בוקר טוב להנהלת הבורסה ולאוצר

למה בועת הרכב והנדל"ן הפכו למרכיב צמיחה עיקרי של המשק על חשבון היצוא?

פקק באיילון / צילום: תמר מצפי
פקק באיילון / צילום: תמר מצפי

יסלחו לי הגולשים, אם לא אצטרף השבוע למקהלת המנחשים מה יקרה לעולם בעקבות עלייתו המפתיעה של טראמפ לשלטון. לא בגלל שאין כאן סימן שאלה גדול וחשוב, נהפוך הוא. מעולם לא היו סימני שאלה גדולים יותר סביב היבחרו של מועמד חסר כל ניסיון פוליטי, שבנוסף לכך נכשל מספר כה רב של פעמים בחייו העסקיים. אולם דווקא בשל אלו, העיסוק במה יעשה האיש ומה יקרה מיותר ודומה לניסיון לנחש את מספרי הלוטו. האיש בלתי צפוי לחלוטין, וזאת הסיבה שהשווקים מתנהגים כחולי מאניה דפרסיה. תחושת האבל שאפפה את השווקים, הפכה חיש מהר, אחרי נאום אחד להיסטריה של שמחה. נורמאלי ? ודאי שלא, אולם מי אנחנו שנלין.

אז עד שתתבהר תמונת המצב בוושינגטון וזה ייקח לפחות עוד חודשיים, נתמקד בהתעוררותם של מספר גורמים בישראל ובניסיון להעיר אחרים בטרם יהיה מאוחר.

ראשית, נאמר בוקר טוב לגל לנדאו-יערי ולהנהלת הבורסה, שבאיחור אופנתי של כמה שנים הבינו, שהעלאת מס הבורסה הבריחה משקיעים לשוק הנדל"ן וסייעה ללבות את האש ולהביא לגסיסתה של הבורסה. אני ורבים מחברי צועקים את זה כבר שנים. לטעמי הפתרון לפיצוץ בועת הנדל"ן מורכב מאלמנטים רבים, אולם אין ספק כי השוואת בסיס המס בין אפיקי ההשקעה השונים הוא אלמנט הכרחי. אם מישהו היה טורח לבדוק כמה מהכספים שנפדו משוק ההון בשנים האחרונות מצאו את דרכם לשוק הנדל"ן- בגלל המיסוי, אין ספק כי הטיפול באבסורד זה לא היה מתעכב כל כך הרבה שנים.

שנית נאמר בוקר טוב לכלכלן הראשי באוצר שחישב ומצא כי רכישת כלי רכב היא המרכיב העיקרי בצמיחה השנה , יחד עם שדרוג מפעל אינטל. לאינטל לא נתייחס בשלב זה, אולם נאמר כי הגיעה העת שבאוצר יקדישו סוף סוף זמן לבחינת עלות הטבות המס לחברות הגדולות לעומת התועלת. נראה לי שצפויה כאן הפתעה מסוימת. לגבי בועת הרכב והנדל"ן שהפכו בשנה האחרונה למרכיבי הצמיחה העיקריים על חשבון קטר הצמיחה הרצוי - היצוא, כבר התרעתי יותר מפעם אחת, וכולי תקווה כי התעוררותו של הכלכלן הראשי תעיר גם את קברניטי האוצר מהאופוריה של נתוני הצמיחה המעוותים. כלכלה יציבה וצומחת לא יכולה להיבנות לאורך זמן על צריכה פרטית.

אולם בנושא אחד חשוב לא פחות, בעיקר לצמיחה ברת קיימא, עדיין רדומים כל הגורמים בירושלים - עוצמת השקל. הפגיעה ביצוא ובתעשייה המקומית לא הייתה חזקה כל כך השנה, כי למעט שתי תקופות קצרות נסחר הדולר סביב רמת 3.85 שקל לדולר - רמה סבירה ליצוא הישראלי ועל כן קולם של מרבית היצואנים לא נשמע (את קולם של יצואני גוש האירו ובריטניה לא שמענו כי הם נחנקים מבכי).

זה לא קרה בזכות בנק ישראל והאוצר. זה קרה בזכות ביצועי שיא של הדולר בעולם. תוך שלושה חודשים זינק הדולר אינדקס ב-7%. רוב מטבעות העולם נחלשו לעומת הדולר. כאן טמונה הסכנה הגדולה למשק הישראלי. השקל קבע בסוף השבוע שוב בפעם המי יודע כמה השנה את שיא כל הזמנים כאשר נחת אל מתחת לרמת 83 הנקודות. מספר גופים מקומיים יחד עם הבנקים הזרים קובעים את התנהגותו של השקל, בעיקר בשעות בהן אין מסחר. בנק ישראל והאוצר עומדים מן הצד ומתעלמים כמעט לחלוטין מהתופעה המסוכנת. אם הדולר ישנה כיוון בשנה הבאה, בין אם עקב הפתעה מכיוונו של טראמפ ובין אם כתוצאה מהתאוששות גוש האירו ובירושלים ימשיכו להיות שאננים תגבה עוצמתו המופרזת לחלוטין של השקל מהמשק הישראלי מחיר כבד מאין כמוהו.

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il

www.energyfinance.co.il

 

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי. 

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.