מרצדס E קלאס דיזל מייצגת את מה שכל מכונית חייבת להיות

מבחן דרכים: אולטרה-בטוחה, נקייה, סופר-חסכונית ומשפרת משמעותית את יכולות הנהיגה ואיכות החיים של הנהג ■ אלא שבנקודת הזמן הנוכחית, כדי לקבל את ההנדסה הנדרשת לכך צריך חצי מיליון שקל

תעשיית הרכב מעולם לא התיימרה לסגור פערים סוציו-אקונומיים. נהפוך הוא. בביזנס של ייצור הרכב ,הכסף הוא המלך ומי שמשלם יותר - חייו גם שווים יותר על הכביש. זה אולי נשמע בוטה, אבל זו עובדה: ציוד בטיחות מציל חיים, שנחשב כיום אלמנטרי - כמו כריות אוויר תקניות, מיגון אקטיבי של תא הנוסעים, מערכות ABS, מערכות בלימה אוטומטית ועוד - הופיע כסטנדרט ברכבי יוקרה ופאר יקרים שנים רבות לפני שהפך לנחלת ההמונים. אמנם בעשור החולף פערי הבטיחות הצטמצמו במידת מה, הודות לירידת העלויות ולדרישות הרגולטור, אבל בשנה האחרונה הפער נפתח שוב - ובענק.

קחו למשל את מרצדס E קלאס החדשה. המכונית מגיעה לארץ עם חומרה ותוכנת בטיחות מדור אחרון, שמעניקה מימד חדש לביטוי "טכנולוגיה מצילת חיים". הרשימה כוללת בין השאר "נהג אוטומטי" שמונחה על ידי שלוש מצלמות ורדאר ומסוגל לנטרל טעויות אנוש בתפעול ההיגוי והבלמים במצבי חירום; פנסי חזית עם גופי תאורה נשלטי-מחשב, שמשנים את עוצמת ההארה בהתאם לתנאי הדרך, מזג האוויר והתנועה שמסביב; חיישנים שמזהים סכנה "מעבר לפינה" והרחק מעבר לגבולות חושי הנהג, ומגיבים מהר ובטוח מכל נהג אנושי - וכל זה רק מדגם.

בקיצור, חבילה טכנולוגית "צופה פני עתיד", שמשפרת כבר היום באופן דרמטי את סיכויי ההישרדות של הרכב, הנהג והנוסעים. אלא שמערכות כאלה עולות כיום אלפי דולרים, עוד לפני המיסוי, ובעלי כלי רכב עממיים יזכו לראות אותן (אולי) בעוד שלוש-ארבע שנים.

מי שיצליח להתגבר על התסכול המעמדי וישמור על אופטימיות לעתיד, יוכל להתנחם בכך שהקדמה הטכנולוגית עובדת היטב ומצדיקה את מחירה - במיוחד על הכבישים הקשוחים וחסרי ההתחשבות של ישראל.

 

לפחות בשני מקרים במהלך נסיעת המבחן חסכו לנו המערכות החדשות הרבה כאב ראש. בפעם הראשונה כשיצאנו מחניה עירונית בזחילה לאחור ונהג הגיח מעבר לפינה עיוורת במהירות רצינית. המכונית פשוט ביטלה את דוושת התאוצה ואת ההילוך האחורי וננעצה במקום, כאילו נתקלה בקיר. בפעם השנייה, על כביש החוף, נהג חתך מימין לתוך המרווח הצר שלפנינו מבלי להבחין שהמכונית שמלפניו מאיטה. ה-E קלאס פשוט ניווטה עצמה הצידה תוך בלימה.

אמנם פרק הזמן הקצרצר, שבו המכונית לוקחת פיקוד, הוא חוויה מטרידה מאוד - במיוחד לנהג שרגיל לסמוך על חושיו. אבל בדיעבד האלטרנטיבה גרועה בהרבה.

נהגים מהעידן של טרום המצאת הסמארטפון והמחשב - ובקרב הלקוחות המסורתיים של ה-E קלאס יש לא מעט כאלה - צפויים להלם עתיד לא קטן בתא הנוסעים. בתיאוריה אפשר להיכנס לרכב ולנהוג בו גם ללא הדרכה מוקדמת, אך בפועל יש צורך בראש פתוח ותהליך של לימוד ממושך.

כך, למשל, מסך ה-LCD הרב תכליתי, שמחליף את לוח המחוונים, מציג אינספור אופציות של מידע ותצוגה.השליטה בעשרות התפריטים דורשת תשומת לב, אפילו עם "עזרה" ממשטחי המגע החדשניים שעל גלגל ההגה, ושלל אופציות הבטיחות האקטיבית והנוחות של הרכב יכולות לאתגר גם בוגר "תלפיות".

מרצדס שמרה לפחות על מאפייני התפעול בבסיסיים והמתוכננים היטב שלה - כמו מוט ההילוכים שממוקם לצד ההגה, שליטה במושבים באמצעות מתגים על הדלת ותפעול אינטואיטיבי של המזגן. טכנולוגיה לחוד, תא הנוסעים של ה-E קלאס מציב רף איכות חדש בפלח שלו.

