ההיסטוריה לא משקרת: הסיבה שניימאר שווה 222 מיליון אירו

בקיץ הנוכחי הארנקים של הקבוצות הגדולות באירופה נפתחו לרווחה ■ מבט מעמיק יותר על המספרים בשוק ההעברות לאורך ההיסטוריה, מוכיח שזה לא מופרך לקנות שחקן-על בעלות של חצי ממחיר צוללת קרב ■ צפו בווידאו

ספורט , ניימאר/ צילום: רוייטרס
ספורט , ניימאר/ צילום: רוייטרס

איך הגענו למצב שקבוצה מוכנה לשלם 222 מיליון אירו על שחקן כדורגל? חצי ממחיר צוללת קרב. וזה לא רק ניימאר לפריז סן ז'רמן, הקיץ הארנק נפתח לרווחה: העברות של 50 מיליון אירו עוברות בשוק בקלות, חלק מהן אפילו עבור שחקנים שנחשבים לשחקני טופ-קלאס. הנה כמה דוגמאות: מנצ'סטר יונייטד משלמת 84 מיליון אירו עבור לוקאקו, מוראטה עובר לצ'לסי ב-65 מיליון, בנג'מין מנדי למנצ'סטר סיטי ב-57.5 מיליון.

אבל למען האמת, התשובה היא מאוד פשוטה: לא קרה כלום. כשמסתכלים על חלון ההעברות בכדורגל צריך לקחת בחשבון שני דברים: הראשון - לא לבדוק כמה כסף יצא על רכש, אלא גם כמה נכנס. כלומר, הנתון שמתאר את המאזן הנקי, זה שבודק כמה קבוצה באמת השקיעה בשוק ההעברות אחרי שגם מכרה שחקנים. כאן הסיפור כבר נראה שונה: מתוך 15 הליגות שהוציאו הכי הרבה כסף עד עכשיו בחלון ההעברות של קיץ 2017, ב-9 ליגות נכנס לקופות הקבוצות יותר כסף מאשר יצא. כלומר, רווח בשוק ההעברות. בצרפת נדמה שפריז סן ז'רמן שמדברת עם ניימאר היא חזות הכול, אבל המספרים האמיתיים שונים: 20 הקבוצות בליגה הצרפתית הבכירה הוציאו יחד 310 מיליון אירו על רכש. בצד השני הכניסו מרכש 427 מיליון אירו. מאזן חיובי של 117 מיליון אירו. גם בספרד המאזן הוא חיובי.

העניין השני, יותר חשוב. והוא הנטייה שלנו קצת לשכוח שגם המועדונים צמחו במהלך השנים. הכל צמח. ההכנסות. השווי שלהם. אפילו הרווחים.

כשמדברים על עסקת ניימאר או עסקאות גדולות אחרות, אנחנו נוטים להשוות אותן לעבר. אבל שוכחים שבמהלך השנים המועדונים הללו לא קפאו וחלקם הגדילו את המחזור שלהם בצורה קיצונית.

הנה כמה דוגמאות: ריאל מדריד הדהימה את עולם הכדורגל ושברה את השוק בקיץ 2009 כששילמה 94 מיליון אירו עבור כריסטיאנו רונאלדו. היא הייתה אז מועדון עם מחזור שנתי של 438 מיליון אירו. כלומר, השקיעה 20% מהתקציב השנתי שלה ברונאלדו. היום ריאל היא מועדון עם מחזור של 700 מיליון אירו. על פי אותן פרופורציות נראה שהיא תשמור על אותה רמת טירוף כמעט אם אכן תחליט לרכוש ממונאקו את אמבפה, שחקן העתיד של הכדורגל, עבור 180 מיליון אירו.

הנה עוד אחת: כשמנצ'סטר יונייטד עושה הקיץ מהלך "לא הגיוני" ורוכשת את לוקאקו ב-85 מיליון אירו, היא עושה את זה בזמן שהיא מועדון רווחי מאוד שמגלגל 650 מיליון אירו בשנה; זו כבר לא אותה יונייטד מלפני עשור עם מחזור של 325 מיליון אירו.

ואם רוצים לבודד מהלכים היסטוריים מאוד לא הגיוניים, הם לא יהיו מהשנים האחרונות ה"פרועות". אפשר לקחת למשל את ההעברה של לואיש פיגו לריאל מדריד בשנת 2000 עבור 60 מיליון אירו. ריאל השקיעה בפורטוגלי 43% מהמחזור השנתי שלה באותה עת. אם פיגו היה נמכר היום באותו יחס לריאל, היא הייתה משלמת עליו 300 מיליון אירו. הרבה יותר מ"עסקת ניימאר החלומית".

ואינטר שרכשה ב-1999 את כריסטיאן ויירי עבור 46.5 מיליון אירו - היא עשתה את זה בעסקת שהייתה שוות ערך ל=50% מההכנסה השנתית שלה באותה עונה. ואחרונה, שוב ריאל מדריד. הבלאנקוס שילמו באוגוסט 2001 73.5 מיליון אירו ליובנטוס עבור זידאן - רכישה שהיוותה 53% מההכנסה השנתית שלה באותה עונה. אז היום משתגעים?