שלום, שמי אלה לוי-וינריב, כתבת משפט ב"גלובס". ואני מכורה

ספטמבר 2015. ערב חם ולח. אני שוכבת על הדשא בפארק הסמוך לביתי, מנסה ללא הצלחה להסדיר את הנשימה, אחרי שעשיתי בפעם הראשונה בחיי "פזצטה", "סקווט", "מכרע" ו"סווינג" ברצף. "עכשיו נעשה טבטה", מכריז המאמן האישי עדי פרג בהתלהבות. מה זה לעזאזל "טבטה"? זה נשמע לי כמו סינית או יפנית (בהמשך, אגלה שלא הייתי רחוקה מהאמת), אבל הוא מסביר: "ארבעה תרגילים במשך ארבע דקות, עשרים שניות עבודה, עשר שניות מנוחה, כפול שתיים". אה. אז זה-זה.

איכשהו אני משכנעת את עצמי לקום, האימון נמשך ואני עושה טבטה ואז שכיבות סמיכה, הטחות כדור, החלפות רגליים למרפק, עמידת ידיים ועוד כל מיני תרגילים שנשמעים כמו שפה זרה, ובעיקר תוהה איך הגעתי לכאן ולמה אני כל-כך נהנית כשאני בקושי מצליחה לנשום.

התשובה היא שאני כאן בגלל בעלי. שבועיים קודם חגגתי יום הולדת והוא נתן לי את המתנה הטובה ביותר שיכולתי לקבל: עשרה אימונים אישיים. "תיהני", אמר, וכך מצאתי את עצמי מתזזת ללא הכרה על הדשא בפארק. יום למחרת האימון הראשון כל השרירים כאבו לי, אבל חזרתי גם לאימון הבא.

כמעט שנה חלפה מאז, והיום "טבטה" וכל המונחים הזרים ששמעתי באימון הראשון הפכו לחלק בלתי נפרד - ואחד האהובים - בחיים שלי. שלוש פעמים בשבוע אני מתייצבת ב-Adifferent studio בפתח תקווה ומבלה שעה עם משקולות, חבלים, ברים ועוד. בדרך ירדתי כמעט 15 ק"ג ועיצבתי את השרירים שלי כמו שלא ידעתי שאפשר בכלל.

ואם הגעתי בגלל בעלי (שהפך למעודד הכי משמעותי שלי בתהליך), אז נשארתי בגלל האימונים. הם קשים ומאתגרים, אבל גם ממכרים. במהלך כל אימון, המאמן, פרג, מאתגר את כולנו להגיע לקצה גבול היכולת שלנו כל פעם מחדש, אבל יודע גם לתמוך ולעודד כדי שלא נתייאש בדרך. פרג הוא כדורסלן לשעבר, שעשה הסבה מקצועית לתחום הבריאות והכושר (בעולם הכדורסל הוא זכור בעיקר בזכות שלשה שקלע כשחקן הפועל חולון, בשניית הסיום של פלייאוף העלייה לליגת העל מול עפולה, ובכך הבטיח גם את הניצחון של הקבוצה וגם את העלייה). הוא למד בווינגייט ובמכון snaech ופתח סטודיו בפתח תקווה, שהפך למקום עלייה לרגל של תושבי השכונות אם המושבות, נווה גן, כפר גנים ועוד.

 אימון מחזורי-פונקציונלי בסטודיו / צילום: ענבל מרמרי

ואני? כושר לא זר לי. תמיד אהבתי ספורט. פעם רצתי. בתקופה מסוימת התמכרתי לספינינג. אחר כך לזומבה. ואז התמקמתי בנוחות על מכשיר הריצה והסקי בחדר הכושר, ושם נשארתי. אבל מרגע שהתחלתי את האימונים האישיים - ובהמשך הצטרפתי לאימונים הקבוצתיים - גיליתי שמה שעשיתי עד אותו רגע היה בקושי לגרד את המונחים "ספורט" ו"כושר". וזו לא רק אני. כל מי שמתאמן איתי אומר אותו הדבר.

אז מה סוד הקסם? משהו שמכונה "אימון פונקציונלי". גם על זה לא שמעתי עד שהגעתי לאימונים האישיים. פרג מסביר: "אימון פונקציונלי הוא אימון שמדמה תנועות מחיי היומיום. באורח החיים המודרני, רובנו נוטים לשבת או לשכב בשעות הערות שלנו. האימון הפונקציונלי רוצה להוציא אותנו ממרחב הנוחות הזה, לדמות תנועות יומיומיות, אך כאלה שדורשות מאמץ.

"אנשים נתקלים בכל מיני אתגרים ביומיום שמחייבים מאמץ, כמו להרים ילדים על הכתפיים, לסחוב משקלים של קניות מהסופר או להזיז רהיטים, לעלות במדרגות ועוד. האימון הפונקציונלי נועד לתת לנו גוף חיוני יותר וקל יותר כדי לבצע את התנועות האלה. כך, למשל, תרגיל ה'סקווט' (כריעה לישיבה ועלייה), שמדמה קימה מכיסא או תרגיל 'עלייה על ארגז', שמדמה עלייה במדרגות".

