תעלומת יוסיפוף: עסקאות נדל"ן במיליארדים והסתבכות עם השוק האפור

בימים היפים, מספרים מכריו של עו"ד יורם יוסיפוף המנוח, הכסף זרם כמו מים. לחברים שהגיעו ללונדון שבה התגורר, למשל, הייתה ממתינה בשדה התעופה מרצדס מייבאך עם נהג. הסיבוב בעיר כלל את המסעדות הכי טובות והכי יקרות, מועדוני חברים סגורים ובתי קזינו. "אני נוחת בלונדון, יוצא מהשדה ורואה התקהלות של אנשים ליד המרצדס", מספר מכר. "זה היה אוטו שממש עורר סערה, רכב של מיליונים שהיה מיועד רק לאורחים כי יורם עצמו נסע ברכב מטורף אחר. הוא חי בפסגה וכל אלה שסביבו חיו בפסגה מהפירורים שנפלו לו מהצלחת".

"הוא היה חבר במועדונים הכי יוקרתיים של לונדון", מוסיף שותף עסקי לשעבר. "היה לו את כל מה שצריך: השכלה, אנגלית של בריטים, סטייל, קשרים וחוש הומור. אהבו אותו בזכות זה, וגם רמת החיים שהוא הציג כנראה השפיעה - הרולס רויס, החליפות שתפר חייט אישי, הסיגרים".

את ההוצאות של רמת החיים הזאת מימנו לא מעט עסקים - בעיקר נדל"ן - שבהם היה יוסיפוף מעורב. על קצה המזלג אפשר להזכיר מלונות, בתי אבות ונכסים מניבים בלונדון, נדל"ן ותיווך בישראל, במרכז אמריקה, בתאילנד ועוד ועוד. כה נרחבת הייתה מפת עסקיו עד שרשות המסים בישראל הוציאה לו שומת מס בהיקף של לא פחות מחצי מיליארד שקל, וזאת כהגדרתה "על-פי נתונים שפורסמו בתקשורת לגבי היקף העסקאות שאותן ביצע בחו"ל".

אלא שחיי הפאר הללו לא התמשכו ולפני שנים מספר - ככל הנראה על רקע המשבר של 2008 - יוסיפוף נכנס לסחרור שהלך והחריף. בנסיבות שאינן לגמרי ברורות ובניסיון להציל את עסקיו הוא חבר לגורמים בשוק האפור, ולפי פרסומים שונים, גם לגורמים בעולם התחתון.

רמז לכך אפשר היה למצוא בדיון שהתקיים בבית המשפט בשבוע שעבר בעיזבונו של יוסיפוף, שם טען נושה בשם יעקב כהן לחוב בהיקף של 6.8 מיליון פאונד. הכסף הזה, לפי כהן, ניתן ליוסיפוף כהלוואה לרכישת רישיון לקזינו בלונדון. יוסיפוף, לטענתו, מכר את העסק לגורם שלישי ו"לקח את הכסף בשבילו". לדברי כהן, הם ניהלו בוררות אצל הרב יאשיהו פינטו - אותו פינטו שלימים נשלח למאסר בגין פרשה אחרת - שפסק כי יוסיפוף צריך להחזיר מעל 2 מיליון פאונד. לשאלת השופטת מה עשו כהן וחבריו (שהשתתפו במתן ההלוואה) כדי לקבל את הכספים, השיב כהן: "דברים שלא מתאימים לבית המשפט. הוא עירב אנשים שליליים".

בשנים האחרונות, מספרים מכריו, הלך יוסיפוף ושקע בבוץ. הלוואותיו תפחו ועימן גם הלחצים. אחת מנקודות השפל הייתה כאשר לעבר בית גרושתו, שאיתה נותר ביחסים טובים, נזרקו לפני כשנתיים וחצי, בפער של שבועות, שני רימונים. יוסיפוף ניסה לגייס כספים בכל דרך. "אין אחד בעיר שיורם לא ביקש ממנו הלוואה", מספר גורם עסקי. "האם תוכל לעשות לי טובה", הוא כתב במסרון למכר, "ולתת לי הלוואה של מיליון שקל לחודשיים? אתן לך צ'ק דחוי כנגדה". מותו המפתיע הביא לקריסת הפירמידה ולחשיפת החובות.

