הקלה באכיפה נגד עו"ד ורו"ח החשודים בסיוע לא מודע להלבנת הון

המאבק של לשכת רוה"ח, לשכת עוה"ד ולכת יועצי המס נשא פרי: מייצג לא יועמד לדין בשל סיוע להלבנת הון אלא באישור פרקליט המחוז, וכן לא יבוצע חילוט זמני של עסקיו

הלבנת הון / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הלבנת הון / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בחודש שעבר נכנס לתוקפו התיקון הדרמטי ל"חוק איסור הלבנת הון", הקובע כי עבירות מס ייחשבו אף הן לעבירות "איסור הלבנת הון", שהענישה בגינן חמורה יותר משל עבירות מס אחרות. רגע לפני כניסתו לתוקף של התיקון, השיגו הלשכות המקצועיות - לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס - הישג משמעותי בתחום אכיפת החוק נגד המייצגים בתחום המס, וסיכמו עם פרקליט המדינה על מדיניות אכיפה "מרוככת" של החוק נגד רואי החשבון, עורכי הדין ויועצי המס.

בין היתר הוסכם כי מייצג לא יועמד לדין בשל עבירת הלבנת הון בעניין שירות שנתן המייצג ללקוח, אלא באישור פרקליט המחוז. זאת, כאשר תכלית העצה של המייצג היא תכנון מס בלא שיש למייצג מודעות בפועל למקורו של הרכוש כ"רכוש אסור" (רכוש שהוגש בעת ביצוע עבירה).

מדובר באחד מההישגים המשמעותיים של הלשכות המקצועיות, היות שנושא המודעות הוא משמעותי ביותר לעניין העמדה לדין. לפיכך, ההנחיה יצרה רף גבוה מאוד ביכולת להגשת תביעות נגד מייצגים.

בשנים האחרונות ניסתה רשות המסים להעלות את דרגת החומרה של עבירות המס ולהפוך אותן לעבירות הלבנת הון, ובכך, בין היתר, להעלות גם את רף הענישה שיוטל על מעלימי מסים. במארס השנה, חרף התנגדויות עזות מהשוק - עבר התיקון לחוק בעניין זה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, והוא נכנס לתוקפו בראשית החודש.

סכנה למייצגים בתחום המס

התיקון הרחיב את רשימת "עבירות המקור" בחוק איסור הלבנת הון, כך שהן כוללות היום גם עבירות מס הכנסה, עבירות מע"מ ועבירות מס שבח מקרקעין. עבירת מקור היא הפעולה הפלילית שבגינה נצבר ההון הנגוע והאסור (למשל, סחר בנשק, בסמים, סחיטת דמי חסות ועוד). משמעות שינוי החוק היא כי ניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר.

רואי החשבון משמשים, בין היתר, כיועצים ללקוחות בסוגיות מס וכמבקרים של דוחות כספיים לנישומים. בשנים האחרונות, במסגרת המאבק שמנהלות רשויות האכיפה נגד ההון השחור, נרשמה עלייה דרמטית במספר החקירות והצווים שמוצאים נגד רואי החשבון, ובהפיכתם לחשודים מיידיים. רשויות האכיפה הבינו כי הפעלת לחץ על רואי החשבון, בין כעדים ובין כחשודים בסיוע ללקוחות שלהם, עשויה להביא לפיצוח התיק נגד הלקוח החשוד בביצוע עבירה כלכלית.

מטבע הדברים, לקוחות החשודים בעבירות מס המנויות עתה בחוק איסור הלבנת הון, ייחקרו גם בעבירות של הלבנת הון - ובעקבותיהם גם רואי החשבון ומייצגים אחרים בתחום המס.

כצפוי, התיקון לחוק יצר חשש בקרב רואי החשבון והמייצגים האחרים בתחום המס כי הם עצמם יהפכו ליעד חקירתי משמעותי במסגרת החקירות של לקוחותיהם בעבירות הלבנת הון. בחוות-דעת שכתבו עו"ד משה מזרחי, עו"ד ז'ק חן ועו"ד מיכל רוזן-עוזר, ואשר פורסמה לאחרונה ב"גלובס", צוין כי התיקון לחוק מגדיל את הסיכון לכך שרואה החשבון ייחקר בחשד לעבירה של הלבנת הון, וכי עצם החקירה בחשד כזה היא בעלת השלכות קשות על רואה החשבון, לרבות העמדתו בסיכון לתפיסת רכושו הפרטי והעסקי, ואף להקפאת פעילותו הכלכלית.

חוות-הדעת, שנשלחה לכלל חברי לשכת רואי החשבון, הוסיפה לחשש הגדול מפני הסנקציות שיינקטו נגד מייצגים ובהם רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס.

בעקבות זאת פנתה לשכת רואי החשבון, שלא קיבלה את "רוע הגזירה", לפרקליט המדינה בבקשה כי יקבע מדיניות אכיפה "מרוככת" כלפי רואי החשבון. את המהלך מטעם לשכת רואי החשבון הובילה רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רואי החשבון, שמונתה ליו"רית צוות מיוחד שעסק בנושא.

