ביה"ד: מנכ"ל משרד רה"מ רשאי לערוך שימוע לממונה על המשמעת

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב דחה אתמול (א') את הבקשה של הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה, עו"ד אסף רוזנברג, שלא להתייצב לשימוע לפני פיטורים בפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר.

על-פי השופטת דגית ויסמן, רוזנברג - שביקש כי השימוע יתנהל רק על-ידי מנכ"ל משרד האוצר או מנכ"ל משרד מבקר המדינה - לא הצליח להציג ראיות התומכות בכך שלא ניתן לחייב אותו לעבור שימוע בפני גרונר, משום שהוא נרדף על רקע היותו שומר-סף שפעל במספר מקרים נגד בכירים בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ויסמן העירה לרוזנברג בין היתר על כך שסירב לקבל את ההצעה שלה לעבור את השימוע בפני מנכ"ל משרד המשפטים.

"הבקשה שהשימוע יקוים על-ידי גורם שאינו קשור כלל למערכת הארגונית הקרובה למבקש (רוזנברג), אינה מעוגנת בכל מקור נורמטיבי", כתבה השופטת בהחלטתה.

לדבריה, מהמסמכים שהוצגו עולה כי לרוזנברג ולגרונר היה נושא אחד בלבד לכאורה שנמצא כבעל נקודות השקה מקצועיות לשניהם (הקוד האתי), וכי על פני הדברים "מדובר בדיון מקצועי וחוסר הסכמה בנושאים מקצועיים גרידא, שאין בהם כדי להעיד על עוינות אישית או על כל סיבה אחרת שתמנע את עריכת השימוע בפני הגורם שנבחר".

השופטת דחתה אם כן את הבקשה להוצאת סעד זמני בעניין, ודחתה בנוסף גם את הבקשה לסעד זמני בבקשה של רוזנברג שלא לעבור שימוע שתכליתו למנוע ממנו לעסוק עוד במקרים הנוגעים להטרדות מיניות של עובדי מדינה.

השופטת ויסמן לא קיבלה בכך את הטענה של רוזנברג, לפיה אין שום קשר בין היחסים בהסכמה שניהל עם סגניתו, אשר הוסדרו בנציבות שירות המדינה מבעוד מועד, לבין סוגיות של הטרדה מינית. רוזנברג טען כי ההשוואה בין הדברים נועדה להכפיש אותו ולייחס למקרה האישי שלו משקל של הטרדה מינית, אף שהדבר רחוק מהמציאות.

רוזנברג, נזכיר, טוען כי נציב שירות המדינה משה דיין ביקש לפטרו רק משום שהוא פעל בשנים האחרונות במסגרת תפקידו כנגד מספר בעלי תפקידים המקורבים לנתניהו, בהם פרח לרנר, נתן אשל, עזרא סיידוף ועוד.

בנציבות טענו מנגד כי ההחלטה לפטרו התקבלה לאחר שרוזנברג וסגניתו לא מצאו משרה אחרת מקץ שנתיים להסדר בעניין יחסיהם האישיים, ועל רקע בעיות מקצועיות לכאורה בתפקודו - שתי טענות שנדחו על-ידי רוזנברג.

ל"גלובס" נודע כי רוזנברג מתכוון להגיש ערעור על החלטת השופטת, באמצעות עורכי הדין גיורא ארדינסט ומרים קליינברג-אתר. בסביבתו טוענים כי השופטת זלגה בהליך המקדמי אל ההליך העיקרי שצפוי להתקיים רק לאחר השימוע - קרי דיון בשאלה האם יחסים בהסכמה שדווחו מראש והוסדרו על-ידי הגורמים הרלוונטיים, יכולים לשמש עילה לפיטורים.