"יורם בשנים האחרונות לחייו היה איש מפוחד, מאוים, שלא היו לו חיים", אומר אחד מנושיו. "אנשים שליליים השתלטו לו על הנכסים ועל החיים. כששמעתי שיורם נפטר, הדבר הראשון שחשבתי זה שהוא נרצח".

הדרך למעלה

יורם יוסיפוף נולד בתל אביב, למשפחה ממוצא בולגרי. הוא למד משפטים באוניברסיטת תל אביב והחל לעבוד כעורך דין. ב-1989 הקים משרד עם שותפים, יוסיפוף, קורן, גרודברג שמו, ששכן ברחוב ויסוצקי בתל אביב.

בשלב מסוים, החל יוסיפוף במקביל לעבודה המשפטית גם לעשות עסקים. "זה התחיל בכלל מעבודת דוקטורט של אשתו, בלונדון", מספר אחד ממכריו. "הוא גילה ששם הוא יכול לעשות עסקאות מדהימות, ובקלות יחסית". בהדרגה, הסתעפו קשריו בלונדון (בין היתר, גם עם אנשי עסקים ערבים) ובמקביל גם גדל היקף העסקאות שעשה שם ובמקומות אחרים בעולם.

ב-2007, למשל, הוא רכש, באמצעות חברת מידאס ובשותפות עם יוסי חכמי, זכויות במתחם קווין מארי באנגליה, שם עוגנת הספינה בעלת אותו השם, בכ-70 מיליון פאונד, עסקה שזכתה לחשיפה רבה בבריטניה. ב-2012 הוזכר שמו ברשימה שפרסם ה"גרדיאן" של רוכשי נדל"ן בבריטניה שעשו זאת באמצעות חברות אוף שור. על-פי אותו פרסום, יוסיפוף רכש עבור עצמו ועבור לקוחותיו נכסים בשווי של יותר ממיליארד פאונד בבריטניה לבדה.

גם בישראל היה יוסיפוף פעיל. בין היתר, הוא רכש את קומת המשרדים העליונה בבית גבור ספורט, ב-20 מיליון שקל, ונכנס לעסקאות תיווך עם רוני מאנה. רשימה חלקית של תיווכים כוללת עסקאות של ארקדי גאידמק, מכירת ירדן השקעות, מכירת גרעין השליטה בגילאון, מכירת מניות אוסיף ועוד. לימים, יספר מאנה בראיון שבזכותו של יוסיפוף, הצליח לקום על הרגליים. "אני חושב שהוא אהבת חיי", סיפר מאנה בזמנו ובטרם עלו יחסיהם על שרטון (עוד על כך, בהמשך). "הוא היה הראשון שהאמין בי כשהייתי כלום. לא היה לי אפילו כרטיס אשראי. אני זוכר שיצאתי מהרבנות, ובחוץ חיכתה לי לקסוס שהוא קנה לי ואמר 'קבל ממני מתנה'. התרגשתי עד דמעות.

"בהמשך, יורם העמיד לרשותי משרדים ואמר לי: 'הנה המפתחות, הנה כרטיס האשראי, תתחיל לעבוד, אנחנו שותפים'. ואז הקמנו את רועי נדל"ן גרופ. זה היה כשכל החברים שלי נעלמו. כל העשירים והמפורסמים מהתקופה של קבוצות הרכישה שארגנתי בזמנו".