 אימון מחזורי-פונקציונלי בסטודיו / צילום: ענבל מרמרי

את התורה הפונקציונלית אפשר ליישם בדרכים שונות ובסגנונות אימון שונים. אפשר לבנות אימון שבנוי מעשרות תרגילים ברצף או אימון שבנוי מסטים בפרקי זמן משתנים. אפשר לבסס את האימון על משקולות, על מכשירים ועל אביזרים - חבלים, גומיות ועוד - או לעשות אימון ללא כל עזרים חיצוניים. אחד האימונים הפונקציונליים המוכרים כיום, למשל, הוא אימון ה"קרוספיט" (תרגילים פונקציונליים משתנים בעוצמה גבוהה), שהפך לטרנד בישראל בתקופה האחרונה.

פרג בונה למתאמנים בסטודיו אימון מחזורי שבנוי על התנועות הפונקציונליות. "האימון עובד על כל מכלול מרכיבי הכושר הגופני", הוא מסביר, "אנחנו עובדים גם על סיבולת לב-ריאה, גם סיבולת שריר, גם על כוח וגם על גמישות, יציבות וקואורדינציה".

מה ההבדל בין האימון הפונקציונלי לאימון בחדר כושר?

"בשיטה שלנו, אנחנו עובדים על תרגילים מורכבים - תרגילים שלא מבודדים שריר מסוים, אלא עובדים על מספר שרירים יחד בכל תרגיל. בחדר כושר, המאמנים בונים בדרך כלל תרגילים נפרדים לכל קבוצת שרירים - תרגילים לשרירי הידיים בנפרד ולשרירי החזה בנפרד, תרגיל לשרירי הישבן, בטן בנפרד וכדומה. באימון הפונקציונלי אנחנו עובדים על תרגילים שמאלצים את כל הגוף לעבוד כיחידה אחת".

עוד מונח חדש שהכרתי מאז שהתחלתי להתאמן בסטודיו הוא "אימון עצים" - וכשמו כן הוא. מדובר באימונים תובעניים מבחינת הדרישות הגופניות, שבמהלכם מוציאים קלוריות רבות ובמקביל מפעילים עומס רב על השרירים. באימונים עצימים הגוף נותן את אותותיו בימים שאחרי האימונים הראשונים. המתאמנים יוצאים מהאימון מיוזעים וסחוטים, אבל המאמץ שווה, כי התוצאות לא מאחרות להגיע.

פרג: "הנגזרת של העצימות הזאת הן התוצאות הוויזואליות ורמת הכושר שמשיגים המתאמנים. לדוגמה, הגיעה אליי מתאמנת בת 53 שלא עשתה ספורט מעולם, ואחרי תהליך של 8-7 אימונים היא מתאמנת בקבוצה עם בחורות צעירות ממנה בעשרות שנים, ולא נופלת מהן בכלום. היא עושה אימון מלא, של סיבולת וכוח".

 אימון מחזורי-פונקציונלי בסטודיו / צילום: ענבל מרמרי

מה סוג האימונים הללו מצריך מהמתאמנים הפוטנציאלים?

"בעיקר כוח רצון והחלטה שהם רוצים לעשות שינוי בחיים שלהם, בין אם זה ברמה הוויזואלית ובין אם זה ברמת אורח החיים והכושר הגופני שלהם. במקרים מסוימים צריך גם סבלנות, כי מדובר בתהליך שבו צריך להתרגל לקושי שנלווה לו, וחשוב לא להיות ביקורתי מדי עם עצמך".

האם מתחייב לשלב תזונה מסוימת עם האימונים הללו?

"תמיד רצוי לשלב תזונה נכונה עם האימונים, אבל השאלה במקרים מסוימים היא מה המטרות של המתאמן הספציפי, וגם כמה מהר הוא רוצה להשיג אותן. יש לי מתאמנות שהצליחו לעשות שינוי ויזואלי משמעותי (ירידה דרמטית במשקל ועיצוב השרירים, א' ל"ו) גם בלי הקפדה על תהליך תזונתי, אך זה תהליך שלוקח יותר זמן וצריך להבין את זה. כדי למקסם את התוצאות חייבים לשלוט במה שנכנס לפה. זה לא חייב להיות בצורה קפדנית או ספרטנית, אבל כדאי לשלב בין תזונה נכונה ובריאה - לכושר".

 אימון מחזורי-פונקציונלי בסטודיו / צילום: ענבל מרמרי

ואם לסגור מעגל לגבי הטבטה - שהבהילה אותי כל-כך באימון הראשון, ונשמעה לי כמו יפנית מדוברת - התברר שצדקתי: מדובר בסט מחזורי שהמציא חוקר ספורט יפני בשם איזומי טבטה. לאחר שערך מחקר השוואתי בין אימון כושר בעצימות בינונית לבין אימון בעצימות גבוהה מאוד, הגיע למסקנה שפעילות אירובית עצימה משפרת במקביל גם את המערכת האירובית וגם את המערכת האנאירובית - ולכן פיתח סט תרגילים שיענה על הצורך לעבוד על שתי המערכות יחד. מעניין אם תיאר לעצמו שהתורה שלו תופץ במשך שנים אחר כך בכל העולם.

כך או כך, עם או בלי טבטה באימון, אני יכולה לומר היום בפה מלא: "אני אלה, ואני מכורה לאימונים פונקציונליים".