הפוליטיקה מאחורי סכסוך כחלון-ברקת: ירושלים היא רק תירוץ

"אוהבים את הליכוד, מצביעים כחלון", זו היתה הסיסמה המנצחת ששלפו הקמפיינרים של "כולנו", חודש בלבד לפני הבחירות האחרונות. למיטיבי הלכת זה הזכיר באורח פלא את משפט המחץ מהמרוץ לראשות עירית ירושלים בשנת 1993: "אוהבים את טדי, מצביעים אולמרט". תזכרו את ירושלים, נגיע אליה תכף.

יועציו של כחלון זיהו בצדק שעם כל הכבוד לשאיפות של המטאור הפוליטי שהוזיל לעם ישראל את חשבון הסלולר, את עיקר המנדטים הוא יקבל דווקא מהבית הפוליטי שאותו עזב, בלי יכולת של ממש לנגוס קולות ממפלגות השמאל והמרכז.

שנתיים אחרי כן, במערכת הפוליטית משוכנעים שכחלון כבר מזמן מחשב את צעדיו לקראת חבירה אפשרית אל הליכוד בנסיבות מסוימות, בין היתר על רקע התרחיש הסביר שבו יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו. במקרה כזה, אף אחד לא ייפול מהכסא אם הגלגול המחודש של הקמפיין יהיה: "אוהבים את כחלון, מצביעים ליכוד".

פוליטיקאי כוחני עם חיוך ביישני

כאן נכנס לתמונה המאבק המתוקשר שמוביל בימים האחרונים ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. ערימות הזבל ברחובות, השביתות במוסדות החינוך והטורים הגבוהים בראיונות לתקשורת, נראים לצופים מן הצד כמו מהלך פוליטי קר ויזום של ברקת שהחליט להתמודד על הנהגת הליכוד לא רק על חשבון תושביו, אלא בעיקר על הגב של שר האוצר, מיודענו משה כחלון.

ברקת לכל הדעות מנהל קמפיין פוליטי, אלא שמולו ניצב פוליטיקאי כוחני לא פחות (למרות החיוך הביישני) שמשחק את המשחק בדיוק כמוהו.

כחלון ידע ללכת יד ביד עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן במקומות שזה משרת אותו, הוא ידע לפתוח את הכיס מול מערכת הביטחון והוא ידע לתקצב תוכנית רב-שנתית כוללת לחיזוק הצפון. מול הדרישות של ראש עיריית ירושלים, לעומת זאת, כחלון מעמיד את אנשיו ואת פקידיו.

לטענת ברקת, כחלון מסרב לפגוש אותו כבר שנתיים. גם בשיא המשבר של היממה האחרונה, קולו של כחלון לא נשמע. הוא נמצא בביקור רשמי ביפן, אבל זה בעיקר הופך את זה לנוח יותר. ככה מקבלים מראית של מאבק פוליטי מצד אדם אחד, מול אנשי מקצוע מצד שני.

אלא שגם אנשי המקצוע במשרד האוצר לא התקשו להסתיר את האיבה, בהדלפות וגם במסרים הפומביים שהעבירו לתקשורת. הם כינו את צעדיו של ברקת "ציניים ובזויים" - אמירות שמוטב שיאמרו מפי השר הממונה, לא מצד עובדי מדינה.

דם רע בין הצדדים

מה עומד מאחורי היריבות בין כחלון לברקת? כחלון, ככה מספרת האגדה, ציפה בבחירות האחרונות לקבל את תמיכתו הפומבית של ברקת. זה היה אפילו כמעט מתבקש: ממלא מקומו של ברקת בעיריית ירושלים היה לא אחר מאשר קובי כחלון, אחיו של יו"ר כולנו. שני חברי כנסת נוספים מהכוורת של כחלון עבדו בצמוד לברקת עד לבחירות האחרונות: רחל עזריה ששימשה כסגנית ראש העיר, ורועי פולקמן שהיה בן טיפוחיו של ברקת ויועצו הקרוב.

ובכל זאת, ברקת, שכנראה כיוון גבוה כבר אז, הודיע על תמיכתו בנתניהו ובהמשך התפקד לליכוד. מאז, כך לפי גורמים שמעורים בביצה הירושלמית, הדם בין הצדדים רע, אפילו רע מאוד. היום נטשו חברי מועצת העיר שמזוהים עם כחלון את הקואליציה של ברקת, במה שנראה כמו הסלמה נוספת.

אבל זה לא רק כחלון וברקת, זה גם נתניהו וברקת. האחרון הסתובב לפני הבחירות האחרונות עם הבטחה בכיס מצד ראש הממשלה, להתמנות לשר לענייני ירושלים.

בסופו של דבר, ולא באופן מפתיע במיוחד עבור מי שמכיר את הפרקטיקות של נתניהו, את התיק קיבל השר זאב אלקין. ברקת החרים אותו מאז והפנה את עורפו גם לנתניהו. כששואלים בסביבתו איפה ראש הממשלה בכל המשבר הזה, נענים שנתניהו לא מתעניין בירושלים, "הוא לא ב-02".