המשבר

המשבר של 2008 היה כנראה קו פרשת המים בעסקיו של יוסיפוף; ערכו של הנדל"ן בלונדון צנח והבנקים דרשו ערבויות חדשות ומורחבות. כך, פרויקט הקווין מארי המגלומני חולט לאחר שהחברה המשותפת ליוסיפוף ולחכמי לא הצליחה להגדיל את הביטחונות כפי שנדרשה על-ידי המלווה. גם פרויקט גדול אחר, בקוסטה ריקה, עלה על שרטון. מה קרה בדיוק בין המשבר להסתבכות של יוסיפוף בשנים האחרונות לא לגמרי ברור, אך ניכר ששותפיו ומקורות המימון שלו השתנו לחלוטין.

כך למשל סביב 2013 עשה יוסיפוף מאמצים להשיג רישיון לבית קזינו בלונדון. "הוא היה ממש על הסף של להשיג את הרישיון להימורים", מספר אחד ממכריו, "אבל הסתבר שכתב אשראי שנתן לו איזה ישראלי ממקסיקו, נפסל על-ידי מועצת ההימורים שם. הם אמרו לו: הגב הבנקאי שלך זה לא גב. הוא היה סנטימטר מהקמת קזינו".

את העסקה הזאת תיאר בהרחבה כתב הפלילים אמיר זוהר באתר "פוסטה" ובמעריב. על-פי הפרסום, הרשויות בבריטניה חקרו את העסקה וגילו שמעורב בה, לצד יוסיפוף, גם אזרח ישראלי בשם שי דהן שחמק מארה"ב בשל חשד להונאת כרטיסי אשראי, ועבר לקנקון, מקסיקו, שם הקים עסק לשיווק מוצרי טיפוח ישראליים מים המלח. דהן, שנהג להמר בבתי קזינו בלונדון, הגיש לאותה מועצת הימורים המאשרת את הרישיונות, מכתב מבנק קרדיט סוויס ולפיו יש לו אשראי בהיקף של כ-20 מיליון פאונד מהבנק, וזאת במסגרת הבקשה של שותפיו - עו"ד יורם יוסיפוף, יעקב כהן (ובנו יניב) - אותו יעקב כהן שהופיע בדיון למינוי מנהל עיזבון לנכסי יוסיפוף וטען כי הוא ושותפיו העבירו ליוסיפוף 6.8 מיליון פאונד לצורך הקמת הקזינו.

הבקשה, כאמור, נדחתה בשל אותו מכתב אשראי, אולם בזאת לא תמה הפרשה. לפי הפרסום של אמיר זוהר, נגד דהן הוגש כתב אישום בבריטניה ובדיונים טען נציג הבנק כי דהן קיבל את מכתב האשראי על סמך מצג שווא שערך לבנק. למרות הדברים הללו, דהן זוכה.

הקזינו לא יצא לפועל, אך יוסיפוף המשיך להאמין שיצליח להתגבר על הבעיות. "הוא אדם חולם באופי שלו, אדם מאוד אופטימי", אומר מכר, "הוא האמין שאוטוטו תבוא העסקה שתפתור את כל הצרות". חבר אחר מוסיף: "היה לו ביטחון שעסקה גדולה תצא בקרוב לפועל ואוטוטו הוא מקבל מיליוני פאונד ופותר את הבעיות"; ומכר אחר מוסיף: "היו לו כמה פרויקטים שהיו בדרך, והייתה לו תביעה משפטית נגד אחד השותפים שלו. הוא חלם על העסקה שתפתור לו את כל הבעיות".

אפשר להעריך כי האופטימיות הזאת של יוסיפוף לצד בעיית הנזילות שלו רק העמיקו את הסתבכותו. כך או אחרת, העסקה שבה תלה לא מעט תקוות הייתה פינוי בינוי במתחם דפנה בתל אביב, שבה אמורות להיבנות כ-1,500 דירות במקום 21 בנייני רכבת ישנים. יוסיפוף ראה עצמו חלק מהפרויקט - לא ברור בדיוק באיזה אופן, שכן רשמית לא היה מעורב.

