המקרה של אירונאוטיקס

דוחות כספיים של חברות פרויקטים שונים בהגדרה מדוחות כספיים של חברות שמספקות מוצר או שירות. כאשר החברה מספקת ללקוח פרויקט שנמשך על פני זמן, היא מכירה בהכנסות ממנו על פני התקופה בהתאם לאבני-דרך, בעוד שבמכירת מוצר או שירות ההכנסה היא מיידית.

הדוחות של חברות שמספקות פרויקט נשענים על אומדנים של הנהלת החברה וגורמים בה לצד גורמים חיצוניים; אחד מהקריטריונים לקצב העבודה בפרויקט הוא קריטריון הנדסי - מהנדסים בודקים מה שיעור הביצוע ההנדסי. המבחנים לשיעור הביצוע יכולים להיות גם לפי שעות עבודה שהושקעו מתוך סך כל שעות העבודה בפרויקט, שיעור השלמה לפני אבני-דרך שנקבעו מראש, ועוד.

המשמעות של הקריטריונים האלה, במקרים רבים, היא שהנהלת החברה שולטת בשיעור הביצוע. היא יכולה להחליט להשקיע יותר שעות עבודה בפרויקט מסוים, ובהתאמה לדווח על הכנסות והוצאות גדולות יותר.

עוד עניין חשבונאי שמייחד חברות פרויקטים (מכל הסוגים והענפים) הוא המחזור התפעולי שלהן. אורך המחזור התפעולי מבטא את משך הזמן משלב הייצור של המוצר (או שלב קבלת המוצר, אם זה מייבוא) ועד שלב המכירה וקבלת התשלום. במוצרים "פשוטים" זה עניין של חודשים בודדים, אבל כאשר מדובר בחברות פרויקטים זה עניין שיכול להתמשך שנים. משלב הגשת ההצעה, דרך שלב הבחירה וההתמודדות הסופית ועד לשלב אספקת הפרויקט (שלב שבעצמו יכול להימשך תקופה ארוכה) ושלב הסיום, עוברות שנים. כלומר, במצב כזה משך החיים התפעולי הוא שנים. ואיך זה קשור לחשבונאות?

החשבונאות מאפשרת לחברות להציג תחת הנכסים השוטפים במאזן את הנכסים שיהפכו למזומנים בטווח של השנה הקרובה, או מחזור החיים התפעולי - הנמוך מביניהם. אז כאשר מדובר בחברות תפעוליות רגילות (שמוכרות מוצר/ מספקות שירות) יוצגו תחת הנכסים השוטפים כל הנכסים שיהפכו כביכול למזומנים בטווח של שנה (לקוחות, מלאי), ואילו בחברות הפרויקטים (שלצורך הדוגמה אורך החיים התפעולי בהן הוא 3 שנים), יציגו תחת הנכסים השוטפים את כל הנכסים שיהפכו למזומנים בטווח של 3 שנים. וזה כמובן הבדל גדול. תחת הנכסים האלה יכולים להיות מלאי בבנייה/בתהליך (שקשור לפרויקט) שיהפוך למזומן (שיימכר) רק בעוד שנתיים, ויותר; או לקוחות שישלמו בעוד שנה-שנתיים, וכן הלאה.

ההיגיון מאחורי ההצגה הזו הוא פשוט: רוצים שיוצג במסגרת הנכסים השוטפים כל מה שהוא מבחינת החברה שוטף, ומבחינתה זה בהתאם למחזור החיים התפעולי - אם המלאי של העסקה "שוכב" במשך שנתיים, ואורך החיים/מחזור תפעולי הוא 3 שנים, אז לא עבר למעשה מחזור תפעולי, ולכן המלאי צריך עדיין להיות מוצג תחת נכסים שוטפים. כלומר, ההתייחסות ל"שוטף" היא אקוויוולנטית להתייחסות ל"מחזור התפעולי".

איפה נהוג מחזור תפעולי של מעל שנה

חברות הבנייה/יזמיות הבנייה הן חברות עם מחזור תפעולי של כמה שנים, אבל גם חברות שמספקות פרויקטים ביטחוניים או בתחום התעופה הן עם מחזור תפעולי ארוך. חברה מהסוג הזה היא אירונאוטיקס המפתחת ומייצרת מל"טים, רחפנים ועוד. החברה מתכוונת להנפיק את מניותיה לראשונה לציבור, ולצורך כך היא פרסמה תשקיף הנפקה שכולל את דוחות העבר.

