לילה לבן: קיבוץ עין זיוון שבגולן הוא יעד חורפי נהדר לטיולים

פעילויות לכל המשפחה וחדרי אירוח משודרגים ■ מומלץ - במיוחד בשלג

עין זיוון ומרום גולן, ימית כספי ב“החול יכול" / צילום:  אורלי גנוסר

השלג הגיע אל החרמון ואל פסגות הגולן ומשח אותם בלובן צח ובוהק. בקיבוץ עין זיוון מוכנים לקבל אורחים בחדרים מחודשים ועם לא מעט אטרקציות. לפני פחות משנה חנכו בקיבוץ את הלוק החדש של חדרי האירוח, שעברו שיפוץ כחלק מתהליך של שינוי בתפיסת התיירות בקיבוץ.

עד אז, המבנים, שגילם המופלג נתן בהם סימנים, נראו מיושנים והחדרים היו פשוטים, ועכשיו - מהפכה. למהפכה שותפים יזמים שחברו לקיבוץ, השקיעו ואפשרו את קפיצת המדרגה. במסגרת המהפך שופצו כל הבקתות והחדרים הוותיקים וקיבלו מראה רך ונעים עם שיק כפרי. במקביל, בנו גם את "בקתות הבוסתן" החדשות, שנמצאות בשולי המתחם והן גדולות מאוד, מעוצבות באותו חן כפרי ומתאימות למשפחות. בבקתות יש גלריית עץ לילדים, מטבחון מצויד, קמין אש ומרפסת. כל המתחם החדש מטופח מאוד והגינון נעים לעין. במרכז השטח יש מרפסת משותפת גבוהה שהונחו בה פינות לישיבה בצוותא, כך שגם אם מגיעים בחבורה - כיף להתאחד בה. אם קר מדי - יש חדר מועדון.

מי שיגיע לקיבוץ יופתע לגלות כמה פעילויות הוא מציע לבילוי זוגי או משפחתי. אחת האטרקציות החמות ביותר היא "החול יכול" - מתחם שמביא עולם תוכן שלם שנע סביב חול. ימית כספי (לשעבר נוי, ורוצו לגוגל לגלות באיזה תואר החזיקה) ובעלה שי הפכו לול ישן למתחם יצירה והפעלות בחול. הביקור מתחיל בדגמי ספינות שבונה אביה של ימית והם מעוררי השתאות. במתחם החול יש ארגז חול כמו בגן ילדים (אבל מחומם), שמאפשר להורים ולילדים משחק נטו, וסביבו תחנות שונות: יצירה בחול צבעוני וצביעת חול, משחק זיכרון עם חול, SHAPE IT - מוצר שניתן לעיצוב/פיסול ואפייה שמקבעת אותו וחול קינטי - פטנט שבדי, שבתוספת פולימר הפך לבצק גמיש. ויש עוד, אבל השוס הוא שני שולחנות אור, שעליהם יוצרים תמונות מחול ים. היופי הוא שהשולחן מצולם ומוקרן על מסך, כך שאפשר לראות את התוצרת. גם את תמונת החול אפשר לשנות בכל רגע נתון - להוסיף, לגרוע, להעביר ולעצב מחדש, והאמינו לי, צריך יהיה לגרור אתכם משם כי זה מהפנט. והיתרון? לדברי ימית, לחול יש ממד טיפולי והוא כלי להבעת רגשות. דווקא הפשטות שבו, מדגישה את היצירתיות סביבו וזה כל הקסם (בתאום: 45-35 שקל לשעתיים, טל' 058-6688654).

כשהזמינו אותי ליקב בהט שבקיבוץ, תהיתי מה כבר יכול יקב לחדש או להוסיף? אבל מרגע שפגשנו את עופר בהט, אישיותו כבשה אותנו ממבט ראשון. בהט הגיע לקיבוץ מהדרום ורק לפני עשור התחיל לייצר יין כתחביב. כשנסגר מפעל זיוונית (זוכרים שקפקפים?) הוא שיפץ אותו במו ידיו ולפני שש שנים הקים יקב קטן (20 אלף בקבוקים בשנה) עם מרכז מבקרים ובר יין.

שני החללים מופרדים בחלון זכוכית כך שאפשר לראות את ההתרחשות בזמן אמת, ובמרכז המבקרים הוא מארח סיורים וטעימות - שבמהלכן גם לילדים יש תעסוקה מותאמת, ואפשר להוסיף ארוחות קלות כולל פיצה מהדוכן הסמוך. אפשר כמובן גם לקנות יין (150-100 שקל) שלא נמצא בחנויות, ואפילו ליקרים נהדרים שהוא מכין בשלל טעמים. החיסרון: המקום סגור בשבת, אבל בשישי פתוח עד 15:00 (טל' 04-6993710).

ארוחת בוקר מגישים בקיבוץ, ובערב יש לא מעט אפשרויות בסביבה, אבל ביום שישי הן מצטמצמות, וכאן נכנס לתמונה "הבית של אביבה". אביבה זנדברג היא כנראה מראשונות הבשלניות הביתיות שמארחות בביתן, ויחד עם שוקי בעלה, הפכו את הקן הפרטי לשכיית חמדה. השניים, טיילים אדוקים, הביאו ממסעותיהם מאות פריטים שמעטרים את ארבעת חללי האירוח. לכל חלל אופי וגודל שונה, וקסם אותנטי משלו. תמונות שצילמו, מסיכות, כלי הקשה, קופסאות, סכינים וכלי נגינה, הם רק חלק מהשפע שצובע את הקירות, את הרהיטים ואת המדפים. אבל חוץ מזה, מדובר באישה מלאה באהבת אדם, בישול ואירוח, והיא אשת שיחה נהדרת.

והאוכל? יש לה תפריט מנצח שכולל סלטים, פשטידה ותבשיל בשר עם תוספות וקינוחים, אבל היא גם קשובה לצורכי הסועדים, ומכינה מנות לילדים או לצמחונים. אל תמהרו לשום מקום וקחו את הזמן בנחת. אנחנו בילינו שם כשעתיים, ראינו אלבומי תמונות, התפעלנו מהפריטים המיוחדים, והיה לנו כיף גדול (כל השבוע בתיאום מראש, 45-110 שקל לאדם, טל' 050-7962080).

תחנה ממריצה יותר הייתה ב"נקודת חן" - חוות סוסים ותיקה שהחליפה ידיים לפני כשלוש שנים, ועל אף שהמקום לא נראה הכי מזמין בעולם, ברגע שעולים על סוס, העולם נעלם. יש כאן שיעורי רכיבה, אימונים וכמובן טיולים, אז יצאנו לשעה קלה, הקפנו את שולי הקיבוץ שלמרגלות הר אביטל, ונהנינו מאוויר צח, מנוף יפה ומחוויה מרעננת. בטיולים ארוכים יותר יש גם הפסקת קפה בשטח ומסלול מאתגר - לבחירתכם (125 שקל לשעה, טל' 054-9788361). אם מזג האוויר יעשה איתכם חסד, תזכו לקצת שלג במסלול, ואם לא - אז הרי גולן זה כאן. הושיטו היד וגעו בם, תנו קפיצה לשלג הקרוב ביותר וחזרו שמחים וטובי לב.