"הוא לא הרים ידיים. הוא חשב שהוא יצליח להחזיר את החובות ומנקודת המבט שלו, הוא לא חשב שהוא מג'נגל עם האנשים (שלהם היה חייב כספים, ה' מ')", אומר מכר. "האיש היה רב פעלים, והיה מעורב בהרבה מאוד עסקאות ועניינים ואינטראקציות עסקיות. זה לא מישהו שלוקח כסף ואין מקור - אפילו תיאורטי - להחזר".

האמונה של יוסיפוף כי יצליח להשתקם כלכלית, דחפה אותו לנסות ולגייס כספים ממכרים ומשותפים לשעבר, ולא מעט מהם גם השתכנעו. חלקם, שחששו להתראיין לכתבה הזאת בשמם, לא רק שלא ראו את כספם בחזרה, אלא גם קיבלו מסרים מגורמים שהם רואים כמפוקפקים. איש עסקים שפותה על ידי יוסיפוף ושותפיו מספר שנאמר לו כי יזכה לתשואות גבוהות.

לדבריו הוא הפסיד עשרה מיליון שקל וכי עד היום הוא משלם עשרות אלפי שקלים בחודש בכדי להחזיר את החובות. כמו אחרים גם הוא סירב להזדהות. איש עסקים אחר מספר שהתברר לו כי יוסיפוף שיעבד בלא ידיעתו נכס שבבעלותו לטובתו. לא רק זאת: בהמשך לדבריו הוא נאלץ "להלוות" ליוסיפוף 600 אלף פאונד כדי לסיים את הפרשה. מדענית ממכון ויצמן, ששוכנעה להשקיע אף היא ברשת בתי האבות, ויתרה על כ-3.5 מיליון פאונד - כספי אקזיט מפטנט שרשמה; ויזם נדל"ן מאזור הצפון, שהשקיע 12 מיליון שקל, מספר שהוא "שוקל כעת את צעדיו".

צבי נתנאל, פנסיונר של בנק דיסקונט שביקש למנות מנהל עיזבון לנכסיו של יוסיפוף, בשל חוב של מיליון שקל, סיפר בבקשה שהגיש לבית המשפט כי במהלך 2014 פנה אליו יוסיפוף וביקש הלוואה. לדבריו, הוא העניק לו כמה פעמים הלוואות כשיוסיפוף פורע הלוואה אחת או את חלקה, ונוטל בהמשך אחרת, כך - עד שיוסיפוף לא החזיר. ההלוואה האחרונה, אגב, לפי נתנאל, ניתנה בריבית של 3% לחודש. לטענת נתנאל, כשפנה אל יוסיפוף, השיב לו האחרון כי עסקה שרקם בקשר לפרויקט מתחם דפנה בתל אביב, טרם נסגרה, וכי "קיים מו"מ רציני עם אחת החברות הגדולות בארץ שהציעה הצעה טובה מאוד לקנות את חלקו 'בסכום מעולה שיפתור את כל הבעיות וישאיר עודף'".

בהזדמנות אחרת, לגרסתו, סיפר לו יוסיפוף שהגיש תביעה גדולה באנגליה כנגד בנק אנגלי ותביעה נוספת על חלקו במלון באנגליה. אלא שיוסיפוף לא טרח לציין כי התביעה נגד "הבנק האנגלי", גוף מימון בשם "אביבה" להלוואות חוץ בנקאיות, הייתה בעצם רק הודעה על הגשת תביעה, בהיקף של 50 מיליון פאונד, שלא הוגשה לבסוף; ההליך בעניין חלקו במלון בלונדון, נגד שמואל דונרשטיין, הבעלים של רב בריח, נמחק הן באנגליה והן בישראל.

נתנאל טען בבקשתו לבית המשפט כי הווילה המפוארת של יוסיפוף בצהלה, רשומה כיום על שם דניאל אזוגי, עו"ד שהורשע בעבר בגין עבירות מרמה וני"ע ובשנים האחרונות התחבר עם יוסיפוף. לטענתו של נתנאל, הדבר מעלה חשש להברחת נכסים. כן הוא טוען, שהזכויות של יוסיפוף בפרויקט מתחם דפנה, מוחזקות בידי עו"ד אשר אפריאט, שותפו לשעבר של אזוגי. אפריאט, אגב, ייצג בזמנו את המדענית שהוזכרה קודם, ושהשקיעה בחברה של יוסיפוף. אפריאט ואזוגי לא הגיבו לפניית G.

