"ד"ר אבדון": הדאו ג'ונס עשוי לזנק כ-455% ל-100,000 נקודות

הכלכלן השנוי במחלוקת מארק פאבר גורס כי מדד הדאו ג'ונס יכול להגיע ל-6 ספרות ■ עם זאת, כהרגלו, הוא מסכם בפסימיות: "המערכת תקרוס בתוך כ-5 שנים"

מארק פאבר / צילום: רויטרס
מארק פאבר / צילום: רויטרס

 "נביא הזעם" זה רק כינוי אחד לו זכה מארק פאבר ברבות השנים. כזה שחזה את המפולת הכלכלית ב-1987, נחשב 'ד"ר דום" ( DR DOOM - ד"ר אבדון) ככלכלן וחוקר שווקים בכיר וידוע, אשר מתאפיין בתחזיות פסימיות.

פאבר מציע בראיון ל-"Epoch Times" טוויסט לתחזיות האפוקליפטיות שהוא נוהג להציג: מדד הדאו ג'ונס יכול להגיע ל-6 ספרות ל-100 אלף נקודות, קרי, זינוק של כ-455% מהרמה בה הוא נסחר כיום. "בסביבה שבה הבנקים המרכזיים מדפיסים כסף באופן אגרסיבי, מדד הדאו ג'ונס יכול להעפיל ל-100 אלף נקודות", לדבריו.

פאבר כמובן סייג את הצהרתו האחרונה בצורה לה למדנו לצפות. "הבנקאים הגדולים יכולים, בעיקרו של דבר, להפוך הכל למקור רווח, ודרך המערכת הבנקאית המרכזית אתה פוגש בסוציאליזם ובקומוניזם, בייצור ובצריכה. אני לא מאמין שהם אינטליגנטים וחכמים מספיק על מנת להבין מהן ההשלכות העתידיות של המשטר הכספי של ימינו. הם מתרכזים באינפלציה אבל להערכתי אל להם לעשות דבר. הם לא מתמקדים מספיק בהשלכות שיהיו לכך על האנשים בעלי ההכנסה הממוצעת".

וכמובן, פאבר מתייחס לחורבן הממשמש ובא בדרמטיות אופיינית: "אני מניח שהמערכת תתמוטט לפני שנהפוך למדינה כמו זימבבואה או ונצואלה, בהן האינפלציה דוהרת. אם בזימבבואה ידפיסו כסף בזמן ששכנותיה לא, המטבע יתמוטט והסוף יהיה מהיר ותמציתי. אם הבנקים הגדולים, הפד, הבנק האירופאי המרכזי, בנק המרכזי הבריטי וסין ידפיסו כסף בתיאום ותוך הסכמות האחד עם השני, לא תהיה התמוטטות של המטבע. אולי תהיה תנודה מסוימת, אבל אני לא מאמין שזה יגיע להתמוטטות. אבל בשורה התחתונה, בתוך חמש שנים אני צופה שכל המערכת תקרוס".

פאבר המשיך עוד: "זו שטות גמורה לטעון שהריבית בארה"ב עולה בכל שנה רק באחוז אחד. למשפחה טיפוסית, עלות המחייה נאמדת בהרבה יותר מזה - ביטוח, תחבורה, בתי ספר, והכל מתייקר. אבל הבנק המרכזי לא מסתכל על הנתונים האלו כלל".

בראיון שהעניק מתייחס פאבר למניפולציות, לדבריו, של הבנק המרכזי, מדבר על הסיבות לאי האחידות בשכר, התמוטטות אפשרית של המערכת ואיך ניתן עדיין להשקיע בסביבה כזו. 

הוא טוען כי למעשה אין גבול למניפולציות שהבנק מסוגל לערוך. "הם יכולים להמשיך לקנות נכסים, ולמעשה אין לך מושג עד מתי זה יכול להימשך, ועד כמה רע זה ייגמר. בשמונה השנים שעברו מאז המשבר הכלכלי העולמי, לא השכילו כל הפעולות הכלכליות לאושש את מצב מעמד הביניים ובעלי ההכנסה הממוצעת, לא ביפן, לא בארצות-הברית ולא באירופה".