קבינט הדיור אישר חקיקה להכשרת הדרישה לכתבי שיפוי

משרדי האוצר והמשפטים יפרסמו תזכיר חוק שיסדיר את היכולת לדרוש כתבי שיפוי ■ מדובר בתיקון החוק הקיים, "באופן שיסדיר את האפשרות של מוסד תכנון להתנות קידומו של הליך תכנון, בהפקדת כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק לטובת הוועדה המקומית"

משה כחלון / צילום: איתמר סיידא
משה כחלון / צילום: איתמר סיידא

כפי שנחשף אתמול (א') ב"גלובס", קבינט הדיור אישר היום (ב') את הצעת ההחלטה לקדם חקיקה מהירה הנוגעת להכשרת הדרישה לקבלת כתבי שיפוי מקבלנים ויזמים. מדובר בהצעת החלטה שהוגשה על ידי שר האוצר בתיאום עם מינהל התכנון שבאוצר כמו גם עם משרד המשפטים. במהלך הדיון התייחס המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, לנושא ותמך בהצעה.

כעת, צפויים משרד האוצר ומשרד המשפטים לפרסם תזכיר חוק שיסדיר באופן חד משמעי את היכולת לדרוש כתבי שיפוי. על פי סעיף זה בהצעת ההחלטה מדובר בתיקון החוק הקיים "באופן שיסדיר את האפשרות של מוסד תכנון להתנות קידומו של הליך תכנון, בהפקדת כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק לטובת הוועדה המקומית". כלומר, לאפשר לוועדות התכנון לדרוש כתבי שיפוי בהליך מהיר ומזורז על ידי תיקון חקיקה. בכוונת משרד האוצר להעביר את התיקון לחוק עוד במושב הכנסת הנוכחי.

כזכור, סאגת כתבי השיפוי החלה לפני מספר שבועות כאשר בית המשפט העליון פסק כי דרישת ועדות התכנון לכתבי שיפוי מיזמים וקבלנים כהגנה מפני תביעות עתידיות לירידת ערך אינה חוקית. בעקבות הפסיקה, המליצו ראשי פורום 15 הערים הגדולות, כמו גם מרכז השלטון המקומי לרשויות השונות לעצור את קידום ואישור התוכניות החדשות בתחומן, וזאת על מנת לשקול מחדש את אישורן לאור החשיפה לתביעות אפשריות. נזכיר כי כתב השיפוי האמור הוא מעין תעודת ביטוח לרשויות מפני תביעות שמגישים בעלי נכסים הרואים עצמם נפגעים מתוכנית שאושרה, זאת מכח סעיף 197 בחוק התכנון והבנייה.

במקביל, הצעת ההחלטה שאושרה כוללת גם סעיף נוסף במסגרתו יקודם כעת חלק מתיקון 103 לחוק התכנון והבנייה. תיקון זה קשור אף הוא לסוגיית אפשרות התביעה במסגרת סעיף 197 ותכליתו לשנות את הקריטריונים להגשת ההתנגדות. על פי הצעת ההחלטה שאושרה, יופץ תזכיר חוק נוסף שיתייחס לתיקן חוק התכנון והבנייה ויקבע כי תוגבל האפשרות להגשת התביעות מכח סעיף 197 בין היתר על ידי אפשרות הגשת תביעה רק על ידי מי שנפגע מתוכנית באופן ישיר.

נזכיר שבמקביל להחלטה שאושרה בקבינט הדיור היום, נקבע גם דיון נוסף בבית המשפט העליון על הפסיקה שהתקבלה בנושא כתבי השיפוי. לדיון זה הצטרפו גם נציגי פורום 15 הערים הגדולות, נציגי השלטון המקומי וגם היועץ המשפטי לממשלה ביקש להתייצב לדיון.

מינהל התכנון אישר תוכניות ל-111 יחידות דיור ב-2016

במקביל לאישור ההחלטה אודות כתבי השיפוי, הוצגו היום בקבינט הדיור נתוני מינהל התכנון שבמשרד האוצר אודות היקף אישור התוכניות בשנת 2016. על פי הנתונים שהוצגו בישיבה, בשנת 2016 אישרו הוועדות המחוזיות כמו גם הותמ"ל תוכניות מפורטות לכ-111 אלף יחידות דיור. מדובר בעלייה בהשוואה לשנת 2015, אז אישרו מוסדות התכנון תוכניות לכ-99.7 אלף יחידות דיור.

שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור משה כחלון אמר היום בהקשר זה: "מלאי תכנוני גדול הוא הבסיס להגדלת ההיצע, יצירת שוק דיור בריא לטווח ארוך והוא מהווה חלק בלתי נפרד מפתרון משבר הדיור. את הפירות של היקף התכנון נראה גם בטווח הזמן הקצר וגם בעתיד. נמשיך לפעול להגדלת יעדי התכנון בכדי לפתור את משבר הדיור הנוכחי ולוודא שלא יהיה משבר דיור לילדים שלנו" .

ממלאת מקום מנהלת מינהל התכנון, שירה ברנד הוסיפה: "העמידה ביעדים היא פרי מאמץ משותף של הצוות במנהל התכנון והמחוזות לטובת הגדלת היצע יחידות הדיור במדינת ישראל, תוך התייחסות למכלול הצרכים של הציבור והבטחת איכות החיים של התושבים. נמשיך לפעול לטובת מציאת פתרונות לאתגרים שעוד נמצאים לפנינו, בשיתוף עם מטה הדיור, גם בשנים הקרובות". 

איתן אטיה, מנכ"ל פורום 15 הערים הגדולות, התייחס היום להחלטת קבינט הדיור ואמר: "אנחנו (פורום ה-15) היינו אלה שיזמנו כבר לפני למעלה מעשור את הכתיבה מחדש של הפרקים הכלכליים בחוק התכנון והבנייה, כולל הסדרה מחדש של פרק היטל השבחה, צמצום זכות התביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה כך שיחזור לממדיו ההגיוניים כפי שמקובל ברוב מדינות העולם, וכן של פרק ההפקעה לצורכי ציבור ועוד. עבדנו מאז 2003 ועד 2005 בשני צוותים משותפים עם משרדי הממשלה וכתבנו בין היתר את ההצעה לתיקון הפרקים הכלכליים, שהיו אמורים לעבור בזמנו כחלק מכל הרפורמה הגדולה בחוק.

"לצערנו הרב, הרפורמה הגדולה לא עברה בסופו של דבר בכנסת, וגם תיקון הפרקים הכלכליים לא קרה. גם הניסיונות שלנו לגרום לממשלה להעלות את הפרקים הכלכליים בנפרד ולקדם זאת נכשלו. זה פשוט לא קרה, וזה לצערי חלק מהחולשה השלטונית הכללית בה אנו נתונים בעשור עשור וחצי האחרונים, כך ששום רפורמה אמיתית לא מצליחה להגיע לקו הסיום ולא להיות מקודמת בישראל.

"מדובר בתופעה מדאיגה. במידה רבה הכנסת והממשלה בישראל איבדו את היכולת לקדם רפורמות אמיתיות ורחבות-היקף. כעת הצעת החוק שכתבנו עם הממשלה -ושבמשך שנים פנינו אליה בתחנונים של ממש כדי שיקדמו אותה, ופעם אחר פעם נדחנו מסיבות כאלה ואחרות, לאו דווקא ענייניות - שוב עולה לכותרות.

"הפעם הממשלה כן מעוניינת לקדם אותה, וטוב שכך, רק חבל שזה קורה יותר מעשור לאחר שההצעה נכתבה, ורק לאחר שבג"ץ הביא אותנו למצב משברי המאיים לעצור את כל הבנייה בישראל. צר לנו על כך שמדינת ישראל מקדמת רפורמות רחבו- היקף הכרחיות רק כשמגיעים לעברי פי פחת, ולא מתוך חשיבה קדימה ותכנון מראש. אנו כמובן נסייע לממשלה לקדם חקיקה זו, ומקווים שהחקיקה החשובה הזאת לא תתוקן ותעוות לטובת אינטרסים צרים של הגדלת רווחים יזמיים, אלא תהיה נאמנה לאינטרס הציבורי הרחב".