חברות כוכבות - הסיבה לירידת חלקם של העובדים בכלכלה?

בשנים האחרונות אנו רואים את עלייתן של "חברות כוכבות", הדומיננטיות במגזרי השוק שלהן ואינן זקוקות לעובדים רבים כדי לייצר רווחים ■ תיאוריית החברות הכוכבות היא גישה חדשה להסברת המגמה של ירידת חלק העובדים בתוצר המקומי הגולמי משנות ה-80, ובמיוחד משנות ה-2000

קריירה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

העובדים האמריקאים מקבלים נתח הולך ומתכווץ מהעוגה הכלכלית האמריקאית, והכלכלנים מנסים להבין את הסיבות לכך. מחקר חדש טוען שאחד הגורמים למגמה הזאת הוא עלייתן של "חברות כוכבות", הדומיננטיות במגזרי השוק שלהן ואינן זקוקות לעובדים רבים כדי לייצר רווחים.

"חלקה המצרפי של העבודה יורד בזמן שמשקלן של החברות הכוכבות (superstar firms) בכלכלה עולה", מסיקים עורכי המחקר, הכלכלנים דיוויד אוטור, כריסטינה פטרסון וג'ון ואן רינן מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), לורנס כץ מאוניברסיטת הרווארד, ודיוויד דורן מאוניברסיטת ציריך. המחקר פורסם בינואר השנה כנייר עבודה עבור "המשרד הלאומי למחקר כלכלי" בארה"ב.

המאמר אינו מציין שמות של חברות כוכבות כאלה, אך טוען ש"חברות עשויות להשיג נתחי שוק גדולים עם כוח עבודה קטן יחסית, כפי שמדגימות פייסבוק וגוגל".

ההשלכות המעשיות של המחקר אינן ברורות. הנשיא דונלד טראמפ מבטיח להעלות את שכרם של אמריקאים רגילים, אך הוא גם מדבר בחיוב על תרומתן של ענקיות ההיי-טק האמריקאיות - לא רק פייסבוק וגוגל אלא גם אפל, מיקרוסופט, אמזון ועוד. "אני כאן כדי לעזור לכם, חברים", הוא אמר בפגישת פסגה עם מנכ"לי חברות היי-טק בדצמבר. חברות כוכבות יכולות להגדיל את העוגה הכלכלית, ולכן דיכוי שלהן לא ישפר כנראה את מצב העובדים.

"לא ברור בטווח המיידי מה צריכה להיות המדיניות" כדי לעצור את ירידת חלקם של העובדים בכלכלה, אמר הכלכלן אוטור בראיון.

תיאוריית החברות הכוכבות היא גישה חדשה להסברת המגמה של ירידת חלק העובדים בתוצר המקומי הגולמי משנות ה-80, ובמיוחד משנות ה-2000. תיאוריה מוקדמת יותר טענה ששכר העובדים האמריקאים נשחק בעקבות התחרות עם כוח עבודה בחו"ל. תיאוריה אחרת היא שנכסי הון כמו מיכון ותוכנה הפכו לזולים יחסית לבני אדם (עובדים).

אוטור ועמיתיו החוקרים אומרים שחברות-כוכבות, בזכות גודלן, יכולות לממן את עלויות העבודה הקבועות של החזקת מטות תאגידיים, למשל, מתוך בסיס גדול יותר של הכנסות ורווחים. אבל מדוע קיימות היום יותר חברות כאלה מאשר בעבר? אחת התיאוריות שהחוקרים מזכירים היא ש"הפלטפורמות התחרותיות" החדשות, כמו היכולת להשוות מחירים באינטרנט, מקלה על החברות הטובות להתבלט. אפשרות שנייה היא תפוצתן הרחבה של "סחורות עתירות מידע" כמו תוכנה, הדורשות כוח עבודה קטן כדי לייצר אותן.

אחרי בדיקת נתונים מ-676 תעשיות בשישה מגזרים בסקר הכלכלי הפדרלי, החוקרים מצאו ששיעור ההכנסות שנשלט על ידי ארבע החברות הגדולות ביותר בתעשייה מסוימת עלה בממוצע מ-38% ב-1982 ל-43% ב-2012 במגזר היצרני. במגזר הפיננסי העלייה הייתה מ-24% ל-35% באותה תקופה. במגזר הקמעונאות, מ-15% ל-30%. גם במגזר השירותים והסיטונאות הריכוז עלה, אך הוא ירד במקצת במגזר החשמל והמים.

אחר כך הראו החוקרים שחלקה של העבודה - במונחי תגמול לעובדים - ירד הכי הרבה בתעשיות עם העלייה הגדולה ביותר בריכוז ההכנסות. הם לא מצאו ראיות לכך שההישגים של החברות-הכוכבות הושגו שלא כדין. הריכוז המוגבר נראה כמו סימן להצלחה עסקית, לא למאמצי שדולה: התעשיות שבהן ריכוז ההכנסות עלה בשיעור הגבוה ביותר היו גם התעשיות שבהן נרשמה העלייה הגדולה ביותר בפריון של העובדים.

המסקנה שלהם היא שהטכנולוגיה והשווקים "מרכזים את ה'פרסים' יותר ויותר בחברות עם מוצרים עדיפים או פריון גבוה יותר - שמובילים לאיכות טובה יותר או לעלויות פחותות - ולכן מאפשרים לחברות המצליחות ביותר לשלוט בנתחי שוק גדולים יותר".

ומה לגבי העובדים של אותן חברות? הם לא מקופחים, אבל פשוט אין הרבה עובדים כאלו.

חלקם של העובדים בכלכלה יורד
 חלקם של העובדים בכלכלה יורד