אורנה רודי הוספה למעקב +

השוק מוצף בתפקידים אדמיניסטרטיביים במהותם או תפקידי כלבויניק, שזוכים להגדרה "ניהול פרויקטים" כדי להסתיר את אופיים האמיתי • ניהול פרויקטים אמיתי הוא תפקיד שמתפתחים אליו במסגרת המקצוע

שוק העבודה מתנהל על פירמידות מיצוב שמגדירות את פוטנציאל התנועה של עובדים ומנהלים בין מגזרים, תעשיות, חברות וכו' • התנועה בפירמידה היא כמעט תמיד מלמעלה למטה, בעוד הטיפוס הוא נדיר מאוד עד לא קיים • היכן בכל זאת אפשר לנסות ולטפס במעלה פירמידת המיצוב המקצועית? בארגון שבו עובדים

אל תלכו שולל אחרי דיס-האינפורמציה שמפזרים אינטרסנטים המתפרנסים מ"העולם החדש", וקחו בחשבון שהמעסיקים עדיין תקועים עמוק בעולם הישן • שני צעדים פשוטים ימזערו את המחיר שאתם עתידים לשלם על שינויי קריירה

יותר מדי מנהלים מאמינים לפנטזיה שמוכרים קורסי דירקטורים ובטוחים שהם כרטיס כניסה לתפקיד הנחשק • במציאות, הקורסים האלה מועילים בעיקר לאלה שכבר התמנו לתפקיד

מתי עדיין ניתן לשנות את ערך המותג, ומדוע רשתות חברתיות פחות יעילות ממדיומים סלקטיביים?

רוב האנשים שטרם חצו את גיל 50 ומתקשים למצוא עבודה אינם סובלים מגילנות אלא מחסמים אחרים, שאת רובם הגדול ניתן להסיר

מהם התנאים למינוף תפקידים זמניים, לשדרוג הקריירה וערך השוק, ומה הם התנאים להצלחה?

התשובה לשאלה "מדוע עזבתם את מקום עבודה" עלולה לפגוע בתדמיתכם המקצועית ובאמינותכם, גם כשהיא אמיתית

כשמציעים לכם תפקיד חדש, בדקו אם זה שאתם עתידים להחליף בתפקיד יכול להחליף אתכם בתפקיד הנוכחי • התשובה לשאלה הזאת עתידה למנוע טעויות אסטרטגיות בניהול הקריירה

המפתח לקריירה מצליחה איננו קצב הקידום ורמת הבכירות, אלא איכות החברות בהן זה קורה

שלושה צעדים פשוטים יסייעו לכם לבחון את הסיכוי להתקבל לתפקיד שבו אתם חושקים

כמעט כל מה שמספרים לנו על העולם החדש הוא ישן למדי • ההבדלים הם בעיקר בטכנולוגיה ולא במהות, והשינויים המשמעותיים הם בעיקר בהייטק, המהווה פחות מ-10% משוק והעבודה. השאר הוא "ישן נושן"

הסיכוי שאנשים מוכשרים שמתקרבים כבר לאמצע הקריירה יצליחו לממש את מלוא הפוטנציאל הניהולי שלהן הוא קלוש, ולו משום שכבר לא נותרו להם מספיק שנים להגיע לניהול בכיר • מהו שעון הקידום, איך מאבדים שנות מקפצה ואיך יודעים כמה זמן להמשיך ולהמתין לקידום?

קורות חיים ופרופיל לינקדאין הם מאד מוגבלים ביכולת לפתוח דלתות, לכן שדרוג שלהם הוא בזבוז כסף

בהייטק חסרים עובדים רק במקצועות טכנולוגיים שדורשים השכלה אקדמית איכותית ולא במקצועות המעטפת • זה לא מפריע לגורמים בשוק למכור חלומות על כרטיס כניסה להייטק בדמות קורסי בזק • ניהול וקריירה

אינטרסנטים ועתידני עולם העבודה החדש מובילים דור שלם להאמין שבהייטק כבר לא צריך השכלה • ניהול וקריירה

מגייסים לא רואים כישורים, הם רואים רק את התפקידים שמילאתם, ומשלמים על ידע ועל ניסיון

מהו הגיל המקסימלי לתפקיד ניהולי ראשון ולתפקיד מנכ"לות ראשון, ומדוע קריירה מתנהלת בתוך סד זמן? • ניהול וקריירה

אופי חיפוש העבודה דומה אצל רוב האנשים, לרבות הטעויות, והוא משפיע על משך התהליך

ניהול נכון של הקריירה מאפשר להאריך את אמצעה ולמקסם איכות תפקידים ושכר

מהו המדד המומלץ למדידת הצלחה, ומדוע גם הוא איננו חף מבעיות?

סיכויי ההצלחה של הסבות מקצועיות קלושים והמחיר עצום, גם כשהן מהסיבות הנכונות

טעות בשלב האסטרטגי של ניהול הקריירה עלולה לחבל בפוטנציאל המקצועי, הניהולי והכלכלי

בשוק העבודה הישראלי ניסיון תעסוקתי תורם לקריירה הרבה יותר מיותר השכלה

אנשים יכולים לעבוד בהרבה מאוד תחומי עיסוק, רק תלוי כמה הם מוכנים לשלם • טווח רחב של הזדמנויות קריירה, בתוך המקצוע או מחוצה לו, פירושו לעתים קרובות פגיעה בהכנסה • מומלץ שלא למהר ולהתאכזב ממיעוט הזדמנויות טובות. פעמים רבות זו עדות לקריירה מצליחה, אפילו מצליחה מאוד

מי שמשלם מכתיב את המיצוב בשוק ואת ערך המותג, גם של שכירים וגם של עצמאים

להגדרת התפקיד אין שום ערך במנותק מאיכות הארגון שנתן אותה • לכן גם אנשים מאוד מוכשרים שבחרו לעבוד בחברות נידחות כנראה ייתקעו שם, ולא משנה עד כמה שדרגו את הגדרת התפקיד שלהם

מתי גובה תקרת הכישורים זהה לגובה תקרת המיתוג, ומתי יש נפער פער בין השתיים?

בניגוד לאגדות עולם העבודה החדש, העשור הראשון בקריירה הוא קריטי לבניית ערך המותג

המתאם בין גודל חברה לאיכותה הוא כמעט תמיד חיובי, ובהתאמה ערך השוק של המנהלים והעובדים - חוץ מהיוצאים מהכלל

מדוע שני אנשים מוכשרים עם אותה השכלה ופוטנציאל קריירה - האחד מצליח והשני נתקע?