34 חודשי מאסר לקבלן סמי לוי בגין עבירות מס ב-68 מיליון שקל

לוי, שהואשם בעבירות מס ובהלבנת הון בהיקף של עשרות מיליונים במסגרת פרויקט בנייה בארסוף, הגיע להסגר טיעון עם רשות המסים שאושר ע"י ביהמ"ש ■ ישלם גם קנס בסך חצי מיליון שקל

דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock
דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock

הקבלן סמי לוי, שהואשם בעבירות מס ובהלבנת הון בהיקף של כ-68 מיליון שקל במסגרת פרויקט בנייה בארסוף, הורשע, על-פי הודאתו, בשורה של עבירות מס הכנסה ומע"מ, ונשלח ל-34 חודשי מאסר ו-9 חודשי מאסר על-תנאי, ובנוסף ישלם קנס בסך חצי מיליון שקל.

תחילת הפרשה ביולי אשתקד, אז הוגש נגד לוי, בעליהן של מספר חברות בנייה ויזמות, כתב אישום המייחס לו עבירות מס, מירמה והלבנת הון. לוי הואשם כי הוציא חשבוניות פיקטיביות וביצע פעולות ברכוש אסור בהיקף של כ-68 מיליון שקל. חלק מהעבירות בוצעו לאחר שלוי חתם על הסכם לבניית עשרות יחידות דיור בארסוף.

לוי הוא בעליהן של החברות "ת.א.ל בע"מ", "אופק מאור דלקים בע"מ" ו"באלאנס", שעסקו בקבלנות בניין, וכן של חברת "אקופן" לשיווק אופניים חשמליים.

לפי האישום, באמצעות החברות שלו פעל לוי לביצוע העבירות. לפי הנטען, לצורך הסוואת מעורבותו בעבירות פעל לוי לרשום אחרים, חלקם ללא ידיעתם, כמנהלים ובעלי מניות בחברות.

חשבוניות פיקטיביות בעשרות מיליונים

בתחילת שנת 2013 חתמו חברת "ת.א.ל" וחברת "אופק מאור דלקים" על הסכם עם חברת אלקטרה לבניית 56 צמודי קרקע בפרויקט "צוקי ארסוף" (כתב האישום לא ייחס לחברת אלקטרה חלק בעבירות). זמן מה לאחר החתימה פעל לוי מצד אחד להפסקת רישומו כבעל החברות, ומצד שני לרישומם של אחרים כבעליהן, זאת על-מנת להסוות את מעורבותו מהפרויקט מפני רשויות ממשלתיות ותאגידים בנקאיים. לוי הואשם כי פעל במירמה והסתיר את בעלותו בשני חשבונות בנק על שם חברת "ת.א.ל", בהם ניהל את פעילותו הכלכלית בהיקף של כ-13 מיליון שקל.

על-מנת לקבל את הכספים בגין הבנייה ובמטרה להתחמק מתשלומי מס, הורשע לוי כי הוציא לחברת אלקטרה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-35 מיליון שקל על שמן של החברות המוזכרות.

בנוסף, לוי הורשע בהנפקת חשבוניות פיקטיביות לחברות שבבעלותו על שם חברות חיצוניות או על שמן של חברות אחרות שבבעלותו. ההיקף הכולל של החשבוניות שהוציא לוי עומד על כ-47.5 מיליון שקל.

לוי הורשע גם כי לא דיווח על הכנסות שהתקבלו בחנות שהפעיל בשנת 2013 למכירת קורקינטים חשמליים, והתחמק מתשלום מס הכנסה בסך של 1.4 מיליון שקל ומע"מ בסך של כ-240 אלף שקל.

לאחר פתיחת המשפט פנו לוי ורשות המסים להליך גישור פלילי, שבמסגרתו הגיעו להסדר טיעון, לפיו לוי יודה בחלק מהעבירות לו, וייגזרו עליו 34 חודשי מאסר, בניכוי תקופת מעצר של כחודשיים.

בנוסף, הודה לוי בעבירות של אי-הגשת דיווחים למס הכנסה וכן בעבירות של בריחה ממשמורת חוקית והפרת הוראה חוקית. זאת, לאחר שדאג כי אדם אחר יבצע במקומו עונש של עבודות שירות שנגזר עליו בתיק פלילי שהתנהל נגדו בשנת 2012.

הקלה בשל מצב בריאותי

במסגרת החקירה נגד לוי "תפסה" המדינה את כל רכושו, לרבות 90 אלף שקל שנתפסו בשני חשבונות בנק; שתי מכוניות מסוג ריינג' רובר; שטחים חקלאיים ברמת-השרון (25 דונם) בבעלות רשות הפיתוח, שעליהם רשומה הערת אזהרה לטובת לוי; סירה שערכה נאמד בכ-308 אלף שקל; 3 שעוני-יד שערכם נאמד בכ-134 אלף שקל; שתי טבעות שערכן נאמד בכ-73 אלף שקל; ויהלום שערכו נאמד בכ-12 אלף שקל.

הליך תפיסת רכושו של לוי הפך אותו הלכה למעשה מאדם בעל נכסים ל"חסר כל", שנדרש לייצוגה של הסנגוריה הציבורית.

השופט בני שגיא, שאישר את הסדר הטיעון בין רשות המסים ללוי, הורה על הצדדים להגיש תוך 15 ימים בקשה מוסכמת לשחרור הרכוש "התפוס" של לוי.

את העונש הקל יחסית על לוי, שהוסכם בין הצדדים, הסבירו נציגי רשת המסים וסנגוריו של לוי בעיקר במצבו הבריאותי, שהידרדר מאז פרוץ החקירה. הסנגורים, עורכי הדין שלומי קלימיאן ויוסי חמצני, טענו כי במהלך החקירה עבר לוי 3 אירועי לב וצנתורים, וכי מאז הוא מטופל בתרופות. בנוסף, נמצא אצלו גידול בקיבה, והוא דחה את הניתוח להסרת הגידול, עקב תנאי המעצר בהם שהה.

במקביל, נטען כי לוי מטופל בטיפול פסיכיאטרי ובתרופות פסיכיאטריות, ואובחן כמי שסובל מדיכאון חמור. עוד נטען כי מצבו הכלכלי של לוי הידרדר דרמטית בתקופת מעצרו הממושכת.

החקירה התנהלה על-ידי צוות חקירה משותף של יחידת החקירות מכס ומע"מ תל-אביב, פקיד שומה חקירות תל-אביב והיחידה למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433 של המשטרה.