תעשיית האוטו-טק הישראלית מחכה לעליבאבא

מהיכן תצמח "הצ'ק פוינט הבאה" של עולם הרכב, מה מביא את ענקי האלקטרוניקה לשלוף את פנקסי הצ'קים, ומי יגיע לאוצרות של עליבאבא?

המכונית המשותפת ל-SAIC ולעליבאבא/ צילום: יחצ
המכונית המשותפת ל-SAIC ולעליבאבא/ צילום: יחצ

בעקבות סדרת הכתבות שלנו על מהפכת "הרכב החכם" של ענף ההיי-טק הישראלי התקשר אלינו לפני כמה ימים משקיע בקרן הון-סיכון גדולה, שרצה להזהיר מפני היווצרות בועה. "כל חברה מקומית בתחום, שהוקמה לפני שנה-שנתיים על ידי שניים-שלושה חברים, מתנהגת כיום כאילו היא המובילאיי או הווייז הבאה", הוא התלונן. "גיוסי ההון מתבצעים לפי הערכות שווי אסטרונומיות, לפעמים עוד לפני שיש לחברות הכנסות כלשהן, שלא לדבר על רווחים. אפילו חברות 'בלו צ'יפ', שמייצרות הכנסות סולידות וצומחות, לא זוכות לתמחור כזה".

אין ויכוח על כך שחלק לא מבוטל מהערכות השווי שלפיהן מבוצעות כיום ההשקעות והרכישות בחברות ה"אוטו-טק" בארץ ובעולם מבוססות בעיקר על פוטנציאל ההכנסות העתידי. סביב הרכב האוטונומי, המקושר והירוק יש כיום באזז גלובלי אופנתי ונוצץ, שמושך אליו משקיעי הון-סיכון כמו פרפרים לאש. אבל רכב הוא לא "עוד מוצר צריכה". זהו מוצר עם מאפיינים ייחודיים, שמאחוריו ניצבת תעשייה של טריליון וחצי דולר, הנמצאת כיום בתהליך מואץ של שינוי. מעבר לפוטנציאל הישיר והגלוי, שנגזר ממכפלות של עשרות מיליוני כלי רכב חדשים בשנה, כל מוצר או טכנולוגיה, שמצליחים לחדור לתחום הזה יוצרים סביבם מערך שלם של קשרי תלות של יצרנים, מוצרי לוואי וספקים. היי-טקיסטים אוהבים לכנות את זה בשם האופנתי "אקוסיסטם".

לפיכך, הפוטנציאל העסקי שהרכב החכם מזמן לשחקנים החדשים הוא נרחב הרבה יותר מכפי שנראה על פני השטח. כדי להמחיש את הפוטנציאל הזה, נתמקד כאן בכמה דוגמאות, הן מתחום הטכנולוגיה והן מהתחום העסקי.

סייבר סקיוריטי לרכב: הבסיס לצ'ק פוינט הבאה?

לפני חמש-שש שנים המונח "סייבר סקיוריטי לרכב" פשוט לא היה קיים במילון המושגים של תעשיית הרכב. אמנם דגמים רבים צוידו בשנים האחרונות במערכות מולטימדיה חכמות ועם ממשקים, שאפשרו לציים לנהל את כלי הרכב וליצרנים לבצע עדכונים מרחוק, אבל סביבת הרכב נחשבה בתעשייה למבודדת ובטוחה, עם מינימום סיכון לחדירה חיצונית זדונית.

ככל שהרכב הופך להיות "חכם" ומקושר יותר, כך מתרבים הסיכונים. האיום האולטימטיבי העתידי הוא התקפה של האקר על כלי רכב אוטונומיים, שעלולה ליטול את הפיקוד מהנהג. לכן כל יצרן שמתכנן כיום רכב אוטונומי לעוד ארבע-חמש שנים חייב להגן עליו מפני תרחיש כזה. אבל האמת היא שלא צריך להסתכל יותר מדי קדימה, כיוון שאיומי סייבר על כלי רכב קיימים גם בהווה. ונשים רגע בצד את הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על השיטות שפיתח ה-CIA בשנים האחרונות להתחבר באופן אלחוטי מבחוץ לכלי רכב קיימים ולשאוב מהם מידע רגיש על הנהג.

