היום (ד') התקיימה בכנסת ועדה לקידום מעמד האישה בראשות הח"כ עאידה תומא (הרשימה המשותפת), בהשתתפות ח"כ מרב מיכאלי ויוסי יונה (המחנה הציוני), רחל עזריה (כולנו) ומיכל רוזין (מר"צ). בוועידה הוצג מדד המגדר לשנת 2016 של שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים. התמונה העיקרית העולה מהנתונים - היעדר שוויון ופער מגדרי בכל תחומי החיים וגרוע מכך, היעדר שיפור ברוב התחומים בעשור האחרון.
לפי הכתוב באתר המכון: "הממצא הבולט ביותר המתקבל מהתמונה הרב-שנתית של האי-שוויון בין נשים לגברים בישראל הוא יציבותו של הפער המגדרי במרבית התחומים. בבחינת עשור שלם של נתונים בין שנת המדידה הראשונה - 2004 ובין שנת המדידה הנוכחית - 2014, לא ניתן לזהות צמצום ממשי של האי-שוויון המגדרי. אמנם היו עליות ומורדות במהלך השנים שנבחנו, אך לא ניתן להצביע על מגמה אחידה של צמצום האי-שוויון למעט בתחום ההשכלה הגבוהה".
מה אומרים הנתונים?
כך למשל, לפי נתוני המחקר, השכר החודשי הממוצע של גברים בישראל לשנת 2014 הוא 11,114 שקל, לעומת נשים שמרוויחות בממוצע שכר של 7,439 שקל בלבד, כ-67% משכרם של הגברים. בחברה הערבית הנתונים מצביעים על שכר ממוצע נמוך יותר, אך גם על פער נמוך יותר בין המינים: משכורת ממוצעת של 7,190 שקל בקרב הגברים, ואילו הנשים מרוויחות כ-73% מהם עם משכורת ממוצעת של 5,271 שקל. באופן לא מפתיע תושבי המרכז משתכרים גבוה מתושבי הפריפריה: ממוצע השכר עבור נשים בפריפריה הוא 5,705 שקל לעומת 8,648 שקל אצל גברים.
שכר חודשי ממוצע גברים לעומת נשים/ מתוך: מדד המגדר, מרכז שוות במכון ון ליר
מספר מנכלים במשק / מתוך: מדד המגדר, מרכז שוות במכון ון ליר
גם באיוש עמדות ניהוליות הפער עדיין רחוק מלהצטמצם: בשנת 2014 נרשמו במשק 38,862 מנכ"לים ורק 6,955 מנכ"ליות. 96,496 מנהלים בכירים במשק לעומת 59,644 מנהלות. בתחום ההשכלה הגבוהה נמצא שבשנת 2014 באוניברסיטאות 77% מהפרופסורים היו גברים לעומת 23% נשים. בשנת 2015 התקשורת סיקרה 76% גברים ו-24% נשים, ובגלגל"צ הושמעו 12.5% שירים בביצוע נשים לעומת 87.5% בביצוע גברים.
המצעד השנתי של גלגלצ גברים לעומת נשים/ מתוך: מדד המגדר, מרכז שוות במכון ון ליר
מספר הנשים בכנסת הישראלית עדיין רחוק מלהיות גבוה, אך דווקא בתחום ניתן לראות צמצום בפער: בשנת 2016 יש 87 גברים בכנסת לעומת 33 נשים, המספר הגבוה ביותר של נשים בכנסת ב-20 השנה האחרונות.
ח"כ עאידה תומא סיכמה: "השלב הראשון הוא לספור כמה נשים מצויות בעמדות השפעה וכוח. השלב השני והחשוב הוא לבחון מה בדיוק עושות אותן נשים לשינוי המצב וצמצום הפער. חייבות לקיים מאבק פמיניסטי כוללני שמתייחס לכלל ההיבטים. מקווה שבמדד של שנה הבאה תהיה התייחסות גם לסוגיות של דת ומדינה וגם לנושא נשים וצבא".
ואולי שאלה נוספת שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא מה קרה בעשר השנים האחרונות שלא התקדמנו כמעט בכלל לצמצום הפערים, ומה יכול לקרות בעשר השנים הבאות שכן יקדם אותנו לשם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
