"נתניהו לא ביצע עבירה - אולי שגה באתיקה או באסתטיקה"

"ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ביצע שום עבירה פלילית בפרשת הצוללות ולא קרוב לכך. נתניהו לא שגה בתחום הפלילי, אבל יכול להיות שהוא שגה בתחום של האתיקה או של האסתטיקה. נתניהו צריך לשקול לקחת מעתה עורך דין שיעסוק דרך קבע בייעוץ לראש הממשלה, וללא שאותו עורך דין עוסק בדברים אחרים במקביל. יכול להיות שאפילו צריך יהיה לתקן את החוק ולהחיל על אותו פרקליט של ראש הממשלה כללים שחלים על עובדי ציבור". כך אמר היום (א') ל"גלובס" גורם מקורב לנתניהו. זאת, על רקע החלטת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בשבוע שעבר להורות על הליך בדיקה ב"פרשת הצוללות".

במסגרת הפרשה עלה החשד כי עו"ד דוד שמרון, פרקליטו, בא-כוחו, מקורבו וקרוב משפחתו של נתניהו, פעל בניגוד עניינים כשייצג את איש העסקים מיכאל גנור, שמייצג את החברה שמייצרת צוללות גרמניות שאותן רכשה ממנה ישראל. זאת, לאחר שבשבועות האחרונים הודיע נתניהו כי הוחלט לרכוש 3 צוללות נוספות מגרמניה.

בדברים שנשא מנדלבליט ביום חמישי האחרון, בכנס חיפה למשפט, אמר היועץ כי "מאחר שעוצמת החשדות שנגלתה לעיניי לא חצתה את רף החשד הסביר לביצוע עבירה, עדיין אין חקירה פלילית, אלא רק בדיקה". לדברי מנדלבליט, "אם החשד יתחזק, נעבור לחקירה פלילית".

אתמול (מוצ"ש) התראיין פרקליטו של שמרון, עו"ד יעקב וינרוט, שמקורב גם הוא לנתניהו, לתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2. וינרוט, שייצג בעבר את ראש הממשלה, הבהיר כי לנתניהו לא היה מידע כלשהו בדבר מעורבותו של עו"ד שמרון בענייני הצוללות, וכי "לנתניהו אין חלק ונחלה בעניין הזה".

לדברי וינרוט בראיון: "אני מייצג את נתניהו מ-1996, מאז 'פרשת בראון-חברון'. בסופו של דבר, נתניהו הוא אחד האנשים שהשחיתות רחוקה מהם כרחוק מזרח ממערב. אני לא מדבר על אפיון פוליטי, אלא על משהו אישי שאני מכיר מקרוב. נתניהו לא יכול לבצע את מה שמייחסים לו בתקשורת. אמרתי מזמן שהלוואי שתהיה בדיקה".

היום המשיך וינרוט לגונן על שמרון ועל נתניהו. בשיחה עם "גלובס" אמר וינרוט כי נתניהו פעל לאורך כל הדרך בהתאם לחוק, וכי כל החלטותיו בנוגע לרכישת הצוללות היו ענייניות ולטובת המדינה.

- ובכל זאת, היועמ"ש החליט לפתוח בהליך של בדיקה בעקבות מידע חדש שקיבל מראש אגף חקירות במשטרה. האם אתה יודע באיזה מידע מדובר?

וינרוט: "החומר החדש הוא כנראה העניין של המייל של אחז בן-ארי". וינרוט מתייחס כאן למייל שחשף העיתונאי רביב דרוקר, שנשלח מהיועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן-ארי, למנכ"ל המשרד דן הראל. בהודעת המייל נאמר כי "התקשר אליי עו"ד דוד שמרון המייצג את החברה הגרמנית, וביקש לדעת האם אנחנו עוצרים את הליכי המכרז על-מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו, כפי שנתבקשנו על-ידי ראש הממשלה".

יצירה חדשה של הפרקליטות

לדברי וינרוט, המייל הזה אינו מסבך את נתניהו בדבר, ולתכתובת יש הסבר. "כשדוד שמרון פונה לאחז בן-ארי, מותר לו לפנות אליו, כי בן-ארי היה היועמ"ש של משרד הביטחון, וזה במסגרת הסדר ניגוד העניינים של שמרון. הפנייה הייתה בעניין ספינות שרצתה ישראל לקנות (ולא בעניין הצוללות), וחשבו לנהל את זה באמצעות מכרז.

"הבעיה של ביטול המכרז הייתה שאם יש מכרז, אז לפי כללי האיחוד האירופי גרמניה לא יכולה לממן את רכישת הספינות. עו"ד דוד שמרון אומר שהוא לא זוכר את השיחה שהולידה את המייל מילה במילה, אבל הוא זוכר שבא אליו גנור ואמר לו: 'תראה מה מדינת ישראל עושה. אתם רוצים שהגרמנים לא יוכלו למכור את הספינות?'. אז דוד הרים טלפון לאחז ואמר לו שיש החלטת ממשלה בעניין. זה מותר. ביטול המכרז זה דבר שהיה די ידוע בממשלה".

- אתה טוען שכל מה שנעשה היה כשר. איך זה מסתדר עם אמירתך שאתה מברך על החלטת היועמ"ש לפתוח בבדיקה של המקרה?

וינרוט: "הליך הבדיקה הוא יצירה חדשה של הפרקליטות. אני בכלל לא יודע אם בבדיקה עומדת לאדם זכות השתיקה. כנראה, כן. לשאלתך - היועמ"ש צודק בהחלטתו לפתוח בהליך בדיקה, כי את הדברים שאני אומר לך ואמרתי לרינה מצליח (ב'פגוש את העיתונות'), עם כל הכבוד לי, צריך לאמתם. אני קיבלתי חומרים מדוד שמרון, אבל הידיעה שלי היא לא הידיעה של היועמ"ש. מנדלבליט צריך להשתכנע שזה נכון".

