1,360 קרנות נאמנות: כך תבחרו את זו המתאימה לכם

איך יכול המשקיע למצוא את דרכו במבוך של עשרות קטגוריות ותת-קטגוריות של השקעות וכ-50 מנהלי קרנות נאמנות? ■ צבי סטפק מציע מספר טיפים

הבורסה בת"א, בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי
הבורסה בת"א, בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי

קרנות הנאמנות סבלו מאז מאי 2015 מיציאת כספים מאסיבית, כך שמשיא של יותר מ-270 מיליארד שקל, הן ירדו לרמה של כ-215 מיליארד שקל כיום.

ואף על פי כן, בפרספקטיבה של כמה שנים, ניתן לומר שהן זכו בשנים האחרונות לפופולריות רבה. מאז אמצע 2009 הוכפלו נכסיהן מכ-110 מיליארד שקל לכ-215 מיליארד שקל כיום. חלק ניכר מן הגידול מייצג כניסת סכומי עתק לקרנות, וחלקו נובע מתשואה חיובית שהשיגו הקרנות. הריבית האפסית בפיקדונות בבנקים, יחד עם יתרונות ברורים של הקרנות - נזילות, פיזור השקעות, שקיפות, ניהול מקצועי, מיסוי, וכן הפחתת דמי הניהול שלהן, מסבירים את האטרקטיביות שלהן.

כיום פועלות בישראל כ-1,360 קרנות נאמנות מסורתיות מנוהלות, מחקות וכספיות, שמנוהלות על-ידי כ-50 גופים (כולל הוסטינגים), בכמה עשרות קטגוריות של השקעה. כיצד יכול המשקיע שלא ללכת לאיבוד בכל הסבך הזה? ובמלים אחרות: כיצד נכון לבחור את הקרן המתאימה לך?

התהליך הנכון: Top - Down

בשלב הראשון צריך המשקיע להחליט על מדיניות ההשקעה המתאימה לו בלי קשר לקרנות הנאמנות, שכן קרנות נאמנות אינן אפיק השקעה בפני עצמו אלא מכשיר למימוש מדיניות ההשקעה. החלטה זו צריכה להתקבל בהתאם לשני פרמטרים מרכזיים:

האחד - מאפייני המשקיע - מבחינת יכולתו הכלכלית, יכולתו המנטאלית להתמודד עם מצבי משבר, יחסו לסיכון, סבילותו לתנודתיות (תופעה שגברה מאוד בשנה האחרונה), ואופק ההשקעה של הכספים - טווח קצר מאוד, בינוני או ארוך.

השני - מאפייני השוק - רמת התמחור של שוקי המניות בישראל ובעולם ורמת התמחור של שוקי האג"ח הממשלתיות והקונצרניות בישראל ובעולם. חשוב שלא להיות מושפע מהטרנד השולט בשווקים באותו מועד. כיום כמעט כל השווקים, מניות ואג"ח, הם "מתוחים".

מרגע שהמשקיע החליט על מדיניות ההשקעות הכוללת שלו, הוא נדרש לקבל עוד הרבה החלטות משנה, כמו מהו שיעור המניות בישראל מול חו"ל, והיכן בחו"ל? מהו שיעור האג"ח הממשלתיות מול הקונצרניות בישראל, ומה בחו"ל? זהו, למעשה, עץ החלטות מסועף שברוב המקרים צריך להיבנות על-ידי הלקוח יחד עם יועץ ההשקעות שלו בבנק. מרגע שמבנה תיק ההשקעות ברור, צריך לצקת בו תוכן.

בשלב זה מתעוררות 3 שאלות מרכזיות שנוגעות למכשירים שבהם ישתמש הלקוח כדי לממש את המדיניות אותה גיבש יחד עם היועץ.

האחת - האם לרכוש קרנות נאמנות אקטיביות שמנסות להשיג יותר מן המדד הרלוונטי - מדד הייחוס - הבנצ'מרק, או שהמשקיע מוותר על הניסיון הזה ומוכן להסתפק בקרנות מחקות (ו/או תעודות סל) פאסיביות, כאלה שנועדו לתת לו את המדד, לא יותר ולא פחות. ככל שטווח ההשקעה קצר יותר הוא ייתן, כנראה, עדיפות לקרנות נאמנות אקטיביות, שרכישתן ומכירתן אינה כרוכה בתשלום עמלה, בעוד שרכישת קרן מחקה ו/או תעודת סל וכן מכירתה, כרוכה בתשלום מיידי של עמלה. מובן שאפשר גם לשלב באותו תיק השקעות את שני סגנונות ההשקעה.

