ביצעתם השקעות בארה"ב? יורשיכם עשויים לשלם מס ירושה

השאלה אם להחיל מס ירושה בישראל נחשבת לאחד הנושאים הרגישים והשנויים במחלוקת במחוזותינו. עשרות שנים מתדיינים הפוליטיקאים והמומחים על טיבו וחשיבותו של המס הזה - שמטרת-העל שלו היא חלוקת העושר במדינה. למס הזה יש מתנגדים רבים, אבל גם לא מעט תומכים שמעלים אותו על השולחן כל פעם מחדש. בינתיים, חרף ניסיונות חוזרים ונשנים (בהם של שר האוצר, משה כחלון) להטיל אותו מחדש בישראל (בין 1949 ל-1981 הוחל בישראל מס ירושה), ידם של מתנגדי המס על העליונה.

הדיון על חקיקת חוק מס ירושה או מס עיזבון בישראל צפוי לחזור אל קדמת הבמה שוב, ככל הנראה כבר בבחירות הבאות, אבל בינתיים, בשקט-בשקט, בלי שנשים לב, היה זה דווקא "הדוד סם" שהתקרב בצעדי ענק אל הנכסים והכספים שמותירים אחריהם ישראלים שהלכו לעולמם.

לא רשות המסים הישראלית, אלה ה-IRS האמריקאי הוא שמאיים בימים אלה לנגוס נתח משמעותי מהירושות הישראליות. איך זה קרה? באמצעות שילוב של חוק ישן ומידע חדש: מס העיזבון האמריקאי הקיים מזה שנים ארוכות; ומדיניות חילופי המידע בין רשויות המס הישראלית והאמריקאית שנכנסה לתוקף לפני מספר חודשים.

מס העיזבון האמריקאי הנחשב בעיני רבים לאחד מכלי גביית המסים וחלוקת העושר האגרסיביים ביותר שנמצאים בארסנל של "האח הגדול" בארה"ב, אינו חל רק על יחידים תושבי ארה"ב או אזרחים אמריקאים, אלא גם על יחידים שאינם תושבי ארה"ב ואף אינם אזרחים אמריקאים, שהחזיקו בארה"ב ביום פטירתם בנדל"ן, בניירות ערך, באג"ח מסוגים מסוימים ובהשקעות אחרות.

תקרת פטור נמוכה

עד לאחרונה לרשות המסים האמריקאית פשוט לא היה את המידע הדרוש על-מנת להחיל את המס הזה על ישראלים. "מס העיזבון האמריקאי, שהוא מאוד-מאוד בעייתי עבור ישראלים שהשקיעו בארה"ב, לא היה בתודעה עד עכשיו וגם לא הוטל בפועל עד היום. בהיעדר מידע על פטירתם של ישראלים שהשקיעו מיליונים או מיליארדים בארה"ב, הרשויות בארה"ב לא הטילו אותו עד היום", מסביר עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל קבוצת המסים במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ, המתמחה בתכנון העברת העושר הבין-דורי.

לדבריו, עד לאחרונה יחידים זרים ככלל, וישראלים בפרט, לא ייחסו חשיבות לחשיפה למס עיזבון אמריקאי, וזאת על אף השלכותיו הפוטנציאליות הדרמטיות - "ככל הנראה, לאור המרחק הגאוגרפי הרב מידו הארוכה של 'הדוד סם', ולאור קשיי האכיפה הפרקטיים בהם נתקלת רשות המסים האמריקאית, בבואה להטיל מס עיזבון על נכסים המוחזקים על-ידי תושבים ואזרחים זרים", מסביר עו"ד נוימן.

אולם, במסגרת המרדף הבינלאומי שמנהלות רשויות המס בעולם אחר ההון השחור המסתתר מחוץ לגבולותיהן, והמהלכים הבינלאומיים ליצירת שקיפות פיננסית בין מדינות, התעצמה גם המגמה לשיתוף-פעולה גלובלי ולהעברת מידע בין המדינות. בין היתר נכנס לתוקפו גם הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים, בעלי חשבונות בארה"ב.

הסכם ה-FATCA, שנחתם לפני כשנתיים בין ישראל לארה"ב ואושר בחקיקה אשתקד, מחייב את הבנקים והגופים הפיננסיים בכל המדינות החתומות עליו, להעביר ל-IRS מידע על נכסים פיננסיים והכנסות של אזרחי ארה"ב באותן מדינות.

כחלק מיישום ההסכם, ישראל העבירה ל-IRS בנובמבר ובדצמבר 2016 נתונים לגבי חשבונות בבעלות תושבי או אזרחי ארה"ב, כפי שזוהו ודווחו על-ידי המוסדות הפיננסיים בישראל לשנים 2014 ו-2015; ובהמשך לכך, החל מינואר השנה, החלה רשות המסים לקבל מידע הנוגע לחשבונות של תושבי ישראל בגופים פיננסיים בארה"ב.

זרימת המידע בין המדינה פתחה פתח חדש לאכיפתו של מס העיזבון האמריקאי על הישראלים שהשקיעו בחו"ל. בנוסף, גם הבנקים הישראלים כבר לא חופשיים כפי שהיו בעבר להעביר כספים של לקוחות שנפטרו לחשבונות היורשים. היום הם נדרשים לתת דין וחשבון לא רק לרשויות בישראל, אלה גם לרשויות בארה"ב. "כעת, בעת העברת כספים ליורשים של אדם שהחזיק בחשבונות או ניירות ערך בארה"ב, הבנקים מבקשים אישור ששולם מס העיזבון האמריקאי", אומר עו"ד נוימן.

