ל, מיועד לטורקיה ועוד 27% לקפריסין. על פי בכירים במשרד להגנת הסביבה, יש מפעלים במפרץ שמייצאים עד 85% מתוצרתם. חיפה היא עיר עולם שלישי, שמייצרת עבור "מדינות "נאורות", ואת הזיהום משאירה אצלה.

לפני כשנה וחצי החלו להיחשף נתוני תחלואה מטרידים מאוד לגבי התחלואה במטרופולין: סרטן, מחלות נשימה ולב. סיכוי גבוה ב-16% לחלות בכל סוגי הסרטן, גבוה ב-29% לחלות בסרטן הריאות ועוד. למרות הממצא החמור הזה, אישרה ועדת הערר של המועצה הארצית, רק לפני שבוע, את הרחבת התעשיות המזהמות. זה קורה משום שהמציאות מבלבלת, וכבר קשה לעקוב ולהבין. זה לא מקרה. זו מדיניות.

אחרי הפרסומים הקשים, הגיעו צפירות ההרגעה. המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות וגם איגוד ערים לאיכות הסביבה, שבראשו מכהן יהב, מתעקשים שהמצב אינו כה נורא. למעשה כרגע אין בעיה, כי אף אחד עוד לא הוכיח שיש בעיה.

נכון, המצב אינו ברור, וזה הדבר שצריך להטריד באמת: איך קורה שאחרי כל כך הרבה שנים אין נתונים רשמיים. מסתבר שלא נעשה עד כה מחקר אפידמיולוגי, וכעת, כשהוא כבר בעבודה והממצאים הראשוניים מוכנים כבר מחודש מרץ, מישהו עוצר את פירסומם, בניגוד למה שהובטח. להזכירכם, אנחנו כבר בסוף יולי. בינתיים מוסדות התכנון, כגנבים באישון לילה, מנצלים את ההזדמנות כדי להעביר מהר-מהר את התכניות להרחבת התעשייה; וראש העיר מפנה את תשומת לב הציבור לתוכניות נגד זיהום אוויר מתנועת כלי רכב. כך נראית הסחת הדעת.

חיפה נמצאת במשבר עמוק. מעיר תעשייה מיושנת, מזוהמת וחולה היא עומדת להפוך למעצמה פטרוכימית מוגדלת, מזוהמת וחולה הרבה יותר. תושבי חיפה וסביבותיה מבולבלים ומבוהלים. אין להם אבא ואין להם אימא בבית, ואפילו בממשלה בירושלים, אין מי שיסכים לאמץ את העיר היתומה (והיפה) ולגרש מהשמיים שמעליה את ענני הזיהום המאיימים יום יום על בריאותם.

*** הכותבת היא אדריכלית, חברת מועצת העיר חיפה ויו"ר סיעת "חיים לחיפה"