ביטול חוק מס דירה שלישית - "כרטיס אדום" לכנסת ישראל

דעת אורח: לאחר שנים של אזהרות, ביהמ"ש העליון הבהיר סוף-סוף את "הקווים האדומים" שלו באשר להליך החקיקה הראוי

ועדת הכספים של הכנסת / צילום:  איל יצהר
ועדת הכספים של הכנסת / צילום: איל יצהר

במשך שנים שלף בית המשפט העליון שלל אזהרות - "כרטיסים צהובים" - כלפי כנסת ישראל, בגין הליכי חקיקה לא תקינים. בפרט מתח בית המשפט ביקורת חריפה וקשה על השימוש התדיר שעושה הממשלה מדי שנה בחוק ההסדרים, המונח על שולחן הכנסת יחד עם תקציב המדינה, על-מנת להעביר כלאחר יד וללא דיון מעמיק שלל רפורמות כלכליות מרחיקות לכת, והכול בשם המשמעת הקואליציונית.

חרף הביקורת, נמנע בית המשפט לאורך שנים מלפסול חוקים רק בשל הפגמים שנפלו בהליך החקיקה (גם במקרים בהם מדובר היה בפגמים משמעותיים ביותר), אך ביקש פעם אחר פעם מהכנסת ומהממשלה לגלות אחריות, להפעיל שיקול-דעת ולהימנע מאישור חוקים במחטף.

בית המשפט הקפיד להדגיש כי אין די במתן אפשרות לחברי הכנסת לנכוח פיזית בדיוני מליאת הכנסת או הוועדות, במסגרתם דנים בחקיקה המוצעת. לחברי הכנסת צריכה להינתן אפשרות אמיתית, רצינית והוגנת לעיין ולדון, להעביר ולהאיר, לשאול ולשקול - הכול על-מנת שיהיה סיפק בידם לגבש עמדה משוכלת בסוגיה שעל הפרק. זהו עיקרון ההשתתפות המעגן את זכותו של כל חבר כנסת ליטול חלק בהליך החקיקה.

עשרות עתירות הוגשו לבית המשפט העליון נגד הליכי חקיקה לא תקינים, וכולן נדחו כיוון שהפגמים שנדונו לא הצדיקו התערבות שיפוטית לדעת שופטי בית המשפט העליון. והנה, אתמול (א') בשלהי היום, פרסם בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, את פסק הדין בעניין חוק מס דירה שלישית (או בשמו הרשמי: הסדר מס ריבוי דירות). הפעם לא עוד כרטיס צהוב - אלא כרטיס אדום בוהק.

חוק מס דירה שלישית מורחק מספר החוקים של מדינת ישראל. כבוד הנשיאה מרים נאור היטיבה לנסח: "במקרים רבים הערנו על תקינות הליך החקיקה, אך נמנענו מהתערבות בחוק שהתקבל באותו הליך. כך היה בשל הריסון והאיפוק המתחייבים ביחסינו עם הכנסת. ייתכן שמנהגנו זה יצר תחושה כי 'הכול מותר', ולא היא. עמדתי היא כי במקרה שלפנינו נחצו כל הקווים האדומים".

כבר בפתח פסק הדין נכתב: "לא בביקורת על תוכנו של החוק עסקינן, אלא בפיקוח על הליכי חקיקתו". משמע, לא דיון בשאלות חוקתיות מורכבות כמו הפגיעה בקניין של בעלי הדירות, אלא דיון בפרוצדורה: הליך חקיקה ראוי - מהו?

לאורך עשרות עמודים הסבירו שופטי העליון מדוע חשוב לשמור על עיקרון ההשתתפות, ולמה צריך לתת לחברי הכנסת שהות מספקת ללמוד את הצעות החוק ולגבש עמדה ביחס אליהן, בטרם ירימו את ידם בעד או נגד בדיוני הוועדות ובמליאה.

הם הדגישו כי אחת ממטרותיה של מערכת משפט היא הכוונת התנהגות. הם ביקשו לגבש כללים מעשיים על דבר האסור והמותר, התקף והבטל. הם גם הכירו בכך שהליכי חקיקה מהירים, אף חפוזים, הם לעתים כורח המציאות. הם נכונים להתיר לממשלה לעשות שימוש בחוק ההסדרים בנושאים שיש להם זיקה ישירה ומהותית להשגת יעדי התקציב.

אבל ביחס לחוק מיסוי דירה שלישית, קבעו 4 מבין 5 שופטי ההרכב המורחב כי הצטברות הנסיבות האופפות את הליך חקיקתו של החוק - שהונח על שולחן הכנסת בשעת ערב מאוחרת, נדון באישון לילה בוועדת הכספים ואושר במליאה בקריאה שנייה ושלישית למחרת בבוקר - מחייבת את המסקנה שאכן נפל בו פגם היורד לשורש הליך החקיקה, ואין מנוס אפוא מביטול החוק.

לפסק הדין התקדימי הזה חייב להינתן משקל משמעותי במערכת הפוליטית בישראל. השינוי הנדרש באופן עבודתן של הממשלה והכנסת חייב להיעשות לאלתר. המציאות המתוארת בפסק הדין אינה זרה למי שמייצג דרך קבע גופים עסקיים מובילים במשק הישראלי הנאלצים חדשות לבקרים להתמודד מול יוזמות חקיקה - ממשלתיות ופרטיות - המבקשות לשנות מן היסוד את כללי המשחק בתחומי הכלכלה השונים, ונדונות בוועדות הכנסת בנוכחות דלה של חברי כנסת בודדים, ללא דיון מעמיק וללא תשתית מספקת.

לא בכדי כתבה הנשיאה נאור את הדברים הבאים: "בעת הדיון לפנינו נשמעה טענה שהליך החקיקה במקרה דנן נעשה בדרך מקובלת. טענה שניתן לנסחה, גם אם לא כלשונה, כאומרת: זה תמיד כך, מה לכם כי נזעקתם? נציגת הממשלה אף ציינה בטענותיה כי הליך החקיקה היה 'אחד הטובים' שהיו בכנסת... לא פחות ולא יותר. לטענה זו יש להשיב כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. בית המשפט חשוף רק לעתירות המובאות לפניו, ולא למה שנעשה או לא נעשה במקרים אחרים. מכל מקום, אם אכן הליך החקיקה תמיד מתנהל כך - הרי שהגיעה השעה לשנות זאת".

■ הכותבת היא שותפה במחלקת רגולציה ומשפט מנהלי במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'. 

צרו איתנו קשר *5988