פרשת בזק: הגופים המוסדיים עשו את מלאכתם נאמנה

חצי הכוס המלאה בעסקת בזק-yes: המוסדיים, שספגו בעבר ביקורת על שיתוף-הפעולה עם בעלי השליטה, מילאו את תפקידם והצביעו נגד עסקת בעלי העניין של אלוביץ' ■ דעת אורח

משרדי בזק במגדלי עזריאלי/ צילום: תמר מצפי
משרדי בזק במגדלי עזריאלי/ צילום: תמר מצפי

בשלהי העשור הקודם ספגו הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור, ביקורת ציבורית רחבה על כך שלא נקטו גישה לעומתית כלפי בעלי השליטה בחברות הציבוריות. נטען כלפיהם שהצבעותיהם באסיפות הכלליות נטו לאשר עסקות בעלי עניין שהיטיבו עם בעל השליטה, חבילות תגמול בעייתיות ועוד עסקות כאלה ואחרות שלא היטיבו עם מצבם של העמיתים.

ואולם, אם פרשת בזק-yes יכולה ללמדנו לקח כלשהו, הוא שאם מספקים לגופים האלה את הכלים ואת הקרקע הרגולטורית הנכונה, הם יבצעו את מלאכתם. באסיפת בעלי המניות של בזק שנערכה בתחילת 2015, כל הגופים המוסדיים המקומיים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הצביעו נגד עסקת בעלי העניין השנויה במחלוקת של רכישת מניות yes מידי חברת יורוקום של בעל השליטה אלוביץ', ובכך דה-פאקטו, הם ביצעו את עבודתם עבור העמיתים. וזאת כמובן לא הדוגמה היחידה. בשנים האחרונות הגופים המוסדיים הצביעו בהתאם לעמדות מקצועיות גרידא ובהתאם לאינטרסים של טובת החברה והעמיתים שאותם הם מייצגים.

הטעם לכך הוא השינויים הרגולטוריים שנעשו בשנים האחרונות, שהפכו את הקערה על פיה - והם אלה שאפשרו לגופים המוסדיים לבצע את עבודתם מול בעלי השליטה בחברות הציבוריות. מדובר בתיקוני חוק שונים, ובהם חיזוק כוח הצבעתם של הגופים המוסדיים באסיפות הכלליות ויצירת חובת הצבעה עליהם תוך הסתמכות על גוף עצמאי נטול ניגוד עניינים, שפותר בעבורם את ניגודי העניינים המובנים שלהם.

איך להעלות את רמת הממשל התאגידי

תקנות אלה ואחרות, כמו תיקון 16, הפכו את הגופים המוסדיים לגופי השקעה שלא רק פועלים להשגת תשואה מירבית עבור העמיתים, אלא גם דואגים לכך שתיעול הערך מהחברה הציבורית לבעל השליטה לא יהיה כזה שיפגע בבעלי מניות המיעוט. בעשותם זאת, הם משפרים עוד יותר את התשואה עבור העמיתים.

עסקת בזק-yes, שאושרה לבסוף בזכות הצבעתם של בעלי המניות הזרים בבזק, מלמדת אותנו דבר מה נוסף: התנגדות בעלי מניות המיעוט, גם אם היא עזה ומובהקת, לעתים לא יכולה לעצור עסקות בעלי עניין, לאחר שאלה הגיעו לאסיפה הכללית. הרעיון הוא לייצר מערך בקרה הדוק יותר בתוך מנגנוני הבקרה וניהול הסיכונים המובנים בחברה עצמה - כזה שבו עסקה מסוג זה לא מובאת כלל לאישור האסיפה הכללית.

דירקטוריון חברה ציבורית הוא זה שצריך למנוע עסקה, שבאופן מובהק משרתת את בעל השליטה נגד האינטרס של החברה עצמה ושל בעלי מניות המיעוט בה. לצערי, זה לא קורה הרבה, וזאת מהסיבה הידועה לכל, שחברי הדירקטוריון חבים את אמונם ותעסוקתם לבעל השליטה. גם הדח"צים אינם בעלי יכולת להוות משקל נגד חזק מול בעל השליטה, וזאת מתוקף שיטת בחירתם ושיטת המינוי שלהם.

מכיוון שאת המציאות הזו לא ניתן לשנות, כי הדרך של בעל השליטה לשלוט בחברה היא דרך הדירקטוריון, יש מקום לייצר מציאות נוספת לצד זו הקיימת. אם בדירקטוריון יהיה נציג של בעלי מניות המיעוט, הממונה לאחר שהחברה קיימה תהליך סדור של בחינת תמהיל הדירקטוריון וצרכיו, מיפוי פרופיל הדח"צים הנדרשים ואיתורם בדרך של תהליך בלתי תלוי אמיתי ובשיטה של "no friends and no family", היינו מוצאים הרבה פחות סוגיות שכאלה.

 

שוק ההון הישראלי מרובה חברות עם גרעין שליטה, וזאת בניגוד לשווקים מפותחים אחרים בעולם. מצב זה הוא ייחודי, ולכן צריך למצוא פתרון ייחודי - והוא מינוי של נציג הציבור, כך שיביא כוח וכלים אפקטיביים לדירקטוריון באמצעות דח"צים עצמאיים באמת. מינוי דח"צים עצמאיים באופן מקצועי וסדור, באמצעות מאגרים בלתי תלויים ולאחר הקמה של ועדת איתור דירקטוריונית, שבוחנת את צורכי החברה, מפת הסיכונים שלה ויעדיה האסטרטגיים, יביא להעלאת רמת הממשל התאגידי בחברה הציבורית.

ממשל תאגידי אינו מושג ערטילאי או הנחיה רגולטורית, אלא כלי ניהולי אמיתי, שמטרתו לתמוך בדירקטוריון בביצוע משימותיו. חברה ציבורית עם ממשל תאגידי גבוה, וכזו שבתוך הדירקטוריון שלה יש נציג של בעלי המניות שנבחר באופן בלתי תלוי, תזכה ליחס פחות חשדני מצדם של הגופים המוסדיים באסיפות הכלליות; וחשוב אף יותר מכך: פעולותיה יהיו לרוב לטובת החברה ולטובת כלל בעלי המניות. מדובר בתהליך ארוך טווח, אבל יישומו יביא לפריחת שוק ההון הישראלי.

■ הכותב הוא יו"ר חברת אנטרופי, המספקת לגופים המוסדיים המקומיים שירותי ייעוץ ומחקר, ואשר סיפקה חוות-דעת המתנגדת לעסקת בעלי העניין בין יורוקום לבזק, שעליה הסתמכו המוסדיים בהצבעתם. 

צרו איתנו קשר *5988