פריון העבודה של המשק בישראל נמוך - מה עושים?

פריון העבודה של המשק הוא גורם מכריע בקביעת רמת החיים של האזרחים ■ פריון העבודה בישראל בשנת 2014 היה כ-35 דולר לשעת עבודה, כ-25% פחות ממוצע המדינות החברות ב-OECD

עובדי תעשייה/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
עובדי תעשייה/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

פריון העבודה של המשק, המוגדר כתוצר לשעת עבודה, הוא גורם מכריע בקביעת רמת החיים של האזרחים. פריון העבודה בישראל בשנת 2014 היה כ-35 דולר לשעת עבודה, כ-25% פחות ממוצע המדינות החברות ב-OECD. קצב צמיחת פריון העבודה הוא איטי כבר שנים רבות, והפער בין ישראל לבין המדינות המובילות אינו נסגר.

בישראל קיימים פערים גדולים בין הפריון בתעשייה העילית ובהיי-טק, שצמח בקצב מהיר והוא גבוה גם בהשוואה בינלאומית, לבין הפריון בענפים המייצרים למשק המקומי. ענפים אלו, הכוללים את התעשייה המסורתית, הבינוי, המסחר והשירותים, והמעסיקים את רוב העובדים במשק, הינם בעלי פריון נמוך מאד, אשר אינו גדל. מאחר והפריון תואם את השכר, הרי גם השכר בענפים אלו נמוך ובכך תורם לאי-השוויון הגבוה בישראל. סיבה מרכזית לפריון הנמוך היא שהיקף ההשקעות במשק הוא נמוך, וכתוצאה מזה הפעילות בענפי המשק היא עצימת עבודה, ומסתמכת על רמת הון לשעת עבודה נמוכה המהווה כשליש בלבד מהרמה הממוצעת ב-OECD. כמובן שרמת ההון הנמוכה של מיכון ותשתיות היא גורם משמעותי לפריון הנמוך.

רמת ההון הנמוכה בסקטור העסקי בישראל נובעת מהיקף ההשקעות הציבוריות בתשתיות אשר ירד מאד החל משנות ה-70. כתוצאה מכך רמת ההון הציבורי לשעת עבודה נמוכה מאד בהשוואה בינלאומית, במיוחד בתחום התחבורה, עובדה הפוגעת קשות בפריון של המגזר העסקי. מס החברות בישראל הוא גבוה במיוחד בענפים המייצרים לשוק המקומי ומעוות את הקצאת המשאבים במשק, וגורם לכך שרמת ההשקעה בענפים אלו נמוכה.

רמת המיומנויות של העובדים במשק נמוכה, במיוחד בקרב עובדים חסרי השכלה אקדמית, כפי שעולה מסקר המיומנויות למבוגרים שעורך ה-OECD. עובדה זו פוגעת הן בתמריץ והן ביכולת של פירמות להפעיל מכשור מתקדם. בנוסף, חישוב שנעשה במכון אהרן למדיניות כלכלית מראה כי העלות האפקטיבית של ההון בישראל, הכוללת את הריביות הנדרשות מהמגזר העסקי וכן גורמים כגון הנטל הבירוקרטי, המהווה מעין מס על העסקים ובפרט על העסקים הקטנים והבינוניים, היא מהגבוהות ביותר מבין המדינות המפותחות.

המגזר העסקי הוא המקור לצמיחה כלכלית ולעלייה ברמת החיים. ללא שיפור משמעותי בפריון, שיקרב את ישראל למדינות המובילות, המגזר העסקי לא יוכל לספק משרות איכותיות בשכר ראוי למרבית העובדים במשק, המועסקים בענפי התעשייה המסורתית, הבינוי, המסחר והשירותים. מכלול הסיבות התורמות לפריון הנמוך קורא לפעולה ממשלתית דחופה בנושא.

על הממשלה להעלות את ההשקעה בתשתיות הפיזיות, ובעיקר בתשתיות התחבורה, תוך שימת דגש על בחינת הכדאיות הכלכלית של כל פרויקט. יש לפעול לצמצום משמעותי של הנטל הבירוקרטי על המגזר העסקי, תוך הפגנת מחויבות ממשלתית אמיתית וארוכת טווח לשיפור קלות עשיית העסקים בישראל. ולבסוף, על הממשלה להגדיל את ההשקעה בהון האנושי של העובדים, ובפרט העובדים חסרי ההשכלה האקדמית, ע"י הרחבת היקף ההשכלה הגבוהה הטכנולוגית והמקצועית בישראל. 

■ צבי אקשטיין הוא פרופסור ודיקן ביה"ס טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי; אביחי ליפשיץ הוא חוקר בכיר במכון אהרן למדיניות כלכלית ומרצה לכלכלה בביה"ס טיומקין במרכז הבינתחומי. הכותבים ייקחו חלק בוועידת ישראל לעסקים 2016 של "גלובס". 

*** לפרטים נוספים ולהרשמה לוועידת ישראל לעסקים 2016 >> www.globes.co.il/ibc2016