"הרגשתי שמשהו לא בסדר", אומר אדם שהיה איתו בקשר לפני שנים. "בדיעבד, אחרי שהוא מת, התחילו להגיע אליי כל מיני סיפורים. היו לו כל מיני בעלי חוב בעולם התחתון והם הגיעו גם לאנשים שהשקיעו דרכו. ברגע שהוא נקלע לחובות, החיים שלו השתנו והוא לא באמת שלט בהתרחשויות".

"יורם", קובע אחד ממכריו לשעבר, שהתפתה להלוות לו לא פעם ולא פעמיים, "הוא איש שתמיד הלך 'על הקצה'. הוא תמיד עשה את העסקאות הכי גדולות, ותמיד רצה עוד, גם כשהיה בבעיית נזילות. זה אחד האנשים הכי מוכשרים והכי חכמים, אבל הבעיה שלו הייתה שהוא תמיד רצה יותר, שלא היה לו גבול".

הסתבך גם עם החוק

יוסיפוף לא הסתבך רק עם השוק האפור אלא גם עם הרשויות בארץ. כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו השנה נוגע להעלמת הכנסות דרך החברה הממשלתית לשעבר, לור"ם, החברה לפיתוח לוד רמלה, ששינתה את שמה ללנדקו. יוסיפוף רכש אותה ב-2004, בשותפות עם פרדי רובינסון.

בכתב האישום נטען כי יוסיפוף השמיט הכנסות וביצע עבירות נוספות של אי הגשת דוחות, בהיקף כולל של כ-25 מיליון שקל. על-פי כתב האישום, את הכנסותיו מעסקי התיווך הפקיד בחשבון מיוחד שפתח בלנדקו. לחשבון זה הועברו בין היתר הכנסותיו מתיווך בעסקת רכישת השליטה באוסיף, על-ידי ארקדי גאידמק. החשבון הזה ובו ההכנסות, שועבד כערבות להחזר חובותיו האישיים ולימים הבנק חילט את החשבון, שהיו בו 12.5 מיליון שקל, ויוסיפוף וחברה בבעלותו נותרו חבים ללנדקו.

בהמשך, העביר יוסיפוף את לנדקו לחברה בבעלות רובינסון ובתמורה - לפי כתב האישום כמובן - לנדקו ויתרה על התחייבויותיו. כתוצאה מכך, נמחק בספרי לנדקו סכום בהיקף של כ-20 מיליון שקל. מחילת החוב הזאת לא דווחה על-ידי יוסיפוף למס ההכנסה. בנוסף, חברות אחרות שלו לא הגישו דוחות או השמיטו הכנסות, כמו הכנסה מעסקת תיווך למכירת מגרשים בפארק צמרת, בגובה של 5 מיליון שקל.

החקירה בתיק נפתחה גם נגד רובינסון ומאנה. נגד מאנה, שיוצג בידי עו"ד אודי ברזלי, נסגר התיק במהלך השנה האחרונה, ונגד רובינסון נותר רק אישום שולי יחסית על העסקת אשתו באופן פיקטיבי.

בשנים האחרונות, מאנה ויוסיפוף ניתקו את הקשרים ביניהם. לדברי מקורבי מאנה, כל הכספים שהוא ויוסיפוף הרוויחו בעסקאות התיווך, ירדו לטמיון לאחר שיוסיפוף השקיע אותם בהשקעות שונות. מקורבי יוסיפוף, לעומת זאת, טוענים כי מאנה לא נתן ליוסיפוף את אותו היחס שקיבל ממנו בימים קשים.

