"עסקת חבילה אזורית תביא לחיזוק מעמדה של ישראל"

קובי הוברמן, מייסד-שותף של ארגון "ישראל יוזמת", הציג חזון נועז לפיו ישראל תקבל תמורה ממדינות ערב בתמורה לוויתורים מדיניים לפלסטינים ■ "יש הזדמנות לפריצת דרך" ■ לכל הידיעות מוועידת ישראל לעסקים

קובי הוברמן/ צילום: איל יצהר
קובי הוברמן/ צילום: איל יצהר

"הכאוס שאנו חווים במזרח התיכון יכול להיות גם הזדמנות מדינית וכלכלית", אמר בוועידה קובי הוברמן , מייסד-שותף של ארגון "ישראל יוזמת". "ההזדמנות קיימת כי אנחנו רואים אינטרסים בין ישראל והמזרח התיכון. יש אינטרסים לעסקת חבילה אזורית, שתביא ליציבות ולחיזוק מעמדה של ישראל באזור. אנחנו לא נרתעים מלשרטט חזון נועז. מפת האיומים על ישראל והמדינות הפרגמטיות היא די דומה. אם כלכלת המזרח התיכון לא תשתקם, אנו עלולים לפגוש כ-100 מיליון צעירים מובטלים בלי אופק ובלי תקווה, ועם הליכה לקיצוניות דתית והתחברות לארגוני טרור".

"לנוכח האיום הדתי השיעי ושל דאע"ש, יש מדינות שרואות בישראל פתרון לאיומים ולא הבעיה במזרח התיכון. זה מצב חדש", המשיך הוברמן, "איך מקדמים את ההזדמנות הזו לפריצת דרך? אנחנו מנסים מו"מ עם הפלסטינים - ונכשלים. מדוע? יש לי פרשנות מתחום העסקאות: אנחנו נדרשים לוותר, והתמורות מהפלסטינים לא מספקות. מול זה אנחנו מציעים עסקת חבילה אזורית שוויונית. נוותר לפלסטינים - אבל נקבל תמורה מארצות ערב. יתרונות עסקת החבילה אף פעם לא נמדדו כמותית, והפעם אנחנו מדדנו אותה עם הצוות שלנו: אנחנו מציגים עבודה שלפיה עסקת חבילה תגדיל את התוצר ב-54 מיליארד דולר, והלחימה המשותפת בטרור תרתיע את איראן - העוצמה של ישראל תתחזק, ביטחונית וכלכלית.

"יש יותר ויותר קולות שמבינים שישראל איננה אויב אלא בעלת ברית חזקה, כך למשל א-סיסי, נשיא מצרים. ההיסטוריה תוכל לכתוב דף חדש להסכם השלום שנחתם לפני 40 שנה".

הוברמן הציג סרטון של "ישראל יוזמת", לפיו גורמים סעודיים מעוניינים ליצור שיתוף פעולה עם ישראל וליצור נורמליזציה כלכלית אשר "תגדיל את הייצוא ב-50%, וכך יהיה גם גידול של 10 מיליארד דולר בהשקעות. יתווספו 75 מיליארד דולר בשנה לתקציב המדינה".

לפי הוברמן, "בלי התקדמות מדינית, לא תהיה התקדמות כלכלית. אם נכריע בעד הסדר מדיני נשיג את הקפיצה הנדרשת. יהיה אופק כלכלי לצעירים מהמזרח התיכון כולו. בשנתיים האחרונות הפרדיגמה האזורית נתפשת כאפשרות".

יורם גבאי: "כמי שהיה בשיחות עם ישראל וירדן לפני 15 שנה, זה נתן לי אופטימיות - יש עם מי לדבר ויש פוטנציאל. מה שנדרש זה ליצור תנאים פוליטיים אמיתיים. בהינתן הסכם אזורי, ייגזר ממנו הסכם שלום פלסטיני - ישראלי"

" ישראל צריכה להבין שהידברות עם הפלסטינים היא כמו כרטיס לוטו - צריך לתת פתח לסיכוי "

בפאנל שעסק ביציבות אזורית אמרו המשתתפים האמון בין ישראל ושכנותיה, ובעיקר עם הפלסטינים, צריך להיבנות מחדש.

"מה יוצר שגשוג כלכלי?" - את השאלה העלתה אלנה פנאריטיס, מייסדת ויו"ר המכון הכלכלי "thoughts for action", שהנחתה פאנל שעסק ב-"יציבות אזורית: תהפוכות מדיניות והזדמנויות כלכליות במזה"ת ", בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". "כשקורה משבר והשגשוג נעצר, המעמד הבינוני נפגע , המשיכה פנאריטיס, "האמון נפגע, הביטחון נפגע גם הוא, ואלה יחד פוגעים בהתפתחות כלכלית לזמן רב. צריך להבין את הנרטיב ולשנות אותו. איך  צריך לזהות את האלמנט שיש בכל מדינה ולפתח אותו. ברפורמות לא גדולות, שפוליטיקאים יוכלו לבצע. הדרך השנייה היא להבין שהמערכת הקודמת כבר לא עובדת. שצריך לאמץ נרטיב של אמון שעובד, שמאפשר צמיחה. נרטיב חדש. זה נשמע פשוט, אבל זה לא כך".

