יום לאחר חשיפת "גלובס", על כך שיו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי צפוי לסיים את תפקידו בקרוב, פרסם היום (ב') הבנק הודעה לבורסה ובה אישר את הפרסום. "בהמשך לידיעות בתקשורת, בנק הפועלים מעדכן כי מתקיימות שיחות לגבי קיצור תקופת כהונתו של מר יאיר סרוסי כיו"ר דירקטוריון הבנק", לשון ההודעה. ככל הידוע, סרוסי צפוי להיפגש בזמן הקרוב עם המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, ולסכם את התנאים.
נזכיר כי עזיבתו הצפויה של סרוסי מתרחשת על רקע תלונה של עובדת לשעבר בבנק, כי המנכ"ל לשעבר ציון קינן תקף אותה מינית לפני כעשור. סרוסי לא דיווח על האירוע לבנק ישראל ולדירקטוריון, ובליווי ייעוץ משפטי החליט למנות כבורר חיצוני לטיפול במקרה את השופט בדימוס סטיב אדלר, שאמנם קבע שלא הייתה הטרדה - אך המליץ על מתן פיצויים מוגדלים. סרוסי עדיין לא הודיע רשמית על הפרישה, אך בורסת השמות בדבר המועמדים להחליפו כבר בעיצומה.
לפי הערכות, שני מועמדים מרכזיים לתפקיד מגיעים דווקא מעולם המשפט. מדובר בעו"ד עודד ערן, המכהן כיום כדירקטור בבנק, ובעו"ד מיה ליקוורניק, שעזבה לאחרונה את תפקידה כשותפה במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק לשם ושות'. ערן, הנחשב למועמד מרכזי, מכיר היטב את קבוצת אריסון, בעלת השליטה בבנק.
ערן (61) היה שותף במשך 23 שנה במשרד גולדפרב, לוי, ערן ושות'. לפני כ-6 שנים הוא אמנם עזב את המשרד, אך נשאר בתפקיד יועץ מיוחד לפירמה עד היום (בינתיים הפירמה גם התמזגה עם משרד זליגמן ושות'). ערן נחשב אחד מעורכי הדין המומחים בשוק ההון. הוא ליווה בעבר את בנק הפועלים בנושאים הנוגעים לתחום שוק ההון, וכן ליווה את שרי אריסון בתהליך ביצור שליטתה בבנק לפני כמה שנים. כאמור, בתחילת השנה הוא מונה לדירקטור בבנק הפועלים, וכן הוא מכהן כדירקטור ב"אדם ומלואו" - ארגון ישראלי למניעת אפליה על רקע משקל.
כאמור, מועמדת נוספת לתפקיד היא עו"ד מיה ליקוורניק. ליקוורניק (59) הודיעה לפני כחודש כי החליטה לפרוש בסוף השנה מעיסוק בעריכת דין ומהשותפות במשרד מיתר, אחרי 30 שנה שבהן עסקה במקצוע. היא נחשבת לאחת מעורכות הדין המובילות בארץ בתחום המסחרי. ליקוורניק הצטרפה למשרד מיתר בשנת 1994, כשותפה, לאחר שעבדה במשרד עורכי דין אמריקאי. במשך השנים היא התמחתה במיזוגים וברכישות, ייעוץ לחברות טכנולוגיה, דיני ניירות ערך ובממשל תאגידי. "אני מחפשת אתגר ניהולי חדש", אמרה ל"גלובס" בעת פרישתה.
מועמדותה של ליקוורניק לתפקיד אמנם אינה טבעית, שכן בניגוד לערן אין לה היכרות קרובה עם קבוצת אריסון, ואולם לפי הערכות בקבוצת אריסון ישנה עדיפות למנות אישה לתפקיד הבכיר. כמו כן, כאמור לליקוורניק ניסיון וידע בתחום הממשל התאגידי, שלאור הפרשה האחרונה נראה כי דרוש בו תיקון בבנק. בכל אופן, המשותף לשני המועמדים הללו הוא שהם מגיעים מעולם המשפט ונחשבים מנהלים דעתניים, ואם ימונו לתפקיד ספק אם יכהנו כדמות ייצוגית בלבד. מנגד, הם לא צמחו בתוך המערכת הבנקאית, ומכירים אותה רק מהצד של הליווי המשפטי - אם כי ערן צבר ניסיון בשנה האחרונה בדירקטוריון הבנק.
בכל אופן, עדיין מוקדם לומר האם אכן אחד מהשניים ימונה לתפקיד. ככל הנראה, לאחר שסרוסי יודיע רשמית על עזיבה, ייפתח באופן רשמי המירוץ לתפקיד, ומועמדים נוספים ייבדקו. אמנם חוק שכר הבכירים המגביל את השכר ל-2.5 מיליון שקל נכנס לתוקפו בימים אלה, אך למרות השכר הנמוך ביחס לשכר שהניב התפקיד הזה בעבר, סביר שיהיו הרבה שישמחו להתמנות לתפקיד היוקרתי של יו"ר הבנק הגדול בישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.