נמל חיפה: המדינה דורשת מאיתנו תשלומים שלא מגיעים לה

המדינה דורשת כ-100 מיליון שקל תמלוגים, רטרואקטיבית, שלא כדין, מנמל חיפה בעבור השימוש בשטחי הנמל; ועוד עשרות אלפי שקלים לחודש מכאן ואילך - כך נטען בתביעה שהגישה בסוף השבוע חברת נמל חיפה נגד משרד האוצר, משרד התחבורה וחברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ (חנ"י).

נמל חיפה טוען בתביעה כי כ-10 שנים לאחר שניתן צו דמי שימוש המסדיר את היקף התגמולים ודמי השימוש שנמל חיפה אמור לשלם למדינה, מנסה המדינה לשנות את אופן החישוב של הצו ולדרוש, גם רטרואקטיבית וגם לעתיד, תשלומים שאינה מגיעים לה.

בשנת 2005, במסגרת הרפורמה בנמלים, הוקמה רשות הספנות והנמלים, אשר אחראית לפיקוח על הספנות והנמלים, על פיתוחם ועל קידומם, וכן הוקמו 4 חברות בבעלות ממשלתית מלאה: חברת הפיתוח והנכסים - חנ"י ו-3 חברות נמל (אילת, אשדוד וחיפה), האמונות על מתן שירותי נמל.

חנ"י קיבלה מהמדינה אגד של נכסים וזכויות ותפקידיה להעמיד מקרקעין ונכסים אחרים לשימוש חברות הנמל, תאגידים מורשים וגורמים אחרים; גביית דמי שימוש; פיקוח על השימוש בנכסים והבטחת אופן תחזוקתם; הכנת תוכניות לפיתוח הנמלים וביצוען; ייעוץ בדבר רמת השירות הנאותה בנמלים; וקידום התחרות בנמלים.

שטחי הנמלים אותם מנהלת חנ"י נחלקים לשניים: שטחים תפעוליים שהיא מעמידה לשימוש חברות הנמל - המכונים "השטחים הצהובים"; ושטחים שנמצאים בתחום הנמל שבהם חנ"י מחזיקה בעצמה או מאפשרת שימוש לצדדים שלישיים מורשים שאינם חברות נמל - המכונים "השטחים הלבנים". 

לטענת נמל חיפה, באמצעות עורכי הדין פרופ' דן ביין, אסף אדרי ושירה בס-רוזן ממשרד ביין ושות', המטרה המוצהרת בעת עריכת הרפורמה הייתה יצירת הפרדה מוחלטת בין הנכסים הנמליים ופיתוחם (שנמסרו לחנ"י) לבין תפעול הנמלים (שנמסר לחברות הנמל).

על-פי התביעה, ההכנסות מהשימוש במקרקעין בשטחים הלבנים עוברות במישרין לחנ"י, והיא גם הזכאית להכנסות מהאגרות המוטלות על שירותים הניתנים על-ידי מי שאינו חברת הנמל בשטחים הלבנים. בעד אגד הנכסים, הזכויות והסמכויות שניתנו לחנ"י, היא חבה בתשלום תמלוגים בגובה 4% מהכנסותיה למדינה. בעד העמדת נכסים לשימוש חברות הנמל בשטחים הצהובים, הן מאידך חייבות לשלם 4% דמי שימוש קבועים מהכנסותיהן ממתן שירותי נמל, בתוספת דמי שימוש משתנים ראויים (סכום שנתי קבוע ורכיב אחוזי משתנה מתוך הכנסותיהן) ודמי שימוש ראויים נוספים.

לטענת נמל חיפה, עד לאחרונה חושבו דמי השימוש הראויים הנוספים לפי נוסחה בת 4 רכיבים: 25% מהכנסות חנ"י ממתן שירותים בשטחים הלבנים, 75% מהוצאות חנ"י בקשר להכנסותיה ממתן שירותים בשטחים הלבנים, 25% מהוצאות חברת הנמל בקשר להכנסות חנ"י ממתן שירותים בשטחים הלבנים, 75% מהכנסות חנ"י (בניכוי הוצאותיה) ממתן זכויות במקרקעין ובמיטלטלין בשטחים הלבנים לצדדים שלישיים. סכימת נוסחה זו, נטען, הובילה מאז ומתמיד לסכום שלילי, ששימש להקטנת סך דמי השימוש.

עוד נטען כי "מאז הרפורמה, חברת נמל חיפה העבירה למדינה (באמצעות חנ"י) דמי שימוש קבועים מהכנסותיה מהשטחים הצהובים-התפעוליים, ומעולם לא נדרשה לשלם דמי שימוש קבועים בעד ההכנסות מהשטחים הלבנים, שהרי ברור שאלה הכנסות חנ"י".

ואולם, על-פי התביעה, בשנת 2011 התעוררה מחלוקת סביב נושא התמלוגים ודמי השימוש, לאחר שמשרד התחבורה, אשר 7 שנים לאחר הרפורמה בנמלים ערך ביקורת בכספים המועברים למדינה על-ידי חברת הפיתוח והנכסים וחברות הנמל, טען כי לא הועברו למדינה תשלומים בעד 75% מההכנסות בשטחים הלבנים בכל הנמלים.

"הכרעה מעוותת"

בשנת 2016, נטען בתביעה, חרף מחאת נמל חיפה, "מנכ"ל משרד התחבורה והממונה על התקציבים במשרד האוצר נטלו לעצמם (לבקשת חנ"י) את הסמכות להכריע במחלוקת שיש לה השלכות על גובה הסכומים המועברים למדינה, כשהם למעשה צד לסכסוך בו ביקשו להכריע", והוציאו תחת ידם הכרעה לפיה יש לקרוא את צו דמי השימוש באופן בו רואים בהכנסות חנ"י מהשטחים הלבנים כאילו הן "הכנסות חברות הנמל", מהטעם שקיימת "עסקה משותפת" בין חברות הנמל לחברת הפיתוח והנכסים.

על הכרעה זו מבוססת תביעת חברת נמל חיפה, הטוען כי ההכרעה מעוותת ומבוססת על מצג-שווא לפיו חנ"י נקלעת להפסדים אם עליה לשאת בתשלום 4% תמלוגים וגם להעביר לחברות הנמל חלק מהכנסותיה בשטחים הלבנים.

"חברת הנמל צריכה - נוסף על תשלום דמי שימוש קבועים דמי שימוש ראויים בהם היא חבה בעד השימוש בשטחים הצהובים - לשלם גם 3% מתוך 4% התמלוגים בהם חבה חנ"י... בעקבות הכרעה זו צפוי כי ייצא למבקשת חיוב בסכומי-עתק של עשרות אם לא למעלה ממאה מיליוני שקלים, וזאת רק בעד חיובים רטרואקטיביים", נכתב בתביעה.