הדוב העתידי של סקודה: הכירו את רכב הקודיאק

החברה מכריזה על רכב פנאי חדש למשפחות מורחבות, עם הרבה תכליתיות, לא מעט סטייל ותוך מאמץ לשמור על אופי ושכל

סקודה KODIAQ / צילום: יחצ
סקודה KODIAQ / צילום: יחצ

זה בעצם היה צפוי. כמעט בלתי נמנע. מול היצע גדל והולך של "קרוס-אוברים" מגודלים, גם סקודה היתה חייבת להרחיב את ההיצע שלה בפלח התופח הזה. בימים אלה זה קרה. סקודה הציגה באירוע חגיגי ונוצץ בברלין את המצטרף החדש לתפריטה, אחיו הגדול של היטי, זה אשר ייצג את הצ'כים במיגרש של הקרוס-אוברים ה"גדולים", בעלי שבעה מקומות. ליונדאי, קיה, מיצובישי, ניסן ועוד כמה - כבר יש. עכשיו יהיה גם לסקודה. השם שהוענק לו הוא "קודיאק". לא קודאק, לא קוניאק, לא קדילק. אלא KODIAQ. עם Q בסוף. ותהיה לו גם גרסת שבעה מקומות.

השם הוא סיפור קצת מוזר. "קודיאק" (KODIAK) הוא שמו של אי השייך לאלסקה. הוא נקרא קודיאק כשמו של השבט האינדיאני שחי בו מקדמת-דנא. על האי גם חי באושר יחסי דוב מגודל וחום, ששמו כמובן דוב הקודיאק. ויש גם עיירה הנקראת ... נכון; קודיאק. כל הקודיאקים הללו נכתבים ב-K. אף לא Q אחד אין בהם.

בסקודה חשבו ששמו של הדוב המרשים הזה יאה גם לדגם החדש והמרשים שלהם: הוא גדול, הוא חזק, הוא חינני וכוחני, רך וקשה, חביב ונחוש. בדיוק המסר המיוחל של הקודיאק-סקודה.

עד כה הכל הגיוני ונהיר. אבל אז הוחלט בסקודה להמיר את ה-K של השבט, האי, העיירה והדוב ב-Q. למה? מה רע בשם המקורי? למה להתעקש על שגיאת כתיב? לא ברור. ההסברים שניתנו לא ממש שכנעו. סרטון תדמית חביב שהוצג באירוע ביקש ללמד שגם העיירה קודיאק המירה את שמה ל-קודיאק עם Q. אך נראה ששינוי השם נמשך רק יום אחד. יום הצילומים, אני מניח. ולכן, מעתה יש שני קודיאקים: אחד - דוב אלסקי, אחד - דובי צ'כי. ואפשר להבדיל ביניהם לפי ה-Q...

 

אירועי הכרזה שכאלה כמוהם כערב הדלקת נרות חנוכה; מותר לראות, אסור להשתמש. מותר לקרוא ולצטט את בשורות היצרן, אסור לעמת אותן עם המציאות שמחוץ לבמה החגיגית.

לכן מותר להביע דעה על העיצוב החיצוני, על המרחב הפנימי, ועל הרושם שמותירים החומרים ואיכות ההרכבה. סקודה - ראוי לשוב ולומר - הוא מותג מצליח מאוד. גם מסחרית, גם איכותית. זהו מותג עם אופי, עם שכל ועם ייחוד. תכונות שלא תמיד בולטות אצל יצרנים אחרים.

גם בקודיאק ניכר המאמץ לשמור על אופי, שכל וייחוד. החומרים בתא הנוסעים מרשימים באיתנותם. סביבת הנהג משרה רושם מהודר מאוד, כך גם הספסל המרכזי. בצמד הכיסאות המתקפלים שבשורה השלישית, רצוי מאוד לא לשנע שחקני כדורסל - עדיף רוכבי סוסי-מירוץ בריטים. או ילדים. תא המטען ענק עם חמישה נוסעים, מצומצם כאשר יש שבעה נוסעים. הרושם הכללי - טוב ומעלה. לא פחות טוב ואולי אפילו קצת יותר מאשר מרחב המחייה בתוך סקודה-סופרב.

המנועים המוגדשים (בנזין ודיזל) ייצרו בין 125 ל-190 כוחות סוס (במנוע דיזל), ועתירי הכוח שביניהם יניעו גם גרסאות כפולות-הנעה. הדיזל החזק יהיה צמוד רק להנעה כפולה. תיבות ההילוכים יהיו כפולות-מצמד, או ידניות (אבל אלה מן הסתם ישרתו רק את הגויים...).

המרכיב ה"סקודאי" ימצא את ביטויו - כרגיל - ברעיונות חביבים שחלקם מוכרים (למשל, מקום למטרייה בדלתות) וחלקם חדשים (ערכת של משענות-ראש מיוחדות לשינה בנסיעות ארוכות). וגם היצע עזרי הנהיגה מרשים מאוד. ממערך מצלמות מתוחכם, דרך עזרי בלימה אוטונומיים ועד בקרת-מהירות אדפטיבית וגלגל הגה מחומם (לא מאוד חשוב באוגוסט תל-אביבי...).

אין ספק שמבחוץ הדוב נראה אלגנטי. אפילו מבוית קמעה. אין בו התפרחחות עזת-קווים, אבל יש בו המשך מתבקש ונאה של שפת העיצוב הסקודאית. במעט רצון טוב, אפשר לייחס לחרטומו קצת אופי דובי. הצדודית והירכתיים משדרות בעיקר יישוב דעת ואיכות.

הניסיון המצטבר עם סקודה מלמד כי את עיקר קסמם של מכוניותיה לומדים לכבד בכביש, בשביל, בנהיגה, בחיי היום-יום. הקודיאק גדוש בהבטחות, גם מוצהרות וגם מרומזות. את מימושן אפשר יהיה לבדוק רק במבחן המעשי. את התיאוריה הוא עבר בהצלחה יתרה.

צרו איתנו קשר *5988