במישור הארצי יותר תלויים כיום עשרות מיליוני נהגים באפליקציות ניווט אלחוטיות כדי להגיע ליעדם. חדירה חיצונית לרשתות הניווט מבוססות ההמונים יכולה לשבש את התנועה בערים ובמדינות שלמות ברמה אסטרטגית. הפקקים האדירים שנוצרו לפני כמה שבועות בכביש העולה לירושלים כתוצאה מבעיית תוכנה (פנימית, ככל הנראה) של ווייז ממחישים היטב את הסיכון.

מחקר עדכני של חברת דלויט מסכם זאת טוב מאיתנו: "ככל שהמורכבות של כלי רכב תמשיך לגדול, יתרחב גם פוטנציאל ההתקפות החיצוניות עליהם. רכיב פגיע אחד יכול להשאיר את כל המערכת הפנימית של הרכב חשופה להתקפה והנזק הפוטנציאלי נע בין חוסר נוחות לנהג ועד תקלות מסיביות ברכב. נוכח אתגרים כאלה, יצרני הרכב חייבים להישאר מאובטחים וערניים".

רגולטורים ברחבי העולם עובדים כיום שעות נוספות כדי למסד תקנות שייחייבו את יצרני הרכב להשתמש ברכיבים מוגנים ובפרוטוקולים מאובטחים של תקשורת בכל רכב סדרתי שיירד בעתיד מפס הייצור. זה כשלעצמו יוצר כיום פוטנציאל עסקי למכירת רכיבי חומרה/תוכנה למיליוני כלי רכב. אבל מדובר רק בראשיתו של זרם הכנסות ארוך טווח: הרגולציה המתגבשת כיום בעולם תחייב את יצרני הרכב לבצע עדכונים שוטפים מפני איומים חדשים לכל אורך חיי הרכב - בין שהלקוח ירצה בכך ובין שלא ירצה, או אפילו יהיה מודע לכך. לפיכך מודל ההכנסות הפוטנציאלי הטמון בטכנולוגיה הזאת דומה יותר למודל זרם ההכנסות המתמשך של חברות אנטי-וירוס וצ'ק פוינט מאשר לזה של יצרני צ'יפים לרכב. גם סביר להניח שחברת היי-טק שתצליח להשריש את מערך ההגנה שלה בפס הייצור של יצרן רכב כלשהו תיהנה ממעמד עסקי מקביל לזה של "חתונה קתולית".

 

משקיעים מכל הספקטרום

במישור העסקי, יצרני הרכב והספקים הגדולים שלהם (TIER1) הם הלקוחות ה"טבעיים" הגדולים של החברות בענף האוטו-טק הישראלי המתפתח. הם גם אלה שאמורים ליצור את מרב ההכנסות ולהזרים להן את מרב ההשקעות. אבל בפועל התמונה האמיתית רחבה הרבה יותר. לצורך העניין נביא כאן, מהקל אל הכבד, שלוש דוגמאות לפוטנציאל החבוי בהשקעות אסטרטגיות באוטו-טק הישראלי של חברות ממגזרים שונים - כולן מהחודש האחרון בלבד.

הדוגמה ה"קלה" שלנו הייתה יכולה להיחשב בימים כתיקונם כאירוע כבד מהותי מאוד. בתחילת החודש הודיעה חברת ON Semiconductors, ענקית שבבים שנסחרת בנאסד"ק עם שווי שוק של כ-6.5 מיליארד דולר, על הקמת מרכז מחקר ופיתוח בישראל בתחום הרכיבים לרכב חכם. המרכז יוקם בעקבות רכישת פעילות המחקר והפיתוח והפטנטים בתחום חיישני הקרבה לרכב חכם של IBM בחיפה.

בהודעת החברה נכתב: "אנחנו נערכים לאספקת מגוון רחב של מוצרי חישה וטכנולוגיות, שיענו על דרישות הלקוחות לפתרונות של רכב אוטונומי לגמרי. הרכישה תיצור מרכז פיתוח ותכנון חדש של חברת ON בישראל, שידווח ישירות לחטיבת פתרונות הרכב של התאגיד כחלק מקבוצת החיישנים החזותיים. מרכז הפיתוח החדש ממוקם בחיפה וכולל את כוח האדם, הציוד, מתקן המחקר והקניין הרוחני".

בימים כתיקונם, ידיעה על ענקית צ'יפים שנכנסת להשקעות בארץ בתחום הרכב החכם הייתה מכה גלים בברנז'ה המקומית. אבל נוכח הזרם הנוכחי של השקעות גלובליות בתחום היא בקושי עלתה על מסכי הרדאר. כך או כך, זה לא מפחית מהמשמעות החבויה כאן: גם חברות הצ'יפים הגלובליות רוצות נתח מעוגת הרכב החכם של ישראל.

