משרד החינוך מציג: 5 יחידות בניצול מורים

"אחרי החגים" כבר כאן, ומשרד החינוך עדיין מסרב להתחיל לספור ולהפסיק לנצל את 16 אלף מורי הקבלן במערכת החינוך ■ עמדה

תלמידים בית הספר / צילום: תמר מצפי
תלמידים בית הספר / צילום: תמר מצפי

"אחרי החגים " כבר כאן ועשרות אלפי מורים מצפים כי משרד החינוך יעמוד בהבטחתו ויתקן את הליקויים בהעברת משכורות.

אלא שלכ-16 אלף מורים משרד החינוך כבר מזמן לא מבטיח כלום. מדובר בחבריי וחברותיי, ציבור "מורי הקבלן", שפשוט לא נספרים ע"י משרד החינוך. תקופת החגים היא מבחינתנו תקופה של "זלזול ממוקד". מאחר ששר החינוך הנוכחי, נפתל בנט, ירש את התופעה מקודמיו, מוגש לו בזאת מורה נבוכים בשיטות הניצול של משרדו, בדרך החביבה עליו - חמש יחידות. חמש יחידות של ניצול:

 לא לימדת - לא שילמתי. מורי הקבלן לא מקבלים משכורת כמעט ארבעה חודשים בשנה. הסיבה: משכורתנו מתבססת על "שעות אפקטיביות", קרי: תשלום על שעות הלימוד בלבד. היות שבחופשות משרד החינוך( החופש הגדול, חגי תשרי, פסח וכו') אנחנו לא מלמדים, אנחנו גם לא זכאים למשכורת לשיטתו של משרד החינוך.

פיטורי סוף שנה. מורי הקבלן לא יודעים, במרבית המקרים, האם מובטחת להם עבודה מעברו השני של החופש הגדול. תכנית "שלבים" שבה אני מלמדת - תכנית לילדים המרותקים לביתם ולא מסוגלים להגיע לבית הספר בשל מחלה, תאונה או מצב נפשי - נאלצים מורים רבים לחתום על חל"ת (חופשה ללא תשלום) בלשכת התעסוקה, כדי לקבל משכרות חלקית בחודשי הקיץ.

הגדילה לעשות השנה חברת הקבלן "עתיד" המפעילה את תכנית היל"ה, בה מלמדים מורי הקבלן נוער שנשר ממערכת החינוך, כשהודיעה לעשרות מורים על פיטוריהם באוגוסט! מורים אלה, כמובן, לא יכולים למצוא מסגרת חלופית לעבודת הוראה בהתראה כה קצרה.

השנה מתחילה באמצע נובמבר.  מאות מורי הקבלן טרם החלו את השנה ונאלצו לצלוח את החגים ללא ידיעה ברורה מתי יתחילו לעבוד. מכבסת המילים של משרד החינוך המציאה מילים שונות למסגרות בה מלמדים מורים אלה:" תוכניות", "פרויקטים". הבעיה היא שכל אלה תלויים במכסת תלמידים לפתיחת מרכזי הלימוד. משרד החינוך שוכח כי עבודת ההוראה איננה תחביב, היא משלח ידם של אלפי מורים. כדי להשאירם במערכת, חלה עליו חובה להעסקה חלופית ומשכורת חודשית.

מצוינות המורה? לא בבית ספרנו. הישגיות ומצוינות, מבטיח לנו השר בנט. אך מה באשר להבטחת מצוינותם של המורים, מי שאמונים על הכשרת דור העתיד? אפילו קרן השתלמות, לה זוכים עובדי קבלן אחרים (עובדי הניקיון) וכמובן מורים "רגילים", אינה קיימת לי ולחבריי.

גם ההתמודדות הרגשית הקשה, בחוויותינו האישיות, למשל העבודה עם ילדים חולים שלמרבה הצער לעתים מסיימים את חייהם במהלך שנת הלימודים - גם כאן לא סבורים במשרד החינוך נחוץ מענה בתמיכה מקצועית, או בהכשרה.

לנוכח תנאי הניצול הללו, החלו להופיע התאגדויות של מורי קבלן. עד כה נעשו מהלכים אלה במסגרת ארגון כוח לעובדים. חברות הקבלן לא מהססות להשיב בלאוו לכל הבקשות הבסיסיות שצוינו לעיל (ביטחון תעסוקתי, מעבר למשכורת חודשית). כאן אמור היה להתערב משרד החינוך. המשרד איננו מעונין לקלוט את מורי הקבלן? אדרבא, לכל הפחות מוטלת עליו החובה המוסרית והמקצועית לדאוג כי כל מי שמלמד את ילדי ישראל זוכה לתנאים ראויים. במה מדובר? בזכות ל-12 משכורות סבירות ויציבות.

■ הכותבת היא מורה בתכנית "שלבים"