איך תבטיחו שמתנת הדירה לילדיכם לא תבוטל לאחר מותכם?

פסק דין של בית המשפט העליון בעניין הענקת דירה במתנה לילדים מעורר שאלות רבות ומחייב הורים וילדים במשנה זהירות משפטית

רכישת דירה על הנייר /צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
רכישת דירה על הנייר /צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

בימים אלה ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בסוגיה שהשלכותיה רבות מורכבות. מדובר בנסיבות בהן הורים מעניקים לילדיהם במתנה זכויות בדירה או בכל נכס אחר, בעודם בחיים, אולם מבקשים להיוותר בעלי שליטה בנכס.

השיקולים להעברת נכס כמתנה לילדים מגוונים: רצון ההורים להבטיח שהדירה תהיה של ילד ספציפי; הימנעות ממלחמות ירושה, שיכולות להתעורר לאחר הפטירה; חשש ממס ירושה עתידי; רצון להבטיח שוויון בין הילדים בעוד ההורים בחיים; ועוד. 

הענקת המתנה שלצדה תנאים, כאמור, מלווה בהסכם שעורכים ביניהם ההורים והילד, בין אם בעל-פה ובין אם בכתב, המגדיר את רמת השליטה של ההורים בנכס בעודם בחיים. הסכם כזה יכול לכלול סעיפים כגון איסור מכירה ללא הסכמת ההורים, זכות ההורים לגבות דמי שכירות ועוד.

בעת הענקת המתנה סמוכים ובטוחים ההורים והילד כי הנכס שייך לילד, וכי לא יתעוררו ספקות או בעיות בעניין זה, שהרי מטרת המתנה להבטיח את סופיות המהלך. ובכן, הנחה זו מוטעית, שכן מתנה המוענקת בדרך זו אינה ודאית כלל.

חוק הירושה קובע כי נתינת מתנה בחיים, שנועדה להיות מוקנית בפועל רק לאחר הפטירה - בטלה, אם לא הוסדרה בצוואה. אם הילד לא יכול בפועל להיות הבעלים האמיתי של הדירה שניתנה לו במתנה, בזמן שהוריו בחיים, אזי לא מדובר במתנה.

במלים אחרות, כל עוד ההורים בחיים, הילד אינו יכול להתנהג כבעלים של הדירה. לכן, אין לו כל זכות בפועל בדירה, זולת העובדה שהזכויות בה רשומות על שמו. הוא לא יכול למכור אותה או להשכיר אותה או לעשות בה כל פעולה משמעותית, מבלי שהוריו יסכימו לכך. נסיבות כאלה מצביעות על כך שהמתנה, שניתנה על-ידי ההורים בעודם בחיים, נועדה לשמש את הילד באופן אמיתי רק לאחר פטירתם.

בהתאם לכך, אותה מתנה שלכאורה הושלמה והוסדרה בעוד ההורים בחיים, עלולה להתבטל לאחר הפטירה, ככל שאין צוואה תומכת, המגדירה את העברת הנכס הספציפי בירושה לילד הספציפי שלו היא הוענקה.

בית המשפט העליון לא הגדיר כללים ברורים שיסייעו לקבוע את תוקפה של המתנה: האם היא כזו שהושלמה בחיי ההורים, ומכאן שהיא תקפה; או שאולי המתנה נועדה להיות של הילד רק לאחר הפטירה של ההורים, ומשכך היא בטלה.

לפסק הדין בעליון יש השלכה מהותית על כל מי שהעביר דירה במתנה לילדו בעודו בחיים, תוך הותרת אחיזה ושליטה של ההורה בנכס עד לפטירתו. בעוד ההורים מבקשים לצמצם את המחלוקת אודות הנכס, יש בכך דווקא פוטנציאל להתלקחות מחלוקות משפטיות, שעלולות להוביל לביטול המהלך.

לכן, כל מי שמבקש להעביר לילדו נכס בעודו בחיים וחפץ לוודא שהמתנה תהיה תקפה, חייב להקפיד על שני כללים מהותיים:

■ אם יש כוונה אמיתית להעניק דירה כמתנה לילד, קיימת חשיבות לנסח את התנאים בצורה שתבהיר היטב את זכויותיו של הילד בדירה בעוד ההורים בחיים, לרבות זכויותיו לפעול כבעל זכויות בנכס.

■ אם הורים מבקשים ליצור הגבלות על השימוש בדירה בעודם בחיים, קיים צורך מובהק לערוך צוואה התומכת במתנה. כלומר, להגדיר גם בצוואה את הקניית הנכס במתנה. במצב שכזה, ככל שתתעורר מחלוקת בדבר השלמת המתנה בחיים, היא לא תהיה בעלת חשיבות ממשית, שכן הוראת הצוואה מגדירה את הילד כיורש על-פי דיני הירושה.

לאור פסק דינו של בית המשפט העליון והוראות החוק, ראוי לבחון בשנית כל הענקת מתנה, כדי לוודא שרצון ההורים אכן יבוא לידי מימוש, ולא יבוטל לאחר פטירתם ויגרור עימותים משפטיים ואחרים בין היורשים.

■ הכותבת היא בעלת משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה וירושה.