בפאנל השתתפו גם אליאס זנאנירי, סגן ראש הוועדה הפלסטינית לקשר עם הציבור הישראלי, וא' אל שעייב, הנספח הכלכלי המצרי, ריאד אל חורי, כלכלן וחוקר ירדני ויורם גבאי, כלכלן ויו"ר" פעילים". 

"כבוד להיות כאן", אמר אל חורי. "הייתי כאן כבר לפני 20 שנה ואני עוסק בשאלה על שבירת קרח בין ירדן וישראל. אני מקווה שאנחנו לא בשידור חוזר של מה שקורה ב-20 השנים האחרונות. אני מקווה שארה"ב, עם הנשיא החדש, תהיה חלק מהתהליך, וכמו שאמר צ'רצ'יל: 'אמריקה בסוף תעשה את הדבר הנכון'. יש מקום להרבה צעדים קטנים. עשיתי אחד כזה כשבאתי לכאן. האמון בין ירדן וישראל צריך להיבנות מחדש".

"כשנחתם הסכם אוסלו חשבנו שזה ייקח חמש שנים", אמר אליאס זנאנירי, הנציג הפלסטיני. "בפועל זה לקח 23 שנים. אבל השינוי צריך לבוא מהצד הישראלי. כדי לזכות בלוטו צריך לקנות כרטיס. ישראל צריכה להבין שהידברות עם הפלסטינים היא כמו כרטיס לוטו - צריך לתת פתח לסיכוי. כשהכיבוש יסתיים, הרשות הפלסטינית תתעשר בעשרות מיליארדי דולרים - וכך גם כל האזור".

וא' אל שעייב , הנספח הכלכלי של מצרים בישראל, אמר בפאנל: "אני חייב להודות שלא היה לי כל מידע על ישראל. אני כאן כבר שלוש שנים. כשרק הגעתי לכאן נפגשתי עם נציגים מהשגרירות ושאלתי 'כמה זמן זה באוטו מביירות?'. הייתי נאיבי. אבל החוויה שלי פה היא מאוד חיובית. משפחתי ואני נהנים מאוד כאן. אבל להיות כלכלן שהוא נציג של מדינה ערבית, זה מתסכל. רואים כמה הדברים לא יכולים לקרות. זו חוויה מתסכלת. זה כמו ניסוי שעשו עם קופים - בכל פעם שהם רצו לצאת מהכלוב התיזו עליהם מים, ואז, בכל פעם כשקוף רצה לברוח, כל חבריו הכניסו אותו חזרה לכלוב. ככה זה כאן עכשיו. כשיש איש עסקים מצרי שרוצה לעשות עסקים, חבריו מיד עוצרים אותו כמו שאר הקבוצה של הקופים בכלוב. לא ברור לי למה".

"לישראל יש הסכם שלום עם ירדן ועם מצרים, אבל הסכסוך עוד כאן", אמר זנאנירי. "אנחנו חייבים להיות אופטימיים. הבית שלי הוא פלסטין לפי מה שנקבע בגבולות 67'. שיהיה ברור. חייבים למנוע הידרדרות באזור. אם הייתה לנו יכולת ההחלטה שיש לישראל, היינו קובעים מזמן".

גם יורם גבאי דיבר על אופטימיות. "כמי שהיה בשיחות עם ישראל וירדן לפני 15 שנה, זה נתן לי אופטימיות - יש עם מי לדבר ויש פוטנציאל", אמר . "מה שנדרש זה ליצור תנאים פוליטיים אמיתיים. בהינתן הסכם אזורי, ייגזר ממנו הסכם שלום פלסטיני-ישראלי".

פנאריטיס סיכמה: "מנהיג צריך שיהיה לו חזון. הוא צריך להכיר בשותפים שמוכנים לשתף פעולה. צעדים קטנים של פוליטיקאים הם רעיון טוב. הדבר האחרון והחשוב ביותר - הוא לדבר את האמת. היום בעידן האינטרנט אי אפשר שלא לומר לאנשים את האמת. צריך מנהיגות טובה שמשתפת פעולה ולא תעשה פניות פרסה".

התעשיין העזתי נביל בואב: "שלום מייצרים דרך תעסוקה. צריך מקומות עבודה למובטלים. בשנת 2007 הייתי התעשיין הפלסטיני הראשון שעשה שיתוף פעולה עם ישראלים. התחלתי במפעל אחד והקמתי בתוך שנה ארבעה מפעלים נוספים. מי שמובטל יהיה אויב שלך".

