עורכי דין על חובת הגישור במשפחה: "ניסוי גרוע בבני אדם"

5 חודשים מאז כניסתו לתוקף של "חוק גישור חובה בסכסוכי משפחה", והכאוס חוגג - כך לפחות מלינים עורכי דין מתחום דיני משפחה: "מדובר ב'ניסוי גרוע בבני אדם' שעורכים המחוקקים על ציבור המתדיינים. החוק גורם לבזבוז כספי ציבור, להארכת ההליכים המשפטיים ולטרטור מערכת המשפט"

הליך גישור/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הליך גישור/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

פגישות גישור ראשונות שנקבעות לעוד 100 יום, עובדים-סוציאליים שלא מבינים כלום בסכסוכי משפחה, עיכובים של חודשים ארוכים בהכרעות הכי דרמטיות בסכסוכי גירושין, משמורת ומזונות ועוד. חמישה חודשים מאז נכנס לתוקפו "חוק גישור חובה בסכסוכי משפחה", והכאוס חוגג. כך אמרו היום (ד') ל"גלובס" מומחים לדיני משפחה.

ביולי השנה נכנסו לתוקף החוק והתקנות ליישוב סכסוכים במשפחה באמצעות גישור, שיזמה שרת המשפטים איילת שקד. על-פי החוק, זוגות לפני גירושין צריכים לעבור ארבעה מפגשי גישור בטרם יחל ההליך המשפטי של הגירושין. תביעה בין בני-זוג לא תתקבל, אם לא עברה דרך יחידות הסיוע המנהלות את הליכי הגישור.

הרעיון שעמד בבסיס החוק היה לחסוך למתדיינים בענייני משפחה זמן וכסף, ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בילדים שנקלעים בעל כורחם לסכסוכים אמוציונליים בין הוריהם. יוזמי החוק קיוו, שאולי כך הצדדים יגיעו להסכם מהיר יותר, והסכסוך יסתיים ללא קרבות קשים בביהמ"ש. ויתרון נוסף, כל סכסוך שמסתיים ללא תביעה חוסך זמן שיפוטי יקר, ומוריד מעט מהנטל של שופטי בתי-המשפט לענייני משפחה הקורסים מעומס.

אולם המציאות בשטח מלמדת על פספוס של המטרה. ובגדול. לדברי ד"ר-עו"ד רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה וירושה, "בחלוף כחמישה חודשים ממועד החלתו של החוק הנוצץ, ניתן לומר בבירור, שמדובר בלא יותר מ'ניסוי גרוע בבני-אדם' שעורכים המחוקקים על ציבור המתדיינים, שגם ככה נקלעים לסיטואציות קשות. מדובר במציאות משפטית קשה וחמורה, שגורמת לבזבוז כספי ציבור, להארכת ההליכים המשפטיים, ולטרטור של מערכת המשפט".

לטענת ד"ר דליהו, "החוק נחקק במחטף, ללא בחינה משמעותית של השלכותיו, ללא בדיקת התקציבים שמועברים ליישומו, ובלי התייעצות רצינית ומעמיקה עם כל האמונים על ביצועו העתידי - שופטים, דיינים ועורכי-דין - הכול ב'שיטת החלטורה הישראלית'. ולמרות כל אלה, הח"כים הנמרצים מיהרו להתייצב מאחורי כל מיקרופון ולהתפאר על 'המהפכה ההיסטורית שחוללו', על ההישג המרשים שהושג, והמהפכה שמאפשרת גירושים ללא מריבות, לכאורה, באמצעות הליכי גישור חובה. ובא לציון גואל".