הדוגמה השנייה היא של סמסונג אלקטרוניקה הקוריאנית, חברת ה-IT השנייה בגודלה בעולם, עם הכנסות של 194 מיליארד דולר ותקציב השקעה שנתי של 12.1 מיליארד דולר. בתחילת החודש ביקר כאן יונג סון, נשיא ומנהל האסטרטגיה של הקונצרן, ובמוקד הביקור שלו עמדו ההשקעות של סמסונג אלקטרוניקה בתחום טכנולוגיות הרכב. סמסונג אלקטרוניקס רכשה לאחרונה את קונצרן האודיו-וידיאו לרכב HARMAN (תמורת כ-8 מיליארד דולר), שיש לו שורשים חזקים בישראל. סון הבהיר היטב מה מחפשת כיום החברה בישראל: "לא נבנה מכוניות, אבל אנחנו מעוניינים ליישם את הטכנולוגיות שלנו כדי ליצור מכונית חכמה יותר". להערכתו, היקף השווקים הנלווים למכונית החכמה - מקישור לשוק הסלולר ועד קישור לבית החכם, למוצרי IOT ועוד - הוא יותר מ-100 מיליארד דולר. סמסונג אלקטרוניקה השקיעה בשנים האחרונות בעשרות חברות ישראליות, ומתוך תשע ההשקעות שלה בשנה האחרונה בחברות הפועלות בתחום הרכב החכם, שלוש היו בישראל.

עליבאבא בדלת האחורית

הדוגמה האחרונה נראית כדוגמה קלאסית של משקיע מתחום הרכב "הארד-קור", אך גם בה רב הנסתר על הגלוי. בסוף פברואר הודיעה יצרנית הרכב הסינית SAIC (שנחאי אוטומוטיב) על כוונתה להקים בישראל מרכז למחקר ופיתוח ולאיתור הזדמנויות השקעה בחברות בתחום הרכב החכם. המהלך הזה, שנחשף ב"גלובס" לראשונה, היא לכשעצמו ציון דרך לא מבוטל עבור תעשיית האוטו-טק המקומית: SAIC היא אחת השחקניות המרכזיות בשוק הרכב הסיני, הגדול והצומח בעולם, והיא מייצרת כ-5 מיליון כלי רכב בשנה, וממוקמת במקום טוב באמצע ברשימת החברות הגדולות בעולם של "פורבס".

גם פוטנציאל הרכש שלה מספקים בהחלט מעניין. בפברואר, למשל, זכתה יצרנית סוללות הליתיום A123 בחוזה לאספקת סוללות ליתיום-איון לחברת SAIC. שווי העסקה היחידה הזאת היה כמיליארד דולר.

אבל אפילו הפוטנציאל להשיג דריסת רגל ישירה אצל שחקנית גלובלית בקליבר הזה הוא רק החלק הגלוי של הסיפור. בשנה שעברה נכנסה SAIC למיזם אסטרטגי משותף עם ענקית המסחר המקוון הסינית עליבאבא, חברה סינית חביבה עם שווי שוק של כ-253 מיליארד דולר. נחזור שוב: 254 מיליארד דולר. המטרה המוצהרת של שתי החברות הייתה ליצור "רכב אינטרנטי" ראשון בסין, שיקושר תמידית למערך הסחר האלקטרוני של עליבאבא ויספק "אינטראקציה רב-ממדית בין אנשים, מכוניות, כבישים ותשתיות".

זה נשמע כמו יחסי ציבור בסינית, אבל המיזם הזה כבר העלה על הכביש מכונית משותפת ראשונה - רכב כביש שטח של סאייק בשם RX5, שיורד מפס הייצור עם מערכת הפעלה של עליבאבא ועם רכיבים לתקשורת אוטומטית בין מכונית למכונית ובין המכוניות לתשתית חכמה ולשורה של שירותים המנוהלים בענן.

המכונית ה"אינטרנטית" הזאת רשמה בשלושת החודשים הראשונים להשקתה בסין (במחיר של כ-22 אלף דולר לצרכן) רשימת המתנה של כ-100 אלף לקוחות וכעת בכוונת שתי החברות להרחיב את המיזם לכלי רכב נוספים וליצור במסגרתו גם רכב עם הנעה אוטונומית מתקדמת.

