בירת ישראל מידרדרת בדירוג הסוציו-אקונומי של אוכלוסייתה: על-פי מדד היישובים ל-2016 שפרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדורגת ירושלים באשכול 3 של המועצות בארץ, לצד ערי הפיתוח נתיבות ואופקים ומועצות מהמגזר הערבי והדרוזי. מיקומה הנוכחי של ירושלים (61), מתחת לכפר הערבי אבו-גוש, מבטא ירידה של 38 מקומות לעומת הדירוג הקודם - שבו הדירוג גבוה יותר ככל שאוכלוסיית היישוב ענייה יותר.
בירושלים חיים כיום 827 אלף תושבים, כפליים ממספר התושבים בעיר השנייה בגודלה בישראל תל-אביב (417 אלף תושבים). תל-אביב מדורגת ראשונה בין הערים הגדולות (מקום 223 בדירוג) לאחר ששיפרה את מצבה ב-8 מקומות לעומת הדירוג הקודם. אחרי תל-אביב מדורגות ראשון לציון במקום ה-204 (שיפור של 24 מקומות), פתח תקווה (189), חיפה (188) ואשדוד (118). המועצה בעלת האוכלוסייה החזקה ביותר בארץ היא סביון, והמועצה בעלת האוכלוסייה החלשה ביותר היא נווה מדבר. המועצה חלשה ביותר במגזר החרדי היא מודיעין עלית (מקום 6) ובין הערים החלשה ביותר היא בית שמש (מקום 27).
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציגה היום מדד חברתי-כלכלי של אוכלוסיית הרשויות המקומיות המבוסס על עיבוד נתונים שנאספו בשנת 2013. הדירוג הקודם של הלמ"ס התבסס על נתונים משנת 2008, ובלשכה המרכזית הבטיחו לעדכן להבא את המדד אחת לשנתיים.
הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. ערך המדד החברתי-כלכלי - או הציון שקיבלה כל רשות - נע בין 2.344- עבור מועצה אזורית נווה מדבר שדורגה אחרונה לבין 3.058 עבור סביון המדורג ראשון. הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בכל רשות נמדדה באמצעות שילוב של תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומים הבאים: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות.
הרשויות המדורגות חולקו לפי 10 אשכולות, כלומר קבוצות יישובים בעלות ציון סוציו-אקונומי דומה. אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה הנמוכה ביותר ו-10 - את הרמה הגבוהה ביותר. האשכולות לא שווים בגודלם: לאשכול העשירי והגבוה ביותר נכנסו רק שני יישובים: סביון וכפר שמריהו.
ל-132 רשויות מקומיות שבהן מתגוררים 46% מסך האוכלוסייה, ערך מדד שלילי (מתחת לממוצע). ל-123 רשויות מקומיות שבהן מתגוררים 54% מסך האוכלוסייה, ערך מדד חיובי (מעל הממוצע).
ח"כ רחל עזריה (כולנו) התייחסה היום לנתונים אלה ואמרה: "ירושלים הופכת להיות עיר ענייה, עיר שתסתמך על כספים של אחרים, כמו כספי החלוקה שפעם חילקו פה בירושלים, בתקופת הישוב הישן. כאילו שהיום אין מסחר, אין תעשייה, אין פרנסה, כאילו שהעיר עדיין יושבת בתוך החומות ולא יצאנו אל מחוץ לחומות וגדלנו לעיר של 800 אלף תושבים כעשירית מאזרחי מדינת ישראל.
"במקום לשמוע קולות שבר, איך זה שחזרנו 100 שנים אחורה וחשבון נפש של הנהגת העיר שהביאה לירידה במצבה הכלכלי, אנחנו שומעים צהלות שמחה שיקבלו עוד תקציבים וכספים. תמיכת הממשלה בעיר ירושלים הגיעה לשיא בשנים האלו, מ-186 מיליון שקל לחצי מיליארד שקל, ועדיין מה שאנו שומעים מהנהגת העיר זה גלגול אחריות במקום לקיחת אחריות לנעשה בעיר. האם מישהו מעלה על דעתו שבאם חלילה יורידו את דירוג האשראי של ישראל מישהו יעז לצאת בצהלות שמחה? כמובן שזה היה מוגדר ככישלון של ההנהגה. אין כאן עניין של תקציב, אלא ניהול של תקציב. אני קוראת להנהגת העיר לקחת אחריות על המצב במקום לשמוח על ההידרדרות של העיר."
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.