ובכן, מהביאורים לדוחות עולה כי החברה חיה ב"שני ממדים": מחזור החיים שלה הוא בחלק מהמוצרים עד שנה, ובחלק אחר (הפרויקטים) בן מספר שנים. "לקבוצה שני מחזורים תפעוליים", מוסבר בביאור, "בהתייחס לפרויקטים בתהליך, המחזור התפעולי הוא יותר משנה ועשוי להימשך שנתיים עד שלוש שנים. בהתייחס ליתר הפעילויות, המחזור התפעולי הרגיל של החברה הוא שנה. עקב כך, כוללים הרכוש השוטף וההתחייבויות השוטפות פריטים המיועדים והצפויים להתממש בתוך תקופת המחזור התפעולי הרגיל של החברה.

"ביחס לפרויקטים שבתהליך כאשר תקופת המחזור התפעולי ארוכה משנה, הנכסים וההתחייבויות הקשורים לאותה פעילות מסווגים בדוח על המצב הכספי במסגרת הנכסים וההתחייבויות השוטפים, בהתאם למחזור התפעולי המתואם של החברה", נכתב בביאור.

המשמעות היא שקוראי הדוחות לא יודעים באמת מה עיתוי הפיכת הנכס למזומן. נניח שיש יתרה במלאי, מה זה אומר - זה יהפוך למזומן תוך שנה? תוך שנתיים? תוך שלוש?

זו בעיה עקרונית בהבנת הדוחות (וכמובן לא אשמתה של אירונאוטיקס), אבל זה בעיקר קריטי לנושים של החברה, ופחות לבעלי מניותיה. הנושים צריכים להבין איך ייראה התזרים בטווח הקרוב, והם לא באמת יכולים להסתמך על הנכסים השוטפים. עם זאת, סביר שבדוחות השוטפים כחלק ממידע נוסף החברה תפרט את החלוקה הפנימית של הנכסים (בדומה לחברות הבנייה עם מחזור תפעולי ארוך, שמפרטות את הנכסים השוטפים וההתחייבויות השוטפות לטווח של שנה).

זיגזג ברווח

חברות פרויקטים מדווחות כאמור על הכנסות ורווח בהתאם לקצב ההתקדמות. אבל מה קורה אם הפרויקט מפסיד? אז הן צריכות לדווח על ההפסד. זה עובד כך: מדווחים על הכנסות מהפרויקט כשמולן הוצאות באותו גובה - כלומר רווח אפס, ואם יש הפסד אז מדווחים עליו כהפסד מהפרויקט. זה קורה (לא הרבה), ואז עולה שאלה מה קורה אם בהמשך מתברר שהפרויקט רווחי? בפועל, בשנה שבה מתברר שהפרויקט רווחי, מכירים בכל הרווח (גם על חשבון השנים הקודמות), אבל המשמעות היא שכלכלית מסיטים רווח משנים קודמות לשנה הספציפית.

מקרה כזה התרחש באירונאוטיקס. "....עד 2013 העריכה הנהלת החברה כי קיימת אי ודאות באשר ליכולתה להשלים את פיתוח הפרויקט וכי קיים ספק בעמידתה בתנאים החוזיים כפי שנקבעו בהסכמים עם אותם לקוחות. לפיכך, הכירה החברה בדוחות הכספיים לשנים 2012 ו-2013 בהכנסות בגובה העלויות שהוצאו, אשר השבתן צפויה (הצגת מרווח אפס) בסך של כ-10 מיליון דולר במצטבר", מדווח בביאור. "במהלך 2014 השלימה החברה את פיתוח אב הטיפוס וביצעה בהצלחה מספר רב של ניסויי המראה ונחיתה אוטומטיים. בהתאם לכך כללה בדוחות הכספיים ל-2014 הכנסות מפרויקטים בהקמה בגין החוזה בסך של 49.7 מיליון דולר ורווח תפעולי של 17.6 מיליון דולר (מתוכם הכנסות של 12.2 מיליון דולר ורווח תפעולי של 7.5 מיליון דולר מיוחסים לתקופות הקודמות)".

כלומר, לדוחות 2014 נוסף רווח תפעולי משנים קודמות - וזה אמנם תקין חשבונאית, אבל כלכלית מדובר על רווח תפעולי אמיתי נמוך ואפילו אפסי בשנה זו. מאז, החברה נמצאת בצמיחה מרשימה, תוך הגדלת הרווח התפעולי - ב-2016 ההכנסות הסתכמו ב-111 מיליון דולר, והרווח התפעולי ב-18.6 מיליון דולר.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

 רווחים מהעבר