"עליבאבא להוטה להיכנס לתעשיית הרכב", צוטט לאחרונה בסין בכיר בחברה, "ו-SAIC יכולה לתרגם את השאיפה הזאת למציאות במהירות".

אז מה היה לנו? מרכז מחקר פיתוח שמוקם בישראל על ידי ענקית רכב סינית, שקשורה במישרין ל"גוגל של סין" ולרשותה תקציב רכש כמעט בלתי מוגבל לטכנולוגיות רכב חדשות בישראל. מבחינת תעשיית האוטו-טק הישראלית, המונח "להיכנס למערכת האוצרות של עליבאבא" רחוק מלהיות קלישאה במקרה הזה.

פורסייט נערכת להנפקה בארה"ב; ג'נרל מוטורס ישראל מתקרבת לקו הזינוק של רכב אוטונומי כחול-לבן

על רקע ההתלהטות של מגזר האוטו-טק הישראלי הודיעה היום חברת Foresight שהיא מגדילה את גיוס ההון ב-15% נוספים. החברה עוסקת בפיתוח מערכות למניעת תאונות דרכים על בסיס זוג מצלמות וידיאו המותקנות בקדמת הרכב (ונועדו לספק יכולת ראייה תלת-ממדית) ותוכנת מחשב המותקנת ברכב ונועדה לעבד ולנתח את התמונה המתקבלת מהמצלמות. על בסיס הניתוח, המערכת מגלה את הסכנות שבכביש ומתריעה בפני הנהג על תאונת דרכים שעלולה להתרחש.

גיוס ההון, שהושלם היום בדרך של הקצאה פרטית, הוא בהיקף של כ-23.5 מיליון שקל (כ-6.6 מיליון דולר). בגיוס ההון השתתפו משקיעים פיננסיים מרכזיים ומשקיעים פרטיים בעלי ידע וניסיון בתחום, ובהם נציגים ממשפחת קרסו, איילים קרנות נאמנות ומייסדי חברת פיינל. ההון שגויס יסייע לחברה בהאצת תהליכי המו"פ והמסחור של מערכת הדגל של החברה. נוסף על כך, הוא יסייע לחזק את ההון העצמי של החברה כדי לעמוד בתנאי הסף הנדרשים לרישום מניות החברה למסחר בארה"ב, כחלק מהתוכנית הנבחנת כיום להיכנס למסחר בארה"ב.

בחודש שעבר השיקה Foresight גרסת אלפא של מוצר הדגל של החברה, שעתיד לספק לנהגים כמה יכולות גילוי והתרעה. לדוגמה, התרעה על אי-שמירת מרחק בתוך התייחסות למהירות הנסיעה של הרכב שמלפנים והרכב שבו מותקנת המערכת (המהירות העצמית); התרעה על התנגשות עם כלי רכב, לרבות לגבי כלי רכב סטטיים; גילוי של והתרעה על הולכי רגל במסלול הנסיעה; גילוי של והתרעה על רוכבי אופניים במסלול הנסיעה; גילוי של והתרעה על עצמים בגודל של עד 40X40 ס"מ, הנמצאים במסלול הנסיעה.

כל אחת מהיכולות הללו היא מודול תוכנה עצמאי, הניתן להרצה בנפרד, בהתאם לבחירת הלקוח וצרכיו.

בחודשים האחרונים ערכה החברה סדרה ארוכה של ניסויים שכללה נסיעות ארוכות בכבישי הדרום והמרכז, ביום ובלילה, בתנאי מזג אוויר ותאורה משתנים ומאתגרים, שבחלק מהמקרים הקשו על גילוי הסכנות שבכביש. בניסויים נבחנו יכולות המערכת, והצלחתם נמדדה בזיהוי ובמתן התרעה נכונים לנהג מפני הסכנה.

בתוך כך מתקרבת לשלב הניסוי על כבישים ציבוריים המכונית האוטונומית המתקדמת, שפותחה במרכז המחקר והפיתוח של ג'נרל מוטורס בהרצליה. המכונית מבוססת על חיישנים ואלגוריתמים שפותחו על ידי צוותים שונים של החברה בישראל והם מותקנים על מכונית ניסוי חשמלית מדגם שברולט BOLT, שהגיעה ארצה לצורך זה.

עם תום הפיתוח מתכוונת ג'נרל מוטורס לשלב מאות מכוניות כאלה לצורך ניסוי ארוך טווח בציי שיתוף רכב בארה"ב.

צרו איתנו קשר *5988