התחרות בטלוויזיה: מי ישלם 150 שקל בחודש על תוכן מקורי?

השחקניות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית חלוקות בשאלה האם הצרכן הישראלי יסתפק בתוכן מיובא מחו"ל - או שמא עדיין ניתן לגבות פרמיה משמעותית עבור תוכן מקורי כחול-לבן

אחת השאלות המרתקות בשוק הטלוויזיה התוסס בישראל היא האם התחרות המסתמנת תחצה את קהל הלקוחות לשניים: אלה שחשוב להם להמשיך ולראות הפקות מקור משובחות, ולכן סביר להניח שהם יסכימו להמשיך ולשלם פרמיה מסוימת לשחקנים הוותיקים (yes והוט). החלק השני של הקהל יעדיף לשלם מחיר אטרקטיבי ולהסתפק בתוכן פחות עשיר, אך כזה שעשוי להיות מספק עבור הצופה הממוצע. מי ששייך לקבוצה השנייה צפוי לנטוש את השחקניות בשוק לטובת ההצעות המוזלות של השחקנים החדשים.

במלים אחרות, השאלה היא היכן עובר קו הגבול בין הנכונות של הלקוח להמשיך ולשלם מחיר קצת יותר יקר עבור הפקות המקור, ומתי הוא צפוי לבחור בהצעה משתלמת יותר כלכלית.

הכניסה של פרטנר לתחום הטלוויזיה בחודש שעבר מחדדת את השאלה, מכיוון שפרטנר מהמרת על תוכן זר כעל הרכיב המרכזי. פרטנר תטען כי השילוב של נטפליקס, שהיא ספריית התוכן מהגדולות ביותר בעולם עם סדרות מופת, מחפה במידה רבה על היעדר תוכן אותנטי. מבחינת פרטנר, העובדה שכל לקוח טלוויזיה יכול לראות באופן עצמאי את נטפליקס, לא מפריעה לה לשווק את נטפליקס כבסיס לטלוויזיה החדשה שלה שעליה היא מלבישה את שאר הערוצים והתכונות המתקדמות בטלוויזיה האינטרנטית שלה.

 

אפליה רגולטורית

בסלקום המצב טיפה שונה: סלקום משווקת את המוצר שלה כמוצר טלוויזיוני לכל דבר שמתחרה בשחקנים הוותיקים, אך גם משחק במקביל במגרש הטלוויזיוני האינטרנטי עם הממשק המתקדם. עם ספורט ועם HBO, סלקום כבר לא רואה את ההצעה שלה כנחותה לעומת הוותיקות אלא כמדויקת. סלקום לא מהססת להבטיח שיבוא הרגע והיא תיכנס לתחום הפקות המקור וממילא היא תומכת בתעשייה דרך זה שהיא קונה, או יותר נכון רוצה לקנות, את התוכן המקורי שכבר שודר בהוט ו-yes.

מבחינה רגולטורית חשוב להדגיש את האפליה הקיימת בין הפלטפורמות הוותיקות לחדשות. הוותיקות מחויבות בהפקות מקור בשיעור של 8% בשנה, בעוד החדשות לא מחויבות כלל. בשלב מסוים יגיע הרגע שבו הרגולטור יתערב וינסה להסדיר את הנושא, אבל עד אז עולה השאלה האם מדובר ביתרון או בנטל עבור הוט ו-yes. המצב שנוצר הופך את הפקות המקור, שפעם נטל כבד, הפכו ליתרון שמבדל אותן.

בקרב הפלטפורמות החדשות התמונה ברורה. גורם בכיר אצל אחד השחקנים החדשים אומר לנו כי "אנשים לא עברו מהוט ל-yes בגלל הפקות מקור כאלה או אחרות. כל אחד ראה את החלק שלו. מי שרוצה לראות תוכן משיג אותו ברשת. כלומר, זה לא שיש סדרה בחברה אחת, ואתה לא יכול לראות אותה בשום דרך אחרת. הרבה אנשים בהוט ראו 'פאודה' וההפך - אנשים ב-yes ראו את הסדרה 'מטומטמת'. בגלל הזמינות של התכנים ברשת זה לא היה חסם כזה גדול, והיום עוד פחות. אני לא חושב שהפקות המקור הן עוגן כזה חזק. זה לא מצדיק את זה. בסוף יש סטטיסטיקה, ורואים שיש סדרה אחת שתיים טובות, וכל השאר בסדר, אז בשביל הפער לא שווה לשלם תוספת של 150 שקל בחודש. כאשר אפשר לקבל את זה גם ברשת, אז היתרון ברור.