לדבריו, "ישראלים מחזיקים בארה"ב מיליארדים של דולרים. השוק הכי גדול של השקעות של ישראלים נמצא בארה"ב. כעת, אם אדם נפטר עם נכסים אמריקאים בעיזבון שלו, המשפחה שלו צריכה להיפרד כמעט מחצי מהרכוש שהוא הותיר אחריו, והדבר הזה לא חלחל לתודעה של המשקיעים הישראלים.

"כמעט לכל ישראלי יש כסף או רכוש בארה"ב - בין אם זה נדל"ן למגורים, נדל"ן מניב, ניירות ערך, אג"ח. אין כמעט אנשים שלא מחזיקים תיק דולרים אמריקאים, אבל רובם לא עושים תכנוני מס כדי להימנע מחבות במס עיזבון אמריקאי עם הפטירה".

הבעיה של הישראלים המשקיעים בארה"ב לא נגמרת בחשיפה למס האמריקאי, כפי שהוא חל על אמריקאים. בניגוד לאמריקאים, הנהנים מפטור מהמס עד תקרה של כ-5 מיליון דולר, כך שהוא פוסח על ירושות "קטנות", במקרה של הישראלים, תקרת הפטור נמוכה משמעותית.

"האבסורד הגדול בהקשר זה הוא שבעוד שאזרחי ארה"ב מוגנים ממס עיזבון אמריקאי עד לתקרת פטור בגין שווי נכסי של כ-5.3 מיליון דולר, הפטור לבעלי נכסים בארה"ב שאינם אזרחים אמריקאים, מוגבל לסך של 60 אלף דולר בלבד, ושיעור המס עשוי לעמוד על 40% משווי הנכסים בארה"ב. במצב דברים זה משקיעים ישראלים עשויים להיות חשופים, לאחר פטירתם, למס עיזבון בגין נכסים אמריקאים ששווים הוא מעל הסכום האמור", מסביר עו"ד נוימן.

מיליארדרים בעד מס ירושה

בעשור האחרון נולדה תנועה חדשה בקרב עשירי העולם, ובעיקר עשירי ארה"ב - תנועה התומכת בגלוי במס ירושה. אנשי עסקים מוכרים, אילי-הון ומיליארדרים הבהירו כי אין סיבה שהילדים שלהם יירשו הון-עתק ולא ישלמו על כך מס, וכי "לא יקרה כלום לילדים, אם יהיו להם כמה עשרות מיליונים פחות".

אילי הון, כמו וורן באפט, ביל גייטס, ג'ורג' סורוס, אביגיל דיסני, ריצ'רד רוקפלר ועוד עשרות מעשירי העולם נסחפו ליוזמה לתרום את רוב הונם לארגוני צדקה לאחר מותם, וקראו להטלת מס ירושה, כאשר זה בוטל או הושהה במדינתם, כדי "שהילדים יעבדו".

גם בישראל כבר החלה תנועה דומה בזעיר-אנפין. מספר מיליארדרים ואנשי עסקים ישראלים, הצהירו כי הם תומכים בהחלת מס ירושה גם בארץ. כך, למשל, התבטא בעבר איש העסקים אבי נאור, ממייסדי ענקית הטכנולוגיה אמדוקס, שאמר בראיון כי הוא בעד מס ירושה כי "זה נכון חברתית, ונכון גם לילדים". גם איש הנדל"ן חיים כצמן, יו"ר גזית גלוב, התבטא בעבר בעד החלת מס ירושה.

אלה שהבעיה במקרה של ישראלים שהשקיעו בארה"ב וכפופים למס העיזבון במדינה, היא שהעושר שלהם לא מתחלק בין הישראלים בישראל. "כל הרעיון של מס עיזבון והצדק החלוקתי הוא שאתה רוצה לחלק ולהעביר את הכסף מהעשירים במדינה שלך לעניים, כאשר היורשים יקבלו רק חצי מהרכוש שהעשיר השאיר. הבעיה שפה הישראלים משאירים את הרכוש שלהם ל'דוד סם'. הם לא משאירים את זה לישראלים, אלא לאמריקאים; ובנוסף, בניגוד לאזרח אמריקאי, שמוגן עד 5 מיליון דולר (תקרת הפטור ממס ירושה לאמריקאים - א' ל"ו), הם ממוסים מסכום נמוך הרבה יותר.

"רק לאחרונה נאלצנו לטפל בהפחתת תשלומי מס עיזבון לרשויות המס בארה"ב של יורשיו הישראלים של מנוח ישראלי שהותיר אחריו נכסים רבים בארה"ב, ושתשלומי המס בגינם היו יכולים להימנע לחלוטין על-ידי תכנון זהיר של עיזבונו ומבנה החזקת נכסיו", אומר עו"ד נוימן.

לכן, אומר עו"ד נוימן, "היום, יותר מתמיד, קיים צורך אמיתי ומיידי לפיתוח פתרונות מס שיעניקו הגנה מלאה כנגד החשיפה הדרמטית למס עיזבון אמריקאי, ושיאפשרו לתושבי ישראל לנהל את השקעותיהם בארה"ב ולהעביר אותם לדורות הבאים. זאת, תוך צמצום עד איון של עלויות מס הירושה האמריקאי המתחייבות בגינן".