עוד השתתפו בדיונים: עוד" יעל גרוסמן ועו"ד שריג דמארי, שני מומחים מובילים בתחום עבירות הלבנת ההון, המכהנים כיושבי-ראש ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין.

למאבק הייתה שותפה גם לשכת יועצי המס, כאשר לכל הלשכות יש אינטרס משותף: הקלה ביחס של גורמי האכיפה למייצגים בתחום המס, בעת חקירות עבירות מס בכובען כעבירות הלבנת הון.

לאחר מספר פגישות ומשא-ומתן אינטנסיבי של לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס עם רשויות המס ועם פרקליטות המדינה, הניב המאבק פרי, וגובשה הנחיה חדשה של פרקליט המדינה, המגדירה את מדיניות האכיפה בעבירות של הלבנת הון נגד המייצגים בתחום המס. מטרת השינויים היא למתן את הסיכונים הנובעים מן התיקון לחוק לציבור המייצגים.

בין היתר הוסכם ועוגן בהנחיות כי אישור להעמדה לדין של מייצג בשל שירות מקצועי שנתן ללקוחו, יוכל להיעשות רק לאחר קבלת אישור של פרקליט מחוז. לדברי רו"ח שטרק ועו"ד גרוסמן, "הדבר מדגיש את הזהירות המיוחדת הנדרשת בעת קבלת החלטה להעמיד לדין מייצג בעבירות הלבנת הון".

 

סיוע להלבנת הון ללא מודעות לכך

עוד נקבע בהנחיות כי ככלל, לא יועמד מייצג לדין בשל סיוע להלבנת הון בדרך של מתן עצה בלבד, כל עוד תכלית העצה היא תכנון מס, וכל עוד למייצג אין מודעות בפועל כי מקור הרכוש בעבירת מקור, כולל העלמת מס.

מדובר בסייג שנועד להגן על מייצג שלא היה מודע בפועל לעובדה שמקור הרכוש נשוא הייעוץ הוא בעבירת מס.

וכך מסבירה עו"ד גרוסמן במכתב ששלחה ללשכת רואי החשבון את הסייג בנושא: "סייג זה מתייחס לעבירות הלבנת הון בלבד. הוא אינו מתייחס לעבירות מס, אשר ביחס אליהן ממשיך לחול הדין המצוי".

גרוסמן ציינה גם כי "ההנחיה מתייחסת למתן עצה בלבד, ואינה מתייחסת לסיטואציה שבה המייצג מבצע עבור הלקוח פעולות ברכוש".

סעיף נוסף שיוחד למייצגים בהנחיות מדיניות האכיפה עוסק בחילוט. הגדלת הסיכון להיחקר בחשד להלבנת הון גורר אחריו את החשש להפעלת סמכויות התפיסה הזמנית של רכוש הנחקר לצורכי חילוט גם נגד רואה החשבון, ועל כן קיים חשש משמעותי מפני נזק שעלול להיגרם לרואי-החשבון אגב חקירתם.

אולם על-פי ההנחיה החדשה, כאשר מדובר במייצגים, לא יבוצע חילוט זמני במקרים שבהם החשד נגד המייצג מתבסס רק על הודעה של לקוחו של המייצג. כלומר, רשויות האכיפה יצטרכו ראיות נוספות למעורבותו של יועץ המס על-מנת לחלט את רכושו במסגרת החקירה. מדובר על חילוט זמני בשלב שלפני קבלת החלטה על הגשת כתב אישום. לאחר הגשת כתב אישום, יחולו כלפי מייצגים הכללים הרגילים.

סעיף נוסף בהנחיות בנוגע למדיניות האכיפה מספק הבהרה, שלפיה התנאי בחוק המאפשר להגדיר עבירת מס כעבירת הלבנת הון, הוא שמוכחת מעורבות של צד שלישי בעבירה. הסעיף מתייחס רק למקרה שבו הצד השלישי היה שותף לביצוע עבירת הלבנת הון. כלומר: במקרים שבהם הצד השלישי היה שותף "רק" לביצוע עבירת המס, לא תהווה שותפות זו, כשלעצמה, עילה להגדרת עבירת המס כעבירת הלבנת הון. מייצג נחשב ל"צד שלישי" בעניין זה.

הנחיה נוספת מתייחסת לסיטואציה של חילוט זמני של עסק. ההנחיה קובעת כי במקרים שבהם עורבב רכוש שמקורו בעבירת מס בעסק שפועל באופן חוקי, לא יתבקש צו חילוט זמני שישבש באופן מהותי את פעילות העסק. מטרת הבהרה זו היא למנוע השבתה של עסק חוקי, ובכלל זה גם עסק של מייצג, במקרים של חשד לעבירת הלבנת הון.