"בעתיד גם השחקנים החדשים ייכנסו להפקות מקור, וזה חשוב כי אתה רוצה לייצר ערך, אבל זה יהיה בשלב שבו תהיה לנו מסה קריטית של לקוחות. אבל להגיד לך שזה אסטרטגי עבורנו? אני לא חושב. זה לא גורם שמביא לקוחות. יהיה חשוב לראות האם בתתי המותגים של הוט ו-yes יעבירו את כל הפקות המקור, כי אז המשמעות היא הורדת מחירים, וזו ההוכחה שהן גובות מחירים מופרזים".

גורם בכיר נוסף מקרב השחקנים החדשים מציג נקודת מבט מעניינת לגבי נושא הפקות המקור: "נוצרה בגדול מציאות מאוד מעניינת בשוק הטלוויזיה, כי מה שקורה בכל העולם זה שהשחקנים הגדולים בתוכן כמו נטפליקס, אמזון ואפל, מגדילים את ההשקעה בהפקות המקור. ב-2018 נטפליקס יגדילו את התקציב ל-7 מיליארד דולר, אבל מה שחשוב הוא שהם מגדילים גם את הפקות המקור במדינות השונות. בעקבותיה ילכו גם השחקנים האחרים כמו אמזון. זאת אומרת שמרכז הכוח עובר לספקיות הגלובליות.

"זה מייצר אתגר כפול. אחד לשחקנים הישנים, כי פתאום אפשר לקנות תוכן מקומי גם בנטפליקס. כבר היום אתה מקבל הפקות מקור מהחברות הקיימות. בנוסף, זה מייצר אתגר גם לתעשייה המקומית, כי היא מקבלת 8% מההכנסות של השחקנים המפוקחים, ואם ההכנסות שלהם יירדו, אז גם התעשייה תרד. השוק מבין את זה ומתחיל לעשות עסקאות עם השחקנים הגלובליים. אני מעריך שהפקות המקור מצד הפלטפורמות החדשות רק יגדלו, אבל ייתכן שנראה לא רק השקעה ישירה בהפקות מקומות אלא גם השקעה בהפקות עבור החברות הגלובליות".

תוכן מקומי

בקרב השחקנים הוותיקים התמונה חד חד ערכית. בכיר באחת החברות הוותיקות אומר כי "אם מבחינתי נתוני השימוש והצפיות היו קטנים, אז אולי להנחה שהפקות המקור כבר לא מהוות מוקד משיכה ללקוחות היה היגיון. לשמחתנו, הלקוחות בישראל רוצים לראות תוכן מקומי. כל סדרה ישראלית עושה נתוני צפייה הרבה יותר גבוהים בהשוואה לכל סדרת רכש, גם כאשר מדובר ברכש מונומנטלי כמו 'משחקי הכס' ואחרים. לעולם הפקת מקור תעשה הרבה יותר צפייה. אנחנו הגענו למצב שהלקוח שלנו פוגש ומצפה לכמה סדרות ישראליות ברוב השנה בו-זמנית, ומבחינתו עולם התוכן המקומי הוא העיקר לעומת הרכש.

"אנחנו כפלטפורמה הצלחנו לייצר מסה. זו לא סדרה אחת אלא 'בוא תקבל כל הזמן דרמה וריאליטי בשפה שלך', כי הקהל בישראל רוצה עברית ולוקליות. אנחנו רואים את זה, וזה היתרון המובהק שלנו ביחס לכל המתחרים. יש חשיבות למסה וכמה המסך עשיר. בסופו של דבר מתחרה חדש שירצה לייצר הפקות מקור, יבין שהוא לזקוק למסה, זמן ופורמט מוצלח. לפלטפורמות חדשות זה ייקח הרבה זמן, ובזמן הזה אנחנו נוכל ליהנות מהפירות שזרענו".

"תדמיין את עולם הילדים בלי הדרמות. הילדים ידברו על הסדרות המקוריות ולא על 'בוב ספוג'. אתה יכול לקחת איזה סדרה שאתה רוצה, אבל שום דבר לא מחליף את הפקות המקור. גם אם היית מקבל את 'וול סטריט ג'ורנל' מתורגם בחצי מחיר, היית מעדיף את 'גלובס' על פניו. זו בדיוק האנלוגיה".

כמה עולים שירותי הטלוויזיה
 כמה עולים שירותי הטלוויזיה