"בעזה יש 60% אבטלה, בואו נשנה את זה"

בהמשך לפאנל שעסק ביציבות אזורית , התקיים פאנל תחת השם "יוזמת עזה תחילה - פיתוח כלכלי של רצועת עזה וצפון סיני". שלומי פוגל , יו"ר קבוצת אמפא , המתנהל מול מדינות ערב מאז שנת 82', סיפר בפאנל: "התחלתי בירדן ב-82'. יחד עם צוות ניהול התחלנו לקדם עסקים בינינו ובין הירדנים. העברנו גרעינים בין חיפה לירדן. אני שותף באזור התעשייה והסחר החופשי 'שער הירדן', על הגבול בין ירדן לישראל. לקח לנו שבע שנים לקבל אישורים לבנות גשר בין המדינות ועכשיו הקמת הגשר יוצאת לפועל. אזור התעשייה כבר פעיל ותוך שנתיים הוא ישגשג. אנחנו מקווים להקים בו בקרוב גם תחנת כוח". לשאלה כיצד זה לעשות עסקים עם אנשי עסקים ערבים, ענה פוגל: "הם סוחרים יותר טובים מאיתנו. אני עובד ברצועת עזה וסוחר מולם".

לדבריו, "אם מפרידים בין עזה לגדה המערבית, נראה כי בעוד שהתוצר הלאומי הגולמי השנתי בגדה המערבית הוא כ-6,500 דולר לנפש, בעזה הוא כ-800 דולר לנפש, בירדן כ-4,500 דולר לנפש ובישראל כ-37 אלף דולר לנפש . מכאן ניתן להבין שהמצב הכלכלי בגדה המערבית מצוין ביחס לשאר מדינות ערב באזור. תאר לך מה היה קורה אילו כל הפליטים שבאים מסוריה היו עוברים לגור בגדה? לכן אני טוען - בואו נתחיל מעזה. כל 100 דולר של עלייה בתוצר מרגישים מיד. אנחנו כולנו נרגיש את זה"

- הצעת לאנשי עסקים להשקיע בעזה? אילו תגובות קיבלת?

"לא הצעתי להשקיע בעזה. זה בלתי אפשרי. אבל הצעתי תוכנית להקמת אזורי סחר על הגבול בין ישראל לרצועה בשטח ישראל ועל ידי כך ליצור מקומות עבודה לתושבי הרצועה. במעבר ארז אפשר להתחיל לבנות תעשייה חזקה. ברגע שנוכיח שזה עובד, בואו נשכפל. בעזה יש 60% אבטלה, בואו נשנה את זה. צריך זמן גם כאן - גם בני ישראל יצאו ממצרים בארבעים שנה. מובן שיש סיכונים, אך ניתן לבטח אותם. האזורים שאנחנו רוצים להשקיע בהם הם בשטח ישראל".

נביל בואב, תעשיין מעזה, בעל מפעלי טקסטיל המעסיק יותר מ-800 מאות עובדים, אמר בפאנל: "שלום מייצרים דרך תעסוקה. צריך מקומות עבודה למובטלים. בשנת 2007 הייתי התעשיין הפלסטיני הראשון שעשה שיתוף פעולה עם ישראלים. התחלתי במפעל אחד והקמתי בתוך שנה ארבעה מפעלים נוספים. מי שמובטל יהיה אויב שלך. עכשיו הקמתי מפעלים גם במצרים".

יוסף זעים, איש עסקים עזתי הסוחר במלט, תרופות ומוצרי קוסמטיקה, אמר כי "אזור רגוע נחוץ לכלכלה טובה. צריך להפחית את הקשיים של תושבי עזה".

- יש פיל בחדר ושמו תנועת החמאס. איך התנועה תגיב?

"יש יותר מפיל אחד בחדר, אבל גם החמאס רוצים לדאוג להתפתחות ולרווחת תושבי הרצועה. יש להם אינטרס לפתור בעיות. לעודד תעסוקה".

בואב: "צריך אנשים עם רצון להצליח. יש תושבים בעזה שרוצים להקים מפעלים. מתוך עשרה אנשי עסקים עזתים המעוניינים בשיתוף פעולה ורצו להשתתף בכנס זה, הצלחנו להשיג היתר כניסה לישראל רק לשניים, בגלל סיבות ביטחוניות. צריך לתת לאנשים הזדמנות".

- האם זה ייגמר אחרת הפעם?

" עראפת השיג לנו שלום. מה ישראל השיגה לנו? במה התקדמנו? אני תעשיין ולא פוליטיקאי, אבל אני שואל ברצינות".

הנציג האמריקאי דאגלס ג'יי פיית', דירקטור במרכז לאסטרטגיות ביטחון לאומי ממכון הדסון בארה"ב, אמר: "הזדמנויות כלכליות חשובות למו"מ הישראלי - פלסטיני . זה החל עוד בימי רוטנברג שהקים במשך הזמן את חברת החשמל. הוקם מיזם, אבל הוא לא קידם שלום. למה? כי אז היו להם שיקולים אחרים יותר מרווחה כלכלית. זה גם תלוי תקופה, זה לא רק אינטרס כלכלי שיוצר שלום. עכשיו כל הנוף העסקי והעולמי השתנה. כאן ועכשיו אפשר לצפות לתוצאות טובות יותר, כי התקופה השתנתה".

- אתה מנסה להישמע אופטימי אבל הנמכת ציפיות .

פיית' ( צוחק ): "אני משתדל".

צרו איתנו קשר *5988