דליהו סבור, כי הרעיון העקרוני, לנסות וליישב סכסוכים בדרכי נועם מחוץ לכותלי בית-המשפט, הוא רעיון מבורך וראוי, אלא שלדבריו גם קודם לחקיקתו של החוק, בכ-90% מהתיקים המתגרשים, בשלב זה או אחר, בחרו בפתרונות אלטרנטיביים של בוררות מחוץ לכותלי בית-המשפט - בהם גישור, "גירושין בשיתוף-פעולה", מו"מ ישיר או באמצעות פרקליטים. הכול במטרה לקצר את ההתדיינות, ולהקטין את הנזקים ואת עוגמת-הנפש". בניסוי הזה, אומר דליהו, לא המציאו שום גלגל, למעט החסות המוזרה שהמדינה לקחה על הליכי הגישור בתוך כותלי בית-המשפט".

בעיני יוזמי ותומכי חוק הגישור עמדה, בין היתר, גם המחשבה שיש לבטל את "מרוץ הסמכויות" הידוע לשמצה זה עשורים רבים בין בתי-המשפט למשפחה ובין בתי-הדין הרבניים. כן, היה רצון לאפשר גישור חובה בחסות המדינה, וכן להוציא את עורכי-הדין לגירושין מהתמונה, ולאפשר לצדדים לדבר ללא "הפרעה" של הגורמים שנתפסו כמי שלעיתים מלבים את הסכסוך.

לדברי עו"ד-ד"ר דליהו, "המציאות שנוצרה לאחר חקיקתו של החוק, היא הפוכה בתכלית ואף עגמומית ביותר: מרוץ הסמכויות לא בוטל, אלא רק החמיר ואף ביתר שאת, שכן ניתן היום בו-זמנית הן לפנות לשתי ערכאות וגם לעתור ולקבל סעדים שונים, שיכולים אף להיות סותרים זה את זה. וגם עורכי-הדין לגירושין לא הוצאו מהתמונה, שכן הם יכולים לשבת בחדר המו"מ החל מהפגישה השנייה של הליכי יישוב הסכסוך".

 

זכות הגישה לערכאות נרמסת

בעיה נוספת, ומרכזית ביישום החוק, היא העובדה של קביעת לוחות-זמנים לא ריאליים לקיום פגישות הגישור. החוק החדש מחייב, כי יתקיימו ארבע ישיבות ליישוב סכסוך בפני עובד-סוציאלי, בתוך 45 ימים לכל היותר. בפועל, הפגישות הראשונות נקבעות למועדים מאוחרים הרבה יותר. לדברי דליהו, "המדינה לא גייסה מספיק עובדים-סוציאליים ועורכי-דין שיעבדו ביחידות הסיוע וייתנו מענה לרבבות המתגרשים. בפועל, כשמוגשת היום בקשה ליישוב סכסוך ביחידות הסיוע שליד בתי-המשפט למשפחה, הישיבה הראשונה נקבעת למועד של 100 יום ויותר".

עו"ד ענבר שנהב, המתמחה בדיני משפחה, מוסיפה כי "החוק שלל את האופציה של פנייה לערכאות בבקשות לקבלת סעדים זמניים. ישנם תיקים שיש חשיבות לקבלת סעד זמני, והצד השני מנצל לרעה את העובדה שלא נותנים סעדים כאלה. זה יוצר עיוות דין קשה. כל זאת, בשעה שהפגישות ביחידות הסיוע נקבעות לתאריכים מאוד רחוקים".

לדברי ד"ר דליהו, "מצב זה נגרם הן מפני שעובדי יחידות הסיוע לא הגדילו את שעות עבודתם כעובדי מדינה, ועובדים רק בבוקר (וציבור המתדיינים צריך להפסיד ימי עבודה כדי לפגוש בהם), והן מכיוון שאין מספיק עובדים-סוציאליים, עורכי-דין, מנהלנים וחדרים, לקיים את ההליכים ליישוב סכסוכים. בפועל, מה שקורה בבתי-המשפט לנוכח זאת, הוא שברגע שנקבעת ישיבת יישוב סכסוך למועד שחורג ממסגרת 45 יום שקבע המחוקק, בתי-המשפט מבטלים את ההליך הכפוי ליישוב סכסוך, ומאפשרים בסופו של דבר הגשת תביעות, שרצו למנוע אותן מלכתחילה. זו המהפכה הגדולה?"

