מתכננים חתונה? שני מקרים שיכולים לחסוך לכם הרבה כסף

עונת הקיץ בעיצומה, ואלפי זוגות צעירים מתכוננים ליום הגדול בחייהם - חתונה. כמו כל דבר בחיים, הדרך אל האושר רצופה לעתים במהמורות, והרבה מאד פעמים בני הזוג, במקום להתעסק בהכנות לקראת החתונה ובמקום להשקיע את מירב מרצם ומאמציהם על-מנת שהיום הגדול בחייהם יהיה מושלם, נאלצים להתמודד עם סיטואציות שבהן העוסק או הספק העומד מולם "מקשה" עליהם את החיים, מקפח את זכויותיהם וגורם להם למסע חתחתים בדרך אל היום הגדול בחייהם.

בעולם האירועים והחתונות קיימים אינספור אירועים שעשויים להפוך במהרה לסוגיות משפטיות, ועל כן בחרנו להתמקד בשתי סיטואציות הכי נפוצות שבהן נקנה לבני הזוג כלים ראשוניים להתמודד עם הסיטואציה המלחיצה והלא נעימה בה נתקלו בעל-כורחם. 

1. רישיון עסק לאולם

מקרה שקרה: בני זוג בשם אייל ודנה (שמות בדויים) ביקרו בגן אירועים יוקרתי, התרשמו מאוד מהמקום, מהאוכל, מההבטחות שניתנו להם בעל-פה וכן מהצעת המחיר המשתלמת שהייתה מעין "הכול כלול". אייל ודנה החליטו לחתום על הזמנה לאירוע חתונה אשר ייערך בעוד כחצי שנה והחלו לתכנן את יומם הגדול. לצורך שריון האירוע, אייל ודינה שילמו מקדמה על סך 5,000 שקל.

מספר ימים לאחר מכן אייל גלש בביתו ברשת האינטרנט, והתברר לו למרבה תדהמתו כי אותו גן אירועים אינו מחזיק באישורים מתאימים - ואין לו כלל רישיון עסק.

למחרת היום התייצב אייל אצל מנהל הגן וביקש ממנו הסברים. מנהל הגן ניסה להתחמק וטען כי "הכול בסדר", וכי אין מה לדאוג, מאחר שבחמש השנים האחרונות הוא ערך מאות אירועים שעברו ללא כל תקלות, גם ללא רישיון עסק. את אייל ההסברים האלה לא שכנעו, מאחר שהוא הבין כי קיים סיכוי לא מבוטל שהרשות המקומית תסגור את הגן לפני קיום האירוע, ובני הזוג ייוותרו מול שוקת שבורה, תוך שהם הזמינו מאות אורחים, ספקים ובני משפחה למקום שלא ניתן יהיה לערוך בו את החתונה.

אייל דרש ממנהל האולם לבטל את העסקה באופן מיידי תוך החזרת המקדמה ששילם, אולם לא רק שמנהל הגן סירב, אלא הוא אף איים על אייל כי אם יעשה זאת, גן האירועים יגיש נגד בני הזוג תביעה על סך מלוא ההזמנה, בעשרות אלפי שקלים, בגין ביטול עסקה. 

למזלם של בני הזוג, המקרה לעיל נפוץ מאד (היות ואולמות וגנים רבים בישראל פועלים כבר שנים ללא רישיון עסק), והדין נמצא לצידם של אייל ודנה. סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי) דן בנושא הטעיה וקובע כי "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לעניין זה, 'הטעיה' - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

על-פי הפסיקה שדנה במקרים דומים, נקבע כי זכותם של בני הזוג לבטל את העסקה, היות שגן האירועים הטעה אותם והיה חייב, עוד לפני טרם ההתקשרות בהזמנה, לגלות באופן אקטיבי אודות היעדרו של רישיון עסק, שהרי מדובר בפרט מהותי. לזוג אין מחויבות חוקית לברר את העניין לפני החתימה. ההנחה הרווחת של המזמינים, שהיא הנחה סבירה, היא שהמקום פועל על-פי דין ובידיו כל הרישיונות המתאימים - כל עוד לא נאמר לו אחרת.

אם בני הזוג היו יודעים מראש על היעדר רישיון העסק, סביר להניח שכלל לא היו מבצעים את ההזמנה, שכן איזה אדם מעוניין להסתכן בכך שהגן לא יעמוד לרשותו במועד האירוע, במקרה שייסגר על-ידי הרשות המקומית עקב היעדר רישיון?

כפי שנקבע באחד מפסקי שדנו בעניין דומה: "בני זוג מתכננים את טקס חתונתם ומבקשים כי טקס זה ייערך במועדו וללא כל 'בעיות'. היעדר רישיון עסק וקיומם של צווי הריסה הם פרטים מהותיים שעלולים, במצבים מסוימים, להביא לביטול חתונה, שכן ייתכן מקרה שבו בית המשפט לא היה מעכב צו הריסה או לא מעכב צו סגירת העסק; הדבר עלול להוביל לביטול החתונה".

