מעשה בהיי-טקיסט שהרוויח 38 אלף ש' וקיטר שזה מעט

יש קשר הדוק בין שביעות-רצון מהעבודה לבין השכר שמרוויחים בה?

קריירה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אם תעמידו בפני אנשים שתי הצעות עבודה, ברוב המקרים הם יבחרו בזו שמציעה שכר גבוה יותר, במיוחד כשמדובר בגברים, שעבור רבים מהם גובה השכר הוא מרכיב משמעותי להערכה המקצועית והעצמית. האם שביעות-הרצון שלהם מהעבודה תעלה בעקבות שכר גבוה יותר? כנראה שלא.

למרות הדעה הרווחת לפיה שביעות-רצון מהעבודה תלויה בראש ובראשונה בשכר, מחקרים רבים מוכיחים כי היא נובעת ממרכיבים אנטרינזים הקשורים לעבודה עצמה (עניין, אתגר, גיוון במשימות, אוטונומיה וכו'), ולא ממרכיבים אקסטרינזים, חיצוניים לתפקיד, כמו שכר או סוג הרכב הצמוד ונפח המנוע. רוצים דוגמה?

לא על הכסף לבדו

לפני כשנה פגשתי היי-טקיסט מחברה רצינית שהרוויח 38,000 שקל אבל קיטר למוות, משוכנע שמגיע לו שכר גבוה יותר. הוא החל לחפש תפקיד חלופי, ואכן די מהר הניבו מאמציו הצעת שכר הגבוהה בכ-6,000 שקל, רק (כצפוי) בחברה נחותה משמעותית בגודלה ובטכנולוגיות שלה, שניסתה והצליחה לפתות אותו עם כסף.

בטרם חתם על החוזה, הוא הסכים לפנות לבוס שלו בניסיון אחרון לשפר את תנאיו - וזה עבד. הוא דרש וקיבל תוספת של כ-10,000 שקל, מרביתה לא תלויה בביצועים, ולראשונה מזה שנים היה מרוצה עד הגג. רק שאחרי מספר חודשים חוסר שביעות-הרצון שלו החל לבצבץ מחדש, כשהפזמון הישן חוזר על עצמו, כאילו שכרו לא עלה בכ-25% לפני פחות משנה.

"אני לא מתוגמל מספיק יחסית להשקעה שלי ולתרומה לחברה", התלונן, בטוח שבמקום אחר היה מרוויח הרבה יותר, לא מבין שאין קשר בין אי-שביעות-הרצון שלו מהעבודה לשכר. הוא לא מרוצה כי הוא כבר נורא שחוק, לכן המציא לעצמו יחס בלתי ריאלי בין השקעה לתמורה - בתקווה שזה מה שיפצה אותו על השחיקה.

כדי להמחיש את הסוגיה, להלן דוגמה הפוכה, של אישה הממלאת תפקיד זוטר בתחום האופנה ומשתכרת כ-5,500 שקל בלבד. מדובר באם חד-הורית לשתי בנות עשרה אותן היא מפרנסת בכוחות עצמה, בתוספת קצבת מזונות זעומה שהיא מקבלת מהמדינה (בעלה לשעבר לא משלם מזונות). שכרה הצנוע בקושי מספיק לקיום הבסיסי, ולמרות זאת היא דחתה הצעה לשכר גבוה בכ-900 שקל (כ-15%) ממעסיק קודם, מעדיפה להשלים הכנסה בניקיון וכבייביסיטר לילדי השכנה - העיקר לא לעזוב את העבודה.

"אני אוהבת לבוא לשם בבוקר", היא אומרת, "וזה שווה לי המון. סומכים עליי, מקשיבים לי, מעריכים את דעתי, ויש לי חופש פעולה" היא מסבירה, מודעת למחיר הוויתור גם בהיבט של תנאים סוציאליים וביטחון תעסוקתי גדול יותר שמציע המעסיק הקודם.

תחנה סופית

ההבדל הקיצוני בין שני העובדים הללו בא להמחיש את כוחו המוגבל, אם בכלל, של השכר להשפיע על שביעות-הרצון שלכם. אם אתם לא מרוצים מהעבודה, גם אם יכפילו לכם את השכר ואפילו ישלשו - מהר מאד אתם תתרגלו לתגמול הגבוה ותחזרו לתחושה חוסר הסיפוק, רק שעכשיו יהיה לכם הרבה יותר קשה לוותר על המשרה.

יותר כסף לא יעשה את התפקיד שלכם יותר מעניין, גם לא את הבוס שלכם יותר נסבל. הוא אמנם יקל על החיים שלכם מחוץ לעבודה, אבל לחוסר שביעות-הרצון יצטרף עכשיו חשש גדול יותר לאבד את התפקיד המבאס.

אז מה צריך לעשות? לא למהר ולעזור תפקיד טוב בתמורה לתגמול גבוה יותר. במקרים רבים תוספת שכר בטווח הקצר היא על חשבון קידום הקריירה והשכר בטווח הארוך, כי כידוע, לא מתקדמים במעבר בין חברות, כמוסבר בהרחבה בטור הנ"ל.

להזכירכם - שכר גבוה יותר איננו קידום קריירה, זה עוד כסף בחשבון הבנק ותו לא. קידום אמיתי פירושו אחריות גדולה יותר, תפקיד משמעותי יותר (אם כי לא בהכרח בכיר יותר בהגדרתו) ועמדת זינוק טובה יותר לתפקיד הבא אחריו.

לכן, לפי שאתם מתפתים לתגמול גבוה יותר, הגדירו במדויק לאן אתם רוצים להגיע ובדקו האם התפקיד המוצע הוא אכן תחנה בדרך לשם - או חלילה תחנה סופית.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com

צרו איתנו קשר *5988