הרפורמה בטואלטיקה: שר הכלכלה יגביל יבואנים מורשים?

תזכיר לתיקון חוק ההגבלים שפורסם היום מסמיך את הממונה על ההגבלים להורות ליבואן מורשה על צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט, שהפרתם תיחשב כהפרה של חוק ההגבלים העסקיים ■ איגוד לשכות המסחר: "זו צריכה להיות תחרות שלא קושרים בה את הידיים מאחורי הגב"

שר הכלכלה אלי כהן / צילום: דודי ועקנין
שר הכלכלה אלי כהן / צילום: דודי ועקנין

"התחרות מצד היבוא המקביל היא בעלת משמעות רבה, בעיקר בהיבט התחרות על המחיר. רכישת המוצר במחיר המוזל עשויה להתגלגל, בתורה, לצרכן הישראלי. התחרות מיבוא מקביל אף עשויה להיות מקור התחרות העיקרי על לבו של הצרכן מקום שבו לא מתקיימת תחרות בין מותגית עזה, ויבואן מורשה מחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא", כך נכתב בתזכיר חוק ההגבלים העסקיים שפרסם היום (ג') משרד הכלכלה.

תיקון החוק מציע להגביל כל יבואן בלעדי (מורשה) בדומה למונופול ולכן יחויב למגבלות בהתאם, כמו צמצום או הגדלה של כמות נכסים, התייחסות למחיר המוצר וקביעה של רמת מחירים.

לאחרונה פרסם משרד הכלכלה דוח שבמסגרתו נמצא כי רמת המחירים במוצרי טואלטיקה שנבדקו גבוהה ב-48% לעומת מדינות אחרות. כחלק מהסקירה עלה כי במוצרים ספציפיים שבהם ניכרת חדירה של יבוא מקביל, ירדו רמות המחירים של אותו המוצר בכ-30%. פרסום התזכיר מגיע שבוע לאחר שהקמעונאים נפגשו עם נציגי משרד הכלכלה כדי להסביר את פערי המחירים בישראל בענף הטואלטיקה והפנו אצבע מאשימה ליבואנים המורשים.

התיקון נועד להגביל את כוחם של היבואנים הבלעדיים (המורשים), המנצלים לא פעם את כוחם כדי לחסום תחרות בדרך של סיכול או צמצום פעילות יבואנים מקבילים, באמצעות פרקטיקות שתכליתן למנוע גישה שלהם לערוצי ההפצה הקמעונאיים.

התיקון מסמיך את הממונה על הגבלים להורות ליבואן המורשה על צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט על מנת למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות מיבוא מקביל. בהפרה של הוראותיה כמוה כהפרה של חוק ההגבלים העסקיים, ועשויות להיות לה השלכות פליליות, מנהליות ונזיקיות.

מי יוגדר כיבואן בלעדי על פי התיקון? ההגדרה אשר אליה מכוונת הצעת החוק כוללת הן את מי שמביא לישראל או מפיץ בישראל מוצרים המיוצרים בחו"ל על פי הרשאה של היצרן הזר, והן את מי שמייצר ומפיץ בישראל מוצרים של מותג בינלאומי. "יבואן מורשה עשוי להחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא גם אם אינו בעל מונופולין בשוק המוצר הרחב יותר, ונתח השוק שלו נמוך מ-50%". הצעת החוק עומדת לשימוע ציבורי והיא פתוחה להערות הציבור בחודש הקרוב ותוקפה המיועד יהיה 3 שנים שניתן יהיה להאריך ל-3 שנים נוספות.

איגוד לשכות המסחר, המייצג הן את היבואנים המקבילים והן את המורשים, מתנגד להצעה וטוען כי היא כוללנית מדי. הם גורסים כי הבלעדיות כשלעצמה איננה מלמדת דבר ביחס להגדרת השוק האמור, לכוח השוק של היבואן הבלעדי או להתנהלותו. גורם באיגוד אמר היום ל"גלובס" כי מדובר בהגבלה המאפשרת לממונה על ההגבלים העסקיים להפוך כל יבואן בלעדי לסוג של מונופול. "זו צריכה להיות תחרות שלא קושרים בה למישהו את היד מאחורי הגב. גם אנחנו בעד הורדת מחירים, אבל השאלה באיזה מחיר. הכללים הבסיסיים צריכים להיות שווים", אומר הגורם.

באיגוד גם טוענים כי היבואנים הרשמיים הם אלה שפיתחו את השוק, יצרו את המוניטין ובאמצעות השקעות גדולות בשיווק ופרסום הביאו לכך שיש פלח שוק למוצר. לדברי הגורם, "יש לא מעט יבוא מקביל שיכול לגרום לנזקים לאותו מוצר, שכן היבואנים המקבילים לא צריכים לעמוד באותן דרישות של היבואנים הרשמיים, אבל הם כן נדרשים לתת שירות למוצרים שלא הם מכרו. עצם העובדה שמישהו הוא יבואן בלעדי הופכת אותו למונופול? לא, הרי מותג אופנה בתחום היוקרה כמו טומי הילפיגר שהוא יבואן בלעדי יכול להוות בפועל רק 2%-4% מהשוק".

בהיבט המחירים במוצרי הטואלטיקה, טוענים באיגוד כי היבואנים המקבילים אינם רוכשים אותם מוצרים מהיצרן המקומי, אלא במבצעים סיטונאיים, וכי היבואן הראשי נדרש למסמכים ולמעקב אחר שרשרת האספקה, שהיבוא המקביל פטור מהם. "מי ערב לנו שהמוצר הזה לא עמד שעות בשמש?", אומר הגורם.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ציין כי "כעמדה בסיסית אין בשום אופן להרחיב את הוראות חוק ההגבלים העסקיים. כבר היום חוק זה הוא רחב וכבד-משקל, והשפעתו המרסנת על המשק היא ברמה גבוהה. יבואן ישיר אינו האויב של הציבור, הוא מספק לציבור מוצרים חיוניים במשך תקופה ארוכה. את הוזלת המחירים יש להשיג בדרך של תחרות - ולא בדרך של יצירת אבני רחיים רגולטוריות נוספות. הכיוון של הרחבת החוק הוא שגוי מיסודו".