כחלון, אגב, ידע לפגוע בברקת בדיוק בנקודה הרגישה הזאת. כבר בפעם הקודמת שברקת ניהל קמפיין אישי נגד שר האוצר כדי להגדיל את המענק השנתי לבירה, כחלון הודיע שאת כל הדיונים הנוגעים לתקציבים המיוחדים לעיר, הוא ינהל רק מול השר אלקין - מעל ראשו של ראש העיר. גם התוכנית שאושרה בסוף, להקלה על העסקים הקטנים בסכום כולל של 100 מיליון שקל, נעשתה שלא על פי המתווה שגיבש ברקת יחד עם בעלי העסקים.

"תושבי ירושלים הם בני ערובה"

מי שהיטיב לסכם היום את אירועי הימים האחרונים וסימן את כחלון וברקת כאשמים שווים ומשותפים במשבר, הוא ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) ששימש בעבר כמפקד מחוז ירושלים במשטרה.

הנה, לא נגענו: "תושבי ירושלים נלקחו כבני ערובה בקרב אגואים ילדותי, פוליטי וציני בין ראש העיר ברקת לשר האוצר כחלון. המצב הזה לא יכול להימשך. לשני הצדדים ברור שירושלים כעיר בירה מתמודדת עם קשיים רבים בגלל אופייה, מעמדה, צרכיה והרכב האוכלוסייה שבה. לכן ברור כי ירושלים חייבת לקבל תוספת תקציבית משמעותית. כך היה בתקופתנו באוצר וכך צריך להיות גם כיום.

"הוויכוח הוא רק על גודל הסכום, ולכן אני קורא לשני הצדדים להפסיק את כיפופי הידיים האינפנטילים הללו ואת המשחק הציני הזה, להיפגש עוד היום ולפתור את המשבר הזה שפוגע בתושבי העיר בצורה ישירה ובמעמדה של ירושלים בצורה עקיפה. הגיע הזמן שכחלון וברקת יפנימו שהם צריכים לעבוד עבור הציבור ולא עבור עצמם. המאבק המיותר הזה חוזר על עצמו כל שנה, פוגע בירושלים ובתושביה ולא מוסיף לאיש מהם כבוד".

משרד הפנים אינו מתכוון למנות חשב מלווה לעיריית ירושלים

משרד הפנים אינו מתכוון למנות חשב מלווה לעיריית ירושלים, למרות בקשת הממונה על התקציבים באוצר. שר הפנים אריה דרעי הנחה היום את מנכ"ל משרדו מרדכי כהן לזמן את אנשי אגף התקציבים באוצר ואת מנכ"ל עיריית ירושלים אמנון מרחב לישיבה שתיערך מחר על מנת לסייע בבירור המחלוקות ביניהם. עם זאת, כהן הבהיר היום כי האפשרות של מינוי חשב מלווה לעירייה איננה נשקלת לפי שעה, בין היתר משום שמצבה התקציבי של עיריית ירושלים אינו מצדיק זאת.

כהן הסביר כי מינוי חשב מלווה היא הסנקציה החמורה ביותר העומדת לרשות משרד הפנים - וניתן להפעילה רק במקרה של רשות מקומית הסובלת מגירעון כרוני או מניהול בלתי תקין באופן קיצוני. במקרה של ירושלים העירייה הקפידה לשמור על איזון תקציבי מאז תחילת כהונתו של ניר ברקת כראש העיר.

גני הילדים בירושלים הצטרפו היום לעיצומים שנוקטים עובדי העירייה, ההסתדרות והמנהלים הקהילתיים בירושלים, כחלק מהמאבק להגדיל את התקציב העירוני במאות מיליוני שקלים. הנהלת ארגון ההורים בירושלים הודיעה הבוקר על תמיכתה בדרישות העירייה.

הצהרונים בבירה הושבתו גם היום לאחר שאתמול לא נפתחו, למרות צו בית משפט שניתן לבקשת האוצר - זאת בתואנה שהצו הגיע מאוחר מכדי להיערך להפעלת הצהרונים. האוצר פנה היום שוב לבית המשפט וטען כי העירייה מפירה את הצו שנתן, בתירוץ שהיא איננה הכתובת לצו.

בבסיס המחלוקת שהביאה לפרוץ הסכסוך דרישתו של ראש עיריית ירושלים ניר ברקת להגדיל את המענק השנתי המיוחד הניתן לבירה ל-800 מיליון שקל. לטענת ברקת הסכום הובטח לו בעל פה על-ידי מנכ"ל האוצר שי באב"ד.

העירייה הודיעה כי אם המענק לא יוגדל, היא תיאלץ לבצע קיצוץ רוחבי בתקציבה על-מנת להימנע מגירעון - קיצוץ שיביא לסגירת כיתות לימוד ולפגיעה בשורה ארוכה של תוכניות בתחום החינוך והרווחה.

הערב, לאחר הפרסום, צלצל נתניהו לברקת וביקש להתערב במשבר. בעקבות השיחה הוחלט להפסיק מחר את השביתה בעיר.