לא פחות חשוב - הפסיקה קבעה כי בנסיבות דומות מדובר בחוזה בלתי חוקי בהתאם להוראות סעיף 30 לחוק החוזים, הקובע כי "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל".

הרציונל העומד מאחורי כך הוא שכאשר אולם אירועים מתקשר עם לקוחות בהזמנה, ואין במעמד ההזמנה לאותו אולם רישיון עסק בתוקף - מדובר ממילא בחוזה בלתי חוקי, שהרי אם המקום אינו יכול על-פי חוק לערוך חתונות, כל ההתחייבויות שלו בדבר עריכת אותו אירוע בטלות, ואין להן כל תוקף, שכן ממילא הוא פועל באופן בלתי חוקי.

לסיכום הסוגיה: התקשרות כזו היא בלתי חוקית ובטלה, וניתן לבטלה עקב הטעיית האולם, ואולי בעיקר בשל חוסר תום-לבו של האולם, אשר לא הפנה את תשומת-לב בני הזוג כי אין בידיו רישיון עסק, וכי ההזמנה נגועה באי-חוקיות.

אייל ודנה ביטלו את העסקה והגישו תביעה להשבת המקדמה, בתוספת פיצויים על הנזקים שנגרמו להם. 

2. שמלת הכלה המעוצבת

מקרה שני שבני זוג שמתכננים חתונה צריכים לדעת, קשור לשמלת הכלה. כארבעה חודשים לפני היום הגדול בחייה, מור (שם בדוי) החלה לחפש שמלת כלה. מור החלה לשוטט באינטרנט, קראה המלצות על מעצבי שמלות, ובעקבותן הגיעה לאתר האינטרנט של מעצב נודע. היא הלכה לחנות של אותו מעצב ובחרה מתוך המלאי הקיים שמלה שמצאה חן בעיניה, שעלותה 10,000 שקל. מור חתמה על הזמנה ושילמה מקדמה על החשבון על סך 1,000 שקל. בהזמנה נכתב כי במקרה שתבטל את העסקה לאחר ביצוע ההזמנה, היא תחויב בדמי ביטול על סך 70% מעלות השמלה.

כשעתיים לאחר ביצוע ההזמנה מור שינתה את דעתה, התחרטה וביקשה לבטל את העסקה. היא ניגשה לחנות ודרשה לבטל את ההזמנה, אך המעצב סירב בכל תוקף לבטל את העסקה וטען כי לא עומדת לה זכות ביטול, וכי אם תעשה זאת, הוא יתבע ממנה 70% מיתרת הסכום על סך 9,500 שקל, שכן "הסכמים וחוזים יש לכבד". 

אז כדאי לדעת שסיטואציה כזו היא נפוצה מאד ומתרחשת מדי יום. חרטה של כלה מיועדת בדבר השמלה אותה היא תרצה ללבוש ביום הגדול בחייה היא דבר לגיטימי ומובן, בטח ובטח כאשר היא מתרחשת תוך זמן קצר ביותר מביטול העסקה.

הדין במקרה הזה הוא תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), קטגוריה מספר 7 "ביגוד והנעלה", הקובעות כי עסקה כזו ניתן לבטל בתוך שני ימי עסקים שלאחר יום הרכישה, לא כולל ימי מנוחה, ובלבד שתווית המחיר על המוצר, אם ישנה, לא הוסרה. במקרה כזה, התקנות קובעות כי הצרכן רשאי לבטל את העסקה בתשלום דמי ביטול מינימליים על סך 5% ממחיר העסקה או 100 שקל, לפי הנמוך מביניהם. 

אם מור הייתה מזמינה שמלה באופן מיוחד לפי מידותיה, תקנות הגנת הצרכן קובעות כי כאן אי-אפשר לבטל עסקה לגבי "טובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן על-פי מידות או דרישות מיוחדות". ואולם, גם אם מור הייתה מזמינה שמלה שהיה צריך לייצר אותה על-פי מידות או דרישות מיוחדות, והיא הייתה מבטלת את העסקה לאחר שעתיים - לא סביר שהמעצב הספיק לעשות פעולה כלשהי להכנת השמלה, ולכן במקרה כזה עדיין תעמוד לה זכות הביטול - אלא אם הוא יצליח להוכיח אחרת.

בנוסף, סכום הפיצוי שדרש המעצב - 70% מערך העסקה - הוא פיצוי שאינו פרופורציונלי לנזק שנגרם לו, ולבית המשפט יש סמכות להפחית את הפיצוי המוסכם לדמי ביטול מינימליים.

אז אילו מור הייתה מגישה תביעה, בית המשפט ככל הנראה היה מבטל את העסקה, מורה על השבת המקדמה בניכוי 100 שקל ופוסק לטובת מור הוצאות משפט.

■ הכותב הוא עורך דין המתמחה בתחום המשפט האזרחי-מסחרי.