סיליקון ואלי משלנו

אתמול (ג') צוין בטקס ממלכתי השלב האחרון בפרויקט עיר הבה"דים בנגב. הטקס, בו לקחו חלק ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ואישים רבים נוספים, הזכיר לכולנו כי מדובר בפרויקט הגדול ביותר והשאפתני ביותר של מערכת הביטחון מאז ומעולם, הן מבחינה כספית והן מבחינה תכנונית, ולא פחות חשוב מכך - אבן דרך חשובה נוספת במהלך הלאומי להעברת מחנות צה"ל לנגב. אם נזכור כי 250 אלף מ"ר נבנו בזמן קצר על שטח של 2,500 דונמים שוממים בעלות 2.2 מיליארד שקלים, הרי זהו בהחלט הישג שראוי לציון.

הקמת עיר הבה"דים, "קריית ההדרכה של צה"ל בנגב" בשמה הרשמי, היא חלק מתכנית רב-שנתית של מערכת הביטחון, שמטרתה העברת בסיסים רבים ממרכז הארץ אל הנגב. היא מקפלת בתוכה מספר מטרות לאומיות - פינוי שטחי נדל"ן יקרים במרכז הארץ לבנייה למגורים, הקמת בסיסי הדרכה מודרניים לצבא ומנוף לפיתוח הנגב, שנהנה מפיתוח כלכלי ומתנופת צמיחה, ובעתיד הלא רחוק גם מגידול דמוגרפי משמעותי עם קליטת אנשי הקבע באזור.

אך קריית ההדרכה, עם כל חשיבותה, היא רק שלב ראשון. החשובים בין הפרויקטים הנוספים בסדר גודל דומה שיוקמו באזור כחלק מהמהלך הם קריית התקשוב של צה"ל (בסמוך לפארק ההיי-טק באר-שבע), בניית קריית המודיעין (סמוך לעומר) והעתקת מטה פיקוד דרום (אף הוא לפארק בבאר-שבע).

התנופה שמעניקים פרויקטים אלה לנגב מורגשת במלוא עוצמתה. חלק לא מבוטל מהעבודות בעיר הבה"דים נעשה על ידי קבלנים מקומיים. ההערכה היא כי מעבר צה"ל לנגב צפוי להגדיל בתוך עשור את הפעילות הכלכלית בנגב בכמיליארד וחצי שקלים בשנה. זאת ועוד, בעשור הקרוב יושקעו למעלה מ-48 מיליארד שקלים בתחומי תשתיות מגוונים בנגב ובעקבות העתקת הבסיסים דרומה, כ-8,000 אנשי קבע ומשפחותיהם צפויים להשתקע בנגב בתוך עשור, כאשר המאגר הפוטנציאלי מגיע למספר גבוה פי כמה.

תנופת הפיתוח האזורי שחוות באר-שבע וערי הלוויין בנגב מעוגנת בחזון אסטרטגי ולפיו פיתוח הנגב יישען על סינרגיה הביטחונית-טכנולוגית-תעשייתית. זו כבר מתרחשת לנגד עינינו. בפארק ההיי-טק החדש בבאר-שבע והפארק הוותיק יותר בעומר, למשל, שוכנות זו לצד זו חברות היי-טק הקשורות למכוני המחקר של אוניברסיטת בן-גוריון ולמכללת הטכנולוגית סמי שמעון.

למעשה, פארקי ההיי-טק הללו הוקמו בכוונת מכוון בסמוך לאוניברסיטה, מתוקף הרצון לחזק את האקו-סיסטם הטכנולוגי בנגב, הנשען של חיבור חזק בין התעשייה לאקדמיה בדרך ליישומי מו"פ מסחריים, חיבור בין צה"ל לאקדמיה ומשיכת חברות הי--טק מקומיות ורב-לאומיות לנגב.

אני זוכרת היטב את קולות הלעג שנשמעו כאשר ראש הממשלה הודיע כי יציב את בירת הנגב על קו הזינוק להפיכתה למרכז עולמי בתחום המחקר ותעשיית הסייבר. אבל כבר היום "סייבר" ו"באר-שבע" הן מילים נרדפות כמעט, ועם הקמת מרכז הסייבר הלאומי בנגב וכניסתן לפארק של חברות טכנולוגיות כדוגמת נס, רד ו-EMC, מהווה באר-שבע מוקד משיכה לחברות היי-טק וביוטק מובילות, לצד סטארט-אפים צעירים רבים. זוהי בעצם תמצית השינוי - להעתיק את מודל ההיי-טק המצליח של ישראל, שפועל רובו ככולו במרכז הארץ השבע, לפריפריה הרעבה להצלחה.

למרות החשש משימוש בקלישאות, לנגב יש את כל היסודות הנדרשים לחקות לא רק את מרכז הארץ אלא את מודל הסיליקון ואלי שהתפתח הודות לתשתיות שהניחו הגופים הצבאיים בארה"ב ונאס"א, אשר חברו לאוניברסיטת סטנפורד. אלה היו הגרעין שמשך אליו אלפי חברות הי--טק גדולות שהזינו יצירת אקו-סיסטם ייחודי. זה יכול לקרות גם כאן.

■ ד"ר לוצאטו היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו", חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.