בידוד רעשי החוץ אבסולוטי - לא עניין של מה בכך ברכב עם מנוע דיזל - ומותיר את הזירה פנויה למערכת קול מרשימה, המושבים מביאים מזור לחוליות הגב, מרווח הרגליים מאחור מקביל לזה של S קלאס מלפני שני דורות, ואיכות חומרי הדיפון, שעוטים את המשטחים הפנימיים, היא מהטובות ביותר, שניתן למצוא כיום.

גם הפנסים המתוחכמים - אל תשאלו אותנו איך הם פועלים, יש ביוטיוב סרטים שלמים על זה - משדרגים מאוד את תחושת הביטחון בנהיגה לילית מבלי לדרוש התעמקות מהנהג.

על הכביש ה-E קלאס החדשה מספקת את מה שכל הדורות של ה-E סיפקו ובדיוק את מה שהלקוחות מצפים לקבל: יאכטה יבשתית לכל מזג אוויר ולכל סוגי הכביש, שיכולה להוביל את הנהג והנוסעים על פני מאות קילומטרים ביום ועדיין להותיר להם מספיק אנרגיות ושקט נפשי לצורך עניינים, שאינם נוגעים לנהיגה (עבודה, למשל).

מכונית המבחן שלנו לא צוידה באופציה היקרה והמתוחכמת ביותר של מתלי האוויר, אבל גם כך ניטרלה ביעילות מרשימה מהמורות בעיר ומחוצה לה. היציבות על הכביש במהירויות (שאינן לציטוט) היא מוחלטת וכך גם האחיזה בפניות הדוקות ומהירות. למרות כל האלקטרוניקה המפקחת שברקע, ההיגוי שומר על היזון חוזר סביר ומאפשר ליהנות מהנהיגה.

רכב ההדגמה שלנו הגיע בגרסת 220 דיזל. כן, אנחנו כבר יכולים לשמוע ברקע את הבדיחות על "טקסי מרצדס" ועל "מספר ירוק". שמענו את כולן. אבל מי שלא מבין לאיזו דרגת התפתחות מגיעה כיום טכנולוגיית הדיזל של יצרני הפרימיום האירופאים, הבדיחה היא על חשבונו.

מנפח צנוע של 2 ליטר וארבעה צילינדרים מייצר המנוע 193 כ"ס ומומנט אדיר של 41 קג"מ, ומסוגל להאיץ את המכונית ל-100 קמ"ש ב-7.2 שניות, בדרך ל-240 קמ"ש. כל זה בליווי של גרגור חרישי, שכמעט לא ניתן להבחין בו בנסיעה.

התיבה האוטומטית בת 9 המהירויות טובה שנות דור מהתיבה הקודמת של מרצדס ומחליקה את המומנט ללא בעיטות מיותרות, וכאשר מחשב המנוע עובר למצב "ספורט" מקבלים תאוצות מרשימות אפילו בעת עקיפה בשיפוע של 35 מעלות.

לפני הנסיעה התייחסנו בספקנות רבה לצריכת הדלק הממוצעת המוצהרת של 26 קילומטרים לליטר סולר, אך אחרי 600 קילומטרים אינטנסיביים, כשמחשב המנוע הצביע על צריכה ממוצעת של 20 קילומטרים לליטר ועל טווח של עוד 250 קילומטרים לפחות שנותר עד לתדלוק הבא, עינינו נפקחו.

470 אלף שקל הם לא מחיר חריג בפלח הזה, והוא בוודאי לא ירתיע את הלקוחות המסורתיים של מרצדס. אבל כשאנחנו חושבים על כך שמדובר ברמת הנדסית וטכנולוגית שהייתה יכולה להפוך כבר היום את מציאות הכבישים התובענית של מאות אלפי נהגים "רגילים" לבטוחה, נוחה והגיונית הרבה יותר, אנחנו נותרים רק עם תסכול עמוק.

מרצדס  E-Class
 מרצדס E-Class

חלק מהמתחרות

ב.מ.וו סדרה 5 2017

גם ב.מ.וו סדרה 5 החדשה, שתגיע אלינו עוד כמה חודשים, עתידה ליצור שוק טכנולוגי עם מערכות נהיגה ובטיחות כמעט-אוטונומיות, שליטה מרחוק באמצעות אפליקציות, הנדסת אנוש וירטואלית ואין ספור גאדג'טים. יהיו לה גם מנועים חדשים והיא אמורה לשמור על התנהגות הכביש המהוללת של המותג

אאודי A6 2017

גם מכונית המנהלים העתידית של אאודי תהיה מפלצת טכנולוגית, עם יכולות כמעט-אוטונומיות, שיהיו מקבילות או אפילו מעבר לאלה שמציעה כיום טסלה. בנוסף היא תציע עמדת פיקוד ממוחשבת עם לא פחות מארבעה מסכי OLED מתקדמים, לצד הפחתה דרמטית במשקל העצמי ושיפור המנועים ותיבות ההילוכים

וולבו S90

וולבו S90, שאך נחתה בארץ, מציבה תחרות רצינית לגרמניות לא רק בגלל מחיר פתיחה זול יותר משמעותית. זו מכונית ענקית עם קבינה סופר-מפוארת ומתוחכמת, ובה מערכות בטיחות ושליטה סמי-אוטונומיות, תיבה אוטומטית מתקדמת ועוד הלקוחות מ-XC90