כך או כך, גם במישור האזרחי רשות המסים לא ויתרה לו, וקבעה לו שומה בהיקף של חצי מיליארד שקל. "שומה שלא מחזיקה מים, אומר עו"ד אבי גרוס, שייצג את יוסיפוף בתיק הפלילי.

עו"ד רחלי גזית, ממשרד יולוס, ייצגה את יוסיפוף עד שלב השימוע. "טיוטת כתב האישום", היא אומרת, "ייחסה לו דברים יותר משמעותיים, ובסופו של דבר כתב האישום שהוגש נגדו היה מינורי, וכלל רק אי הגשת דוחות".

לגבי השומה האזרחית, טוענת גזית: "אנחנו טוענים שהוא כלל לא תושב ישראל. הגשנו השגה על השומה, ובמסגרת הדיון בערעור, הגענו להסכמה דיונית עם הפרקליט, שקיבלה תוקף מבית משפט, שקודם ננהל את הדיון בשאלת התושבות ואז ממילא כל השומות לא רלוונטיות. אם ייקבע שהוא תושב ישראל, זה יחזור להליך מול פקיד השומה. היה ברור שהשומות האלה מופרזות, ונוכל להביא לכך אסמכתאות".

יצויין כי התיק הפלילי נסגר בעקבות מותו של יוסיפוף. גרוס: *על פי השיג ושיח שהיה לי עם הפרקליטות,אני מאמין שהתיק היה נסגר כך או כך".

מחפשים נכסים

ב-14 באוקטובר, בעת שהיה בתל אביב לצורך דיון מקדמי בתיק הפלילי, לקה יוסיפוף בדום לב ונפטר, והוא בן 63 בלבד. "יש לו במשפחה היסטוריה של מחלות לב", מספר חבר לשעבר. "אבא שלו נפטר בגיל 53 וכשיורם עבר את הגיל הזה, הוא מאוד שמח שלכאורה הצליח לנצח את הגנטיקה".

זמן קצר לאחר פטירתו של יוסיפוף, החל להיחשף מצבו הכלכלי הקשה. שלושת ילדיו שכרו את עו"ד עופר שפירא לצורך ניהול העיזבון ואיתור נכסים השייכים לאביהם. העיזבון, הם טענו בתגובה לבית המשפט, "כולל נכסים וזכויות בהיקף של עשרות מיליוני שקל לפחות".

הם הגישו לבית המשפט נספח חסוי המציג חלק מנכסיו של יוסיפוף, שאותרו, לדבריהם, בבדיקה מהירה. לדבריהם, הם לא היו שותפים לפעילותו העסקית של אביהם ולא הכירו את פרטיה, ולמדו על חלקה רק מדברים שאביהם סיפר להם או מפרסומים בכלי התקשורת. כך או כך, נכתב בבקשה שהגישו, "אין חולק שבמסגרת עסקיו המנוח היה מעורב בעסקאות רכש והשקעה בנדל"ן מסחרי בנקודות אסטרטגיות בערים מרכזיות בעולם בהיקף גדול" .

בדיון שהתנהל בבית המשפט, טען שפירא כי "בשלב זה יש הרבה סימני שאלה, ולא ניתן לדעת את העובדות, לא לטוב ולא לרע... כל האנשים שהופיעו פה היום... אנחנו לא מכירים אותם... עובדה שאף אחד מהם לא פתח נגד המנוח בהליכי פשיטת רגל. העוול היחיד שהמנוח עשה זה שהוא הפך להיות מנוח, שהוא מת, ועם פטירתו מגיעים כל האנשים שהחובות שלהם היו לא במצב של פשיטת רגל ולא היה למנוח סיפק לבדוק אותם".

במקביל להליך בבית המשפט, יצא מנהל העיזבון מטעם הנושים, עו"ד רז מנגל, לנסות לאתר נכסים השייכים ליוסיפוף בחו"ל. גורמים המכירים את מסכת האירועים הנוגעים להתנהלותו של יוסיפוף בשנים האחרונות, מעריכים שהמאמץ יהיה לריק. "הם לא ימצאו שום נכסים. גם אם היו נכסים, הגורמים שנכנסו לחייו בשנים האחרונות, כבר מזמן השתלטו עליהם. לא סתם אנשים לא הגישו נגדו תביעות".