השנייה - איזה סוג קרנות לרכוש? האם לרכוש סל של קרנות מתמחות, כאלה שכל אחת מהן מתמחה באופן טהור באפיק השקעה מסוים, או להשקיע בקרנות מעורבות (למשל, מניות ואג"ח) שמממשות את מדיניות ההשקעה שנקבעה?

השלישית - בהנחה שמדובר בקרנות נאמנות אקטיביות, באיזה חברת ניהול קרנות כדאי לבחור?

בבחירת קרנות הנאמנות יש חשיבות מכרעת לדירוגי הקרנות במערכת הבנקאית, שלוקחים בחשבון לא רק את התשואה של הקרן, אלא גם את רמת הסיכון שבה היא פועלת. המידע הזה זמין לכל לקוח.

בעניין הזה, חשוב להתבונן גם בציון שמקבלת הקרן לא רק בשנה האחרונה, אלא גם ב-3 השנים, וב-5 השנים האחרונות, בהנחה שהיא הייתה קיימת ופעלה באותה מדיניות בטווחי הזמן האלה. זאת כדי לראות עד כמה מנהל הקרן עקבי בהישגיו.

מעבר לבחירת הקרן הספציפית, יש חשיבות לדירוג הכולל - הציון הממוצע של מנהל הקרן במערכת הדירוג הבנקאית, שכן מסוכן לבחור בקרן מסוימת שמקבלת ציון גבוה, אם כל שאר הקרנות של אותו מנהל מקבלות ציונים נמוכים. בסופו של התהליך כדאי לבחור 3-4 מנהלים איכותיים שאת קרנות הנאמנות שלהם נרכוש. זאת כחלק מפיזור תיק ההשקעות בין כמה מוחות.

בחירת קרן נאמנות: עשה ואל תעשה

אל תבחרו קרן נאמנות רק משום שהיא מצויה במקום הראשון בביצועים מתחילת השנה: רק כדי לגלות אחר כך שהביצועים שלה היו זמניים מאוד, או שהם בכלל נבעו למשל מהחזרי מס בגין תקופות קודמות. תשואת קרן לא יכולה להיות סדירה, אבל קפיצה פתאומית מחייבת בדיקה

אל תבחרו קרן רק משום שדמי הניהול שלה נמוכים מאוד: דמי הניהול חשובים, בוודאי כיום כאשר הריבית אפסית, אך כשמדובר בניהול קרנות נאמנות, לאיכות הניהול משקל גדול בהרבה

אל תתעלמו מרמת הסיכון של הקרן: רמת הסיכון מתבטאת ברמת התנודתיות של מחירי הקרן, ואם זו לא מתאימה לכם, אל תבחרו בה. גם סימן קריאה (!) בשם הקרן עשוי ללמד על תנודתיות גבוהה, אם כי לא בהכרח

אל תלכו שולל אחרי טרנדים ומבול של מודעות פרסום: כמו בשוק ההון כולו, וכמו בכל תחום, צריך לבחון היטב האם מאחורי הפרסום עומד מידע מוצק שמבוסס על טווח ארוך

אל תשוו בין קרנות מקטגוריות השקעה שונות: לצורך בחירת הקרן, ההשוואה בין ביצועי קרנות מחייבת השוואה בין קרנות דומות במדיניותן והיא צריכה לכלול גם מדדי תשואה וגם מדדי סיכון

אל תבחרו בקרן אחת: הסתמכות על קרן אחת, גם אם יש בה פיזור ניכר, מגדילה את הסיכון הכללי של התיק, ועיקרון הפיזור בהשקעות עובד גם כאן

הסתמכו לצורך ההחלטה על מערכות הדירוג של הבנקים: הבנקים פיתחו בשנים האחרונות מערכות דירוג איכותיות, שעל בסיס מודלים שונים לוקחות בחשבון גם את מרכיב התשואה וגם את מרכיב הסיכון בהתנהגותה של קרן נאמנות, והן בהחלט יכולות לשמש אתכם כבסיס להחלטות השקעה

*** הכותב הוא יו"ר בית ההשקעות מיטב. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

צרו איתנו קשר *5988