ואם לא די בכך, אומר ד"ר דליהו, "המאושרים שזוכים סוף כל סוף להגיע לפגישת יישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בתי-המשפט, נתקלים בעובדים-סוציאליים שרובם אינם בקיאים דיים בדין הנוהג ובזכויות של שני הצדדים, ובגין כך הם מסתכנים בתביעות נזיקין בגין חוות-דעת משפטיות שהם לא אמונים עליהן.

"מעבר לכך, אין לעובדים הזמן והיכולת להקדיש לפונים אליהם, כך שהעובדים רק מתפללים שבני-הזוג יגידו שהם לא מעוניינים עוד בתהליך, כדי שהעובדים יוכלו לשים חותמת: 'עברו דרכנו וניתן להעבירם להגשת תביעות בבית-המשפט'. לאחרונה גם התרבו התלונות נגדם, על כך שהם מנסים להדיר את עורכי-הדין מהתהליך, או שהם מפנים למגשרים המוכרים להם".

יצוין, כי לאחר ישיבת יישוב הסכסוך הראשונה מתחילה המתנה ממושכת, שלעיתים נמשכת שבועות וחודשים עד ששני הצדדים מחליטים לאן דרכם - להמשך התנהלות ביחידת הסיוע, לגישור, לתביעות, ומה לא. עו"ד דליהו: "ובינתיים, הסחבת והבלגן בעיצומם. ממתינים להודעות הצדדים, מתקשרים אליהם שיודיעו מה כוונתם לעשות, מבקשים מבית-המשפט שייתן נגדם צעדי ענישה ועוד.

עו"ד עדי כהן-בוגנים, ראשת מחלקת גישור במשרד עוה"ד יהודה רוה, החברה בפורום יישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות של לשכת עורכי-הדין, לא שותפה להתקפה על עצם קיומו של החוק ונחיצותו. אולם גם היא מכירה בבעיות ביישומו. לדבריה, "הבעיות הן בעיקר של חוסר היערכות. זה לא נובע מבעיה מהותית בחוק או במטרות שאותן הוא בא להשיג. מדובר בבעיות שנובעות מהיעדר תקציבים, אי-גיוס עובדים מתאימים, ומהעובדה שיחידות הסיוע מאוד עמוסות. אז יש תיקים שמחכים זמן רב לפגישה ראשונית, ולאו דווקא נעשות ארבע פגישות, אבל הכול נובע מעומס על המערכת".

אך הבעיה היא שהעומס הזה לא צפוי להיפתר בקרוב. עו"ד כהן-בוגנים מציינת, כי מאז שהחוק נכנס לתוקף כ-7,000 בקשות ליישוב סכסוך הוגשו בכל המחוזות בארץ. המשמעות היא, לחץ קשה על המערכת. "החוק נכנס באמצע יולי במהלך פגרת ביהמ"ש, ואחר-כך היו חגים, ונוצר צוואר בקבוק. יש פגישות שנקבעות 100 יום קדימה, כאשר אם לא מחכים לפגישה, אפשר היה תוך 100 יום לפתור סכסוך משפחה.

"ניכר כי במחוז ת"א יחידות הסיוע מתקשות לעמוד בעומס ובזמנים, ואני מודעת למקרים שבהם עורכי-דין הגישו בקשות לקיצור הליכים. ואכן, היו שופטים שחשבו שהבקשות היו מוצדקות, והוציאו את הזוג מההליך של יישוב סכסוך, ואפשרו להגיש תביעה רגילה. במחוז חיפה, למיטב ידיעתי, יחידות הסיוע מצליחות לקבוע את הדיונים במועדים, והפגישות מתנהלות כסדרן לפי החוק".

צרו איתנו קשר *5988