האם סקר TGI שואל את השאלה הלא נכונה, הלא מעודכנת?

עלויות הפרסום בישראל עדיין נקבעות על בסיס היקף החשיפה לאמצעי התקשורת ■ אבל השפעתה של החשיפה מעניינת הרבה יותר מהיקפה - והעולם כבר שם

עיתונים, TGI / צלם: תמר מצפי
עיתונים, TGI / צלם: תמר מצפי

פעמיים בשנה, ממתינים אנשי תקשורת ופרסום בישראל לתוצאות סקר TGI - התנ"ך של תעשיית הפרסום, שעליו מבוססת פרנסתם של כלי התקשורת בישראל.

המשוואה שיוצר הסקר פשוטה: נתוני חשיפה גבוהים יגדילו את רווחי כלי התקשורת ממכירת פרסומות. כלומר, חשיפה גבוהה לעיתון שווה כסף. זה נשמע הגיוני למדי, אבל האם חשיפה תקשורתית בלבד "עושה את העבודה"?

כמו תעשיית הפרסום, גם אנשי יחסי הציבור, ארגונים עסקיים ומשרדי ממשלה מנציחים את נתוני החשיפה ומחשיבים הצלחה גדולה בנוכחות באמצעי תקשורת ה"חשופים" יותר. מרביתם לא נדרשים לסוגיה חשובה בהרבה - מהי ההשפעה של החשיפה התקשורתית, ואילו מטרות היא מקדמת?

עקרונות ברצלונה

בדומה לאנשי הפרסום, גם יועצי התקשורת נמדדים על-פי בעובי "תיק התקשורת" שלהם, כלומר, היקף החשיפה שהשיגו עבור לקוחותיהם. גם כאן וגם כאן מדובר בטעות. הדרך למדוד את מרבית העוסקים בתחום אינה לפי היקף החשיפה התקשורתית, כי אם על-פי תוצאות החשיפה.

לא רק שוק התקשורת הישראלית מתמודד עם הבעיות הללו. אבל בעולם מנסים גם למצוא פתרונות. בשנת 2010 הגדיר ארגון AMEC עקרונות של מדידה ומחקר תקשורתי, המכונים "עקרונות ברצלונה" (Barcelona Principals). מטרת העקרונות הללו היא להתמודד עם הסוגיה הזו בדיוק.

הארגון, אשר נוסד ב-2009 מאגד מאות חברות מהעולם שעוסקות במחקר מדיה ורשתות חברתיות, גורס כי יש למדוד את תוצאות החשיפה התקשורתית ולא את החשיפה התקשורתית עצמה. כלומר, מעבר ממדידת output למדידת Outcome.

חשיפה תקשורתית - אמצעי ולא מטרה

הארגון המשיך להתחדש ולשכלל את תפיסותיו, והשנה (2016), בלונדון, נקבע כי חשיפה תקשורתית אינה היעד אלא אמצעי נוסף בתמהיל השיווק להשגת יעד עסקי. המחקר מבוסס על ניטור הפעילות התקשורתית ממגוון אמצעי תקשורת - עיתונות, רדיו, טלוויזיה, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות. התכנים, כאמור, ייחקרו בהתאם להגדרות. כלומר:

■ האם המסרים שהארגון רצה להעביר נחשפו בתקשורת?

■ מי היה הדובר, ומה איכות המסר?

■ מה היקף החשיפה שלילית, ומה היקף החשיפה החיובית?

השלב הזה, שלב ה-Output, הוא שלב הכרחי במדידה, אך אינו המחקר עצמו. החיבור ליעדים העסקיים, שלב ה-Outcome, הוא החלק החשוב ביותר במחקר. בשלב הזה נבחנת תרומתה של החשיפה התקשורתית ליעד העסקי.

אז איך עושים את זה?

ניתן לבחון את השפעתה של החשיפה התקשורתית בשתי רמות: סקרי דעת קהל ו"שורה תחתונה" (מכירות או יעדי עסקיים אחרים). אם מטרת החשיפה התקשורתית הייתה להגביר את המודעות למותג, או שירתה יעד של חיזוק התדמית באמצעות מסר - יתבצע סקר במסגרתו יישאל קהל היעד הרלוונטי שאלות בהתאם ליעד שהוגדר, לפני ואחרי הפעילות התקשורתית.

השימוש ב"שורה התחתונה" מתייחס למצב בו היעד הוא מדיד. במקרה זה יימדדו נתוני המכירות לפני הקמפיין השיווקי - ואחריו. אם בקמפיין הופעלו כמה ערוצי שיווק במקביל, כמו פרסום, קד"מ ופעילות דיגיטלית, יתבצע גם כאן סקר שיבדוק מי מערוצי השיווק השפיע יותר על הציבור.

יועצי התקשורת ומשרדי יחסי הציבור בישראל לא צריכים לחשוש מהחיבור בין פעילותם ליעדים עסקיים של לקוחותיהם, להפך. מניסיון רב שצברנו ביפעת מחקרי מדיה וממקרי מבחן רבים אליהם נחשפנו בעולם, אני יכול לומר בביטחון רב שבכל פעם שאנשי יחסי ציבור חיברו את עבודתם ליעדים העסקיים, ערכם עלה בעיני הארגון, והתלות של הארגון בעבודתם גברה.

■ הכותב הוא מנכ"ל יפעת מידע תקשורתי.