הסיפור המוזר של פורטסמות'

יוסיפוף נקשר בעקיפין לקבוצת כדרוגל שקרסה

שמו של יוסיפוף נקשר בעקיפין גם לקריסה הכלכלית של קבוצת הכדורגל הבריטית, פורטסמות'. על-פי הפרסומים, יוסיפוף, יחד עם עו"ד דניאל אזוגי, ייצג איש עסקים מהמפרץ בשם עלי אל-פאראג', שהחזיק במועדון לפרק זמן של חודשים ספורים. אל-פאראג' רכש את המועדון ממיליונר אחר, סולימאן אל-פאחים, שבעצמו רכש אותו מבנו של ארקאדי גאידמק, סשה. העברות הבעלות הללו התרחשו על רקע קשיי הבעלים לממן את המועדון.

לפי עיתון האינדיפנדנט הבריטי, הפרמיירליג שכרה חברת חקירות כדי שתתחקה אחר נסיבות כניסתו של אל-פאראג' למועדון ובדיקות הנאותות שנעשו לו. בפרסום הובעה תמיהה על מקומו של אזוגי - שאז כבר היה לאחר הרשעתו - בעסקה.

כדי לבצע את הרכישה, אל-פאראג' נטל לפי הפרסומים הלוואה של 16.5 מיליון פאונד מאיש עסקים הונג קונגי בשם בלרם צ'יינראי ומשותפו, לוי קושניר הישראלי. במאמר מוסגר נספר שהשניים, בין היתר, החזיקו בשליטה בחברה הציבורית אמריס, שאותה מכרו לגאידמק - מכירה שלימים הצמיחה תביעה שלהם כנגדו.

בכל מקרה, אל-פאראג' המסתורי, שכף רגלו מעולם לא דרכה בבריטניה, לא הצליח לעמוד בתנאי ההלוואה, ומכוח כך, הפכו צ'יינראי וקושניר להיות בעלי המועדון. "הפכנו לבעלים של המועדון בעל-כורחנו", אמר אז צ'יינראי. "אם נצא מכל הסיפור הזה מבלי להינזק כלכלית, נחשיב את עצמנו ברי מזל".

צ'יינראי סיפר אז לאינדיפנדנט, כי יוסיפוף היה זה שיצר איתו את הקשר הראשוני והכניס אותו לקבוצה. "אני מכיר את יוסיפוף כבר שנתיים", הוא סיפר, "היו לי יחסים עסקיים טובים איתו... הוא שאל אותי אם אני רוצה להלוות כספים לגוף שמעוניין לקנות את הקבוצה. סמכתי על יוסיפוף, והעברתי לו 2.5 מיליון פאונד ללונדון, אך בסופו של דבר, הוא הבהיר לי שהכסף לא נחוץ וקיבלתי אותו בחזרה".

קושניר, שאף הוא צוטט באותה כתבה באינדיפנדנט, התייחס לכך שאל-פאראג' לקח חסות על המועדון מבלי שנאלץ לעבור בדיקה של הפרמיירליג. "באופן אישי, הייתי בהלם איך לארגון כל-כך גדול אין שום הליכי בקרה או פיקוח", אמר אז קושניר. "היום הפרמיירליג כבר לא תיתן למישהו לבוא ולהפוך לבעלים של קבוצת כדורגל עם כמה מסמכים שמישהו יפקסס להם".

מאז אותה פרשה, הפריימרליג הקשיחה את הרגולציה שלה, ובעלים פוטנציאליים מחויבים לעבור מבחן נאותות, שכולל ראיון קפדני עם נציגי הליגה שבו הם נדרשים להציג נתונים כלכליים ולהסביר איך הם מתכוונים להפעיל את הקבוצה.