- מן הסתם אתה ניזון משמרון, אבל היועמ"ש מקבל חומרים גם מכיוונים אחרים, ולכן ייתכן שאתה טועה בהבנת תמונת המצב?

"זה תמיד יכול להיות. זו הערת אזהרה שעורך דין צריך תמיד לזכור. אבל אני התעודדתי מאוד מכך שמנדבליט אמר שבחומר החדש שהגיע אין כדי להעלות חשד סביר לפלילים".

"לבטל הליך הבדיקה המקדימה בנוגע לאישי ציבור"

החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפתוח בהליך בדיקה של פרשת הצוללות, אך בינתיים לא לנהל חקירה פלילית בפרשה, הולידה ביקורת ציבורית על עצם קיומו של הליך הבדיקה. היטיב לבטא בקצרה את מהותה של אותה ביקורת דווקא ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שצייץ בטוויטר: "בעניין כלי השיט יש להפסיק מיד את המריחות. רופא בודק, משטרה חוקרת".

בנאומו ביום חמישי באוניברסיטת חיפה הבהיר מנדבליט כי ראש הממשלה לא מופלה לטובה בכך שמדובר בהחלטה לפתוח בבדיקה ולא בחקירה. "כל הליכי הבדיקה והחקירה הם כמעט זהים... הדבר המרכזי שלא עושים בבדיקה זה שלא חוקרים חשודים 'באזהרה'. אם מדובר היה באזרח רגיל במקרה דומה, לא היה כלום (גם לא בדיקה. ח' מ')".

לדברי פרופ' אורן גזל-אייל, מומחה לחקר המשפט הפלילי מאוניברסיטת חיפה, קיומו של הליך של בדיקה מקדימה נובע משני שיקולים, שאותם הזכיר היועמ"ש בהנחיה שהוציא בנושא לפני כחצי שנה. "האחד - שאין מספיק ראיות שמצדיקות פתיחת חקירה פלילית, אבל כן צריך לבדוק את הנושא אם הוא חשוב, כי מדובר בעניין ציבורי ובעל משקל. אם מסתכלים על השיקול הזה, אז הוא אכן מפלה לרעה נבחרי ציבור.

"השיקול השני בקיומו של הליך בדיקה הוא שעצם הפתיחה בחקירה יגרום לנזק גדול לאותו איש ציבור חשוד, וזה כמובן שיקול שמפלה לטובה את אותו איש ציבור, כי זה שיקול שלא נלקח בחשבון לגבי אזרח רגיל".

פרופ' גזל-אייל מציין כי "הליך הבדיקה המקדימה לפני החלטה לפתוח בחקירה פלילית מתקיים לא רק לגבי נבחרי ציבור אלא למשל ביחס לשוטרים. המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) לא בודקת כל תלונה שמגיעה אליה על התנהגות של שוטר, אלא מקיימת הליך של בדיקה שמבוסס על התלונה ועל התיק המשטרתי, והרבה פעמים מוחלט לא לפתוח בחקירה, כי אין כלום פרט לתלונה, וזה לא מספיק".

לדבריו, ככל שמדובר בהליכי בדיקה במח"ש, "זה לדעתי הרבה יותר שערורייתי מאשר במקרה של ראש ממשלה, אבל זו הפרקטיקה".

בנוגע להליך הבדיקה המקדימה, גזל-אייל מציין כי "מקורו של הליך הבדיקה המקדימה לחקירה בעיוות מאוד גדול, שהוא כרסום 'חזקת החפות' של חשוד בפלילים. פעם היו אומרים שאדם הוא בחזקת 'חף מפשע' עד שהורשע, ולכן אין בעיה לחקור אותו. אחר-כך התחילו להגיד: 'רגע, רגע, מי שהוגש נגדו כתב אישום לא יכול להיות עובד ציבור, ואז נפגעת חזקת החפות שלו, ועצם הגשת כתב אישום פוגע באדם, ולכן צריך לעשות הליך של שימוע לפני העמדה לדין לאישי ציבור'.

"אבל אז באה ביקורת, שהדבר הזה מפלה לטובה נבחרי ציבור. ואחר-כך אמרו אותו דבר על חקירה פלילית, שהרי מי שרק נפתחת נגדו חקירה, כבר ניתן להשעות אותו ולפגוע בו בדרכים שונות. ואז נולד הליך 'הבדיקה'. היום גם עצם ההחלטה על בדיקה כבר פוגע בחזקת החפות. אז אולי צריך לעשות משהו מקדים לבדיקה? אולי עכשיו צריך לעשות הליך של בחינה לפני בדיקה? אפשר להגיע ככה עד אינסוף".

- אז מה הפתרון לעיוות הזה?

"הפתרון הוא להחזיר למקומה הראוי את 'חזקת החפות'. צריך להחזיר את חזקת החפות לפחות לשלב החקירה".

- על מי מוטלת האחריות לכך?

"על היועץ המשפטי לממשלה. מבחינה תקשורתית, אין ספק כי חזקת החפות לא תחול בשלב החקירה. אבל היועץ המשפטי לממשלה לא מופקד על חזקת החפות התקשורתית, אלא על חזקת החפות במישור החוקי. ולכן, לסיכום, אני חושב שצריך לבטל את הליך הבדיקה המקדימה בנוגע לאישי ציבור, ובמקביל להחזיר את חזקת החפות.

"יש חשדות? - תפתחו בחקירה. אבל תגידו לכולם שעצם זה שנפתחה חקירה זה לא אומר שאדם אשם. אולי רוב הסיכויים אפילו שהוא אינו אשם".