האם ראש הממשלה בנימין נתניהו אמור להקפיא את פעילותו כעת - או שמא הוא יכול להמשיך לכהן ולשדר "עסקים כרגיל" בזמן שהוא נתון תחת חקירות פליליות? זאת הייתה אחת השאלות המרכזיות שהעסיקה את בכירי עורכי הדין במסגרת פורום עורכי הדין Dun's 100 של דן אנד ברדסטריט ישראל שהתכנס היום (ב').
כצפוי, עורכי הדין חלוקים בדעותיהם באשר לתשובה לשאלה זו. "כראש ממשלה אי-אפשר לתפקד באופן חופשי כשאתה נתון בחקירות כאלה", פתח את הדיון בנושא עו"ד יהודה רוה, ראש משרד רוה ושות', "הנושא צריך להיות מוסדר בחקיקה", הוסיף.
על-פי חוק, נתניהו אינו חייב להשעות את עצמו מתפקידו כרגע. חוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש הממשלה יכול להמשיך לכהן בתפקידו עד להרשעתו בפלילים, שתלווה בקביעה כי דבק במעשיו קלון. הדרך לנקודה הזאת - אם בכלל תגיע - ארוכה מאוד. הליך הדחה של ראש ממשלה נפתח רק לאחר הרשעה שיש עמה קלון כאמור, ובאישור שלל רוב מיוחד של הכנסת.
ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, לא חיכה לנקודה הזאת ופרש מתפקידו ברשאית ההליך המשפטי נגדו. ומה לגבי נתניהו? כרגע לא נראה כי הוא מתכוון לפנות את הכיסא מרצונו.
בניגוד לעו"ד רוה, שסבור כי יש מקום שנתניהו יפרוש לאור העננה הפלילית המרחפת מעל ראשו ומעסיקה אותו - עו"ד אלי זהר, שייצג את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשות הפליליות השונות, בהן פרשת הולילנד ופרשת טלנסקי ("מעטפות הכסף"), אמר כי עוד לא הגענו לנקודה הזאת.
לדברי עו"ד זהר, "אנחנו עומדים בפני מצב שבו ראש הממשלה לא יוכל לתפקד, וראש הממשלה יצטרך להשעות את עצמו, אבל אנחנו עוד לא שם".
עו"ד רלי לשם הוסיף כי "מרגע שיוגש כתב אישום, יהיה לו קשה מאד לתפקד. רק ההכנה לחקירות תתקיים 3 פעמים בשבוע. איך אפשר לתפקד כך?".
"חוק ההסדרה בלתי נסבל"
הדיון במסגרת פורום Dun's 100 עסק בסוגיות מרכזיות נוספות המאפיינות את הזירה העסקית והמשפטית בישראל, ובין היתר גלש גם לפרשת "החייל היורה" אלאור אזריה, שהורשע לאחרונה בהריגת מחבל לאחר שנוטרל. ההכרעה הציתה אש מחודשת בין המחנות הניצים - תומכי החייל שקראו לזיכויו, ומיום ההרשעה - לחנינתו, אל מול אלה הסבורים כי בית הדין עשה את הדבר היחיד שיכול היה לעשות כאשר נתן הכרעת דין מרשיעה. בדרך ספגו השופטים שנתנו את ההכרעה, איומים, נאצות ודה-לגיטימציה שכוונה לכל המערכת המשפטית.
עורכי הדין בפורום לא שקטים נוכח התופעה הזאת. "המגן של ישראל צריך להיות החוזק שלה בהכרעות כאלה", אמר עו"ד מאיר לינזן, ראש משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן. "העובדה שמדינת ישראל ידעה להכריע חייל כזה היא חשובה ושירתה את האינטרסים של מדינת ישראל במישור הבינלאומי. זה מקרה פשוט משפטית. בית משפט הכריע. התקשורת סיבכה. חנינה אינה דבר נכון. אם העונש יהיה לא פרופורציוני, צריך לשקול מה אז בשאלת החנינה".
על כך הוסיף עו"ד מוריאל מטלון, שותף בכיר במשרד גורניצק ושות', כי "הייתה כאן פוליטיזציה של המשפט - אם אנחנו נאמר 'זה החייל של כולנו', כשזו הכרעה משפטית כל-כך ברורה, זה יוביל אותנו לאנרכיה מוחלטת. זה היה מקרה מאד ברור משפטית. אסור לתת להמון להשפיע".
גם עו"ד ליאור אבירם הסכים ואמר כי "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו שלא לשמור על הערכים האלה. זה מבחן גדול ואמיתי של החברה הישראלית".
נושא נוסף שנדון בזירה המשפטית בעת האחרונה הוא חוק ההסדרה, שאושר בשבוע שעבר בכנסת והתקבל ברגשות מעורבים. "התוצאה של החוק הזה היא בלתי נסבלת. לא משנה אם זה בתוך או מחוץ לקו הירוק", אמר עו"ד אלי זהר; ועו"ד צבי פירון הוסיף: "תראו איך קבוצה קטנה משפיעה על כל-כך הרבה אנשים. יש הרבה חברי כנסת שהתנגדו לחוק, ולמרות שהם מבינים שזה גרוע, הם מצביעים כן. זו דוגמה מדהימה לאיך הדמוקרטיה שלנו עובדת".
עו"ד מוריאל מטלון התייחס אף הוא לחוק ואמר כי "ברמה המהותית - הכשל הגדול הוא שאנחנו מייצרים מערכת ערכים שונה. המדינה מתערבת ומייצרת מערכת חוקים כפולה - לישראל ולשטחים. העולם יצא נגדנו בעניין הזה".
החוק צריך עדיין לעבור את המשוכה של בג"ץ, ורבים מקווים כי הערכאה העליונה תוביל לביטולו בהיותו חוק בלתי חוקתי. לדברי עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל במשרד ברנע ושות', "אנחנו צריכים לתת אמירה מאד ברורה - חוק ההסדרה לא חוקי ולא צריך לעבור".
להערכת עו"ד רוה, "החוק לא יעבור את בג"ץ. זו קריאת תיגר. זה לא חוק משפטי בכלל, זה חוק פוליטי, וקריאת התיגר הזו יכולה